ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב מרדכי אליהו
הרב יוסף אליהו
בנו של הרב זצ"ל' ראש "דרכי הוראה לרבנים"
"משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים...". בשרשרת העברת התורה מדור לדור מזמן מתן תורה ישנן חוליות של גדולי הדור המעבירים את התורה מהדור הקודם לדור הבא.
קרוב אליך (663)
רבנים שונים
45 - קרוב אליך גליון מס' 78
46 - הילולת הרב מרדכי אליהו זצ"ל
47 - אמת של ילד
טען עוד
גדלות זו באה לידי ביטוי באופן בו כל אדם מישראל הרגיש שמרן הרב מתייחס אליו באופן אישי. בעל בית, אברך או ראש ישיבה תמיד הרגישו את קירבת הרב אליהם, תמיד מצאו בו אוזן קשבת ותמיד ידעו שיש מנהיג. כל אחד הרגיש שהוא אבא.
מלבד עצם גדלותו בבקיאותו העצומה בתורה, בהנהגה ובקבלה, היה מורה הוראה בישראל כשבמשך כל שנותיו ענה יום יום על אלפי שאלות בהלכה. במקביל הרבה להתפלל על כלל עם ישראל שינצלו מצרות וגזרות וגם על כל אחד ואחד שהיה זקוק לישועה פרטית. כוח התורה שהיה בו הביא לכך ש"צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים" ותפילותיו לא שבו ריקם. רבבות מעם ישראל נושעו מברכותיו ותפילותיו.
מעל כל זה מידותיו היו לשם דבר, ובפרט מידת הענווה שהייתה בו. עצם הליכתו, פרישותו והתנהגותו עם כל אחד הקרינו על כל הסובבים.
מאז הסתלקות הרב רבים רבים נוהרים אל ציונו הנמצא בסמוך לציון החיד"א. שופכים הם את צקלון לבם לפני ריבונו של עולם בזכות מרן הרב. ואכן, "גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם", ומאז הסתלקות הרב ישנם סיפורים רבים על ישועות לאחר תפילה על ציונו.
ילך אצל חכם
הרב יעקב שפירא , ראש ישיבת מרכז הרב
"טוב שכן קרוב" - שכן כפשוטו, שכן לישיבה הקדושה ושכן ברבנות הראשית לישראל. זכיתי בכל אלו להיות בצמידות אל הרב אליהו זצ"ל, גם בתקופת הזהב של הרבנות הראשית לישראל; החל מבקשתו הראשונה של אאמו"ר זצ"ל כי לצד כסאו בלשכה יעמוד כיסא קבוע עבור הראשון לציון הרב אליהו זצ"ל, לישיבות משותפות, ועד לשמחת תורה בישיבתנו הקדושה, כשהרב אליהו הגיע עם קהלו להקפה משותפת - שני ספרי תורה בידי שני הרבנים הראשיים, יחד עם הגאון הרב ישראלי זצ"ל, בהקפה מרוממת - "ובכן צדיקים יראו וישמחו".
קצר המצע מהשתרע לכתוב על הפגישות התכופות שהיו בין הרבנים. לא רק בתקופת כהונתם אלא גם ביושבם בהרכב אחד בבית הדין בירושלים שנים רבות לאחר מכן, בענייני הפצת תורה, יסוד ישיבות חדשות, המאבק על ארץ ישראל ושלמותה, התפילות המיוחדות בכותל המערבי שסחפו את הציבור והתפילות בגוש קטיף, כשכל העת ועל אף האווירה המרוממת הם דואגים להפרדה הנדרשת על־פי גדרי ההלכה. "תשועה ברוב יועץ", בעצה ובתבונה, פעולות שהשפעתן הברוכה ניכרת עד היום בכל המישורים ובכל רחבי הארץ.
רבים פנו אליו בענייני רפואה. כמו שכתוב בגמרא "מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם". מדוע ילך דוקא לחכם? דבר זה נלמד מהפסוק "חמת מלךְ מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה" (משלי טז), ובספרים נתבאר כי שבע פעמים די"ן בגימטריא עולה חמ"ת, וכמו שכתב רש"י שיש מזיק שנקרא חמת (סנהדרין קא). לכן לקח פנחס רומח בידו – צירוף האותיות ר' וו' יוצר את האות ת' (בצורת האותיות) ויחד עם שאר האותיות ה"רומח" הוא "חמת". הכוונה היא לקחת את הדין ולהופכו לרחמים. וכך גם עשה פעמים רבות הצדיק רבי רפאל לוין זצ"ל, לאחר שהעלה בגורל הגר"א, היה שולח אל הרב אליהו את הפסוק שנפל בגורל על־מנת לפרשו ולקבעו לברכה ולטובה.
אך ההליכה אל החכם אינה רק מפאת סגולתו ותורתו - יותר מכך. בגמרא (כתובות עד) נאמר "הלכה אצל חכם והתירה - מקודשת, אצל רופא וריפא אותה - אינה מקודשת". מה בין חכם לרופא? חכם עוקר הנדר מעיקרו, ורופא מרפא רק מכאן ולהבא. כלומר, ברפואה שהקדוש ברוך הוא מגלגל על־ידי חכם הריהו עוקר החולי מעיקרו, ועל כן הודגש בגמרא שילך דוקא אצל חכם.
באחד מביקורי אצל הרב זצ"ל בבית החולים הזכרתי בפניו את דברי הר"ן במסכת נדרים, שחולה שמתרפא ומתחזק, לעתים אינו חוזר לבריאותו הראשונה אלא נהיה בדרגה גבוהה יותר מכפי שהיה לפני חוליו.
בביתנו הרב היה נקרא "חכם אליהו", שזכה וזכו הציבור ליהנות מחכמתו, מעצותיו ומברכותיו, יום ולילה לא ישבותו. ולא היו אלה סתם ברכות, אלא יחד איתן הוא נטע בלבותם את האמונה כי אכן הברכה תפעל ושלא יחושו לדברים אחרים.
הרב אליהו זצ"ל ביקש לערוך תפילה בכותל המערבי בערב ראש חודש אדר תשס"ח בחששו מפני פיגוע ביהודים ח"ו. כשחזרו מהכותל היה זה זמן קצר לאחר כניסת המחבל לספריית הישיבה הקדושה, בה נטבחו שמונה תלמידים קדושים הי"ד. עוד טרם נודע הדבר בציבור מיהרתי לביתו לבקש להתפלל והנה החוויר מאוד שהרי מכך חשש, ואמרה לי הרבנית שתחיה שהרב לא התאושש מאז ולקח הדברים אל לבו. גם בהלוויה שלמחרת ביקש ממזכירו לשאת דברי הספד.
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל להתאחד בלב אחד לאבינו שבשמיים ולהתבשר בבשורות טובות ישועות ונחמות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
