ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חסידים מספרים כי פעם אחת בא אדם אחד לרבי שמחה בונים מפשיסחה ושאל: "ישבתי בתענית ימים רבים מאוד, ועדיין לא זכיתי לגילוי אליהו". בתשובה על כך סיפר הצדיק: מעשה בהבעל שם טוב הקדוש שיצא לדרך רחוקה. שכר לו עגלה רתומה לצמד סוסים, ישב בעגלה ואמר שם קדוש. מיד קפצה הדרך לקראת הסוסים. אך התחילו הסוסים במרוצתם, וכבר היו באכסניה הראשונה, ולא ידעו איך נתרחש הדבר. כאן רגיל היה בעל העגלה להאכילם, אבל עוד לא נתיישבה דעתם כראוי וכבר עברה לפניהם בסערה האכסניה השנייה. לבסוף נסתבר להם לסוסים כי נעשו בני אדם, ועל כן לא יעמדו אלא בערב במקום ששם ילינו ויקבלו מזון. אבל כשהעגלה לא עמדה גם בערב, אלא טסה הלאה מעיר לעיר, הסכימו הסוסים לדעה אחת זו, שנהפכו מן הסתם למלאכים ושוב אינם צריכים לא לאכול ולא לשתות. כאן הגיעה העגלה למטרתה ועמדה, והם הובאו אל האורווה וניתנה לפניהם מידה של שיבולת שועל. מיד שיקעו בתוכה את פיותיהם כדרך סוסים רעבים. כל זמן שיארע גם לך כך, אמר רבי בונם, טוב תעשה אם תסתפק במדרגתך ולא תחפש אחר מדרגות נעלות.
הסיפור שלנו הוא סיפור של קפיצת הדרך. אבל במקום שהסיפור יעסוק בבעש"ט היושב במרכבה, מספר הסיפור את סיפורם של הסוסים. ובכן זהו סיפור של קפיצת הדרך של סוסים. המשמעות הפשוטה של המושג קפיצת הדרך הוא מעבר מרחק גדול מאד בזמן קצר מאד. אם נשליך את המושג הזה לעולם הרוחני, הרי שמי שמנסה לקפוץ ולהגיע למדרגות שאינן מתאימות לו, מנסה לעשות קפיצת הדרך. מסתבר מתוך הסיפור כי קפיצת הדרך ראויה לבעש"ט אבל לא לסוסים. כל דבר שנקנה בקפיצה כלומר בקניין שאיננו מודרג ומסודר, סופו שילך לאיבוד והסוסים יישארו סוסים. זוהי מן הסתם עיקר תשובתו של ר' שמחה בונים לאותו חסיד שהתענה רבות ולא זכה לגילוי אליהו. אותו חסיד מנסה להגיע למדרגה שאיננה מתאימה לו. מנסה הוא לקפוץ מדרגות, רוצה הוא בקפיצת הדרך. ר' שמחה בונים מסביר לו כי לא יעזור לו אם יקפוץ את הדרך, הסוס שבו, אותו יסוד גשמי שמפריע לו מלזכות לגילוי אליהו, ימשיך להפריע לו גם להבא. הסוס יישאר סוס גם אם תקפוץ לו הדרך.
מעניינת היא הדרך בה מגיעים הסוסים למסקנה כי נתעלו ונהיו למלאכים. הם מסיקים זאת מתוך העובדה שאין הם נעצרים במקומות המיועדים לאכילה לשתייה ולמנוחה. משמעות הדברים היא שהצורך באכילה ושתייה לא עזב אותם. ההתנזרות מאכילה ושתייה אינה תוצאה של מדרגה מסוימת שהגיעו אליה אלא תוצאה של קפיצת הדרך שהם חלק ממנה. רוצים הם עדיין לאכול ולשתות ולכן הם נזכרים באכילה ובשתייה בכל עת שהם עוברים מעל אכסניה המזכירה להם את צרכיהם התאוותניים. מסתבר שזו הייתה גם מידתו של אותו חסיד שישב אמנם בתעניות אבל מעייניו היו נתונים לאכילה ולשתייה. כל דבר מאכל שהיה פוגש בדרכו במהלך היום היה מזכיר לו את הרעב ואת הצורך הבסיסי שלו לאכול ולשתות. פרישות שכזו איננה מוגדרת פרישות. הפרישות צריכה לבוא מבפנים, האדם צריך להיות בדרגה גבוהה כל כך עד שהוא איננו מתאווה יותר לאוכל, אבל אם כל תחנה במהלך מסעו מזכירה לו את האוכל, משמע שהוא נשאר אותו סוס שהיה אלא שהוא סוס שאיננו אוכל בשל כורח הסיגופים שגזר על עצמו. לא כל סוס שאינו נעצר בתחנה הקבועה לו, הופך להיות מלאך...
המבחן לדרגתו של האדם הוא היחס שלו אל האוכל בסוף הצום. אם הוא מתנפל על האוכל כסוס רעב, משמע שעבודת הסיגוף וההתקדשות לא פעלו עליו. הוא נשאר אדם רגיל שאל אכל יום שלם. אם גם אחרי הצומות שהיו אמורים להגביר את תחושת הרעב עדיין לא יחוש בצורך של אכילה ושאר צרכי העולם, או אז חזקה עליו כי יצא מחזקת סוס ואולי אף נתעלה לדרגת מלאך.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
25 - בשדות הציד הרוחניים
26 - מפי הסוס
27 - לא להירדם בשמירה
טען עוד
העמדת הסיפור בהקשר עם הרצון של החסיד להגיע לגילוי אליהו, מעניינת ביותר. אותם סיגופים שאותו אדם גוזר על עצמו היו גם מנת חלקו של אליהו ההולך ארבעים יום בכוח האכילה ההיא עד שהוא מגיע אל הר האלוקים בחורב. אליהו הוא משאת נפשם של כל המתנזרים מהבלי העולם הזה ושואפים להגיע לדרגת מלאכים. דרכו של אליהו בקפיצת הדרך, תמיד יופיע בסופה ובסערה. וגם הסוסים הרתומים למרכבתו הם סוסי אש הרתומים לרכב אש. אליהו מסמל באישיותו את ההתעלות האמיתית והנכונה שאדם צריך להגיע אליה. מי שאיננו מסוגל לדרגה זו, יהיו סיגופיו סתם צומות, וסוסיו יהיו סתם סוסים החושבים את עצמם למלאכים למרות שאינם.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
