ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
באותה תקופה הייתה שם קהילה יהודית גדולה שמנתה כחמישים אלף יהודים, והוריו קיוו שחייהם יהיו טובים יותר.
לרוע מזלם, שהייתם בבלגיה לא ארכה זמן רב. ב 1940 הגרמנים פלשו לבלגיה ומיד החלו במשלוח יהודים למחנות ההריגה. כולם החלו לברוח, ומשפחת ניומן חצתה את הגבול לצרפת השכנה.
דוד היה רק בן שש, אבל בוגר דיו כדי להבין שהם נמלטים על נפשם.
הם הגיעו למרסי, שם חיו אמה של אמו ודודתו. קבוצה של חסידי חב"ד התגוררה במקום, ומשפחת ניומן התקבלה אצלם בחמימות.
מלחמת העולם המשיכה במלוא עוזה, ולא היה מספיק אוכל ואפילו לא מקום מקלט ראוי לכל שטף הפליטים היהודים. בני המשפחה נדדו מבית לבית וממקום למקום. חודשים ספורים מאוחר יותר פלשו הנאצים לפריז, ואז החמיר המצב שבעתיים.
בעיצומה של ההתלקחות והתוהו ובוהו ששררו, נאלצה המשפחה להתפצל. דוד נשלח לבית יתומים במרסיי, שם גרו כחמישים ילדים. רובם היו בני שלוש או ארבע, חלקם ידעו שהוריהם נהרגו, ואחרים לא ידעו מה עלה בגורל הוריהם. לעתים קרובות נשמעו קולות בכי של ילדים הקוראים להוריהם, שלא היו שם כדי לענות להם.
המלחמה התעצמה והמצב הלך והחמיר, האוכל נעשה מצרך נדיר, ימים רבים עברו על הילדים כשהם רעבים ללחם.
בתחילת קיץ 1941 הגיע אדם מיוחד, שהילדים לא ידעו את שמו וקראו לו "מסייה" - אדון בצרפתית. מסייה נהג להגיע עם סלים של באגטים צרפתיים ארוכים, ובתוכם טונה או סרדינים. לפעמים הביא עמו גם תפוחי אדמה.
חלק מהילדים היו במצב כה קשה, עד שלא רצו לאכול. מסייה נשאר עם הילדים בכל יום כדי לוודא שכולם אכלו, הושיבם על ברכיו, סיפר להם סיפור, שר להם שיר והאכילם בעצמו. הוא נהג לשבת על הרצפה ליד כמה מהילדים, שידלם לאכול ואפילו האכילם בכפית. הוא היה ממש כמו אבא לאותם ילדים קטנים ועצובים.
מסייה הכיר כל ילד בשמו, אף שהם לא ידעו מה שמו. הם אהבו אותו וציפו בדריכות לבואו. היה ילד שקינא בחבריו. גם הוא רצה לשבת על ברכיו של מסייה ולשמוע מפיו שירים וסיפורים ולכן העמיד פנים שאינו רוצה לאכול, כדי למשוך את תשומת לבו.
מסייה הגיע יום אחר יום במשך כמה שבועות. רבים מהילדים שהיו אז בבית היתומים ממש חבו לו את חייהם, ובהם דוד.
כאשר המלחמה הסתיימה, דוד שב והתאחד עם משפחתו. הם עזבו את אירופה והחלו את חייהם מחדש בארצות הברית.
ב-1957 הגיע דוד להתגורר בניו יורק. דודו הציע לו ללכת ולפגוש את הרבי מליובאוויטש. דוד שמח על כך ונקבע לו מועד ליחידות. כשהגיע היום, דוד הגיע ל 770, מקומו של הרבי בניו יורק, והמתין עם כולם. הוא קרא קצת תהילים והתבונן בתהלוכת האנשים, נשים וטף מכל הזרמים, שהגיעו לפגוש את הרבי. בסופו של דבר הגיע תורו.
הרבי חייך לדוד וקרא בשמחה: "זהו דווידלה!"
דוד נדהם: כיצד הרבי מכיר אותי בשמי?!
לפתע קלט מי עומד לפניו והרגיש כי הוא עומד להתעלף. זה היה בלתי נתפס. הרבי היה מסייה!
הוא סיפר לרבי על קורותיו לאחר שניצל וזכה לברכתו.
מאוחר יותר שמע דוד מפי חסידים כיצד הגיע הרבי לצרפת ועל קורותיו הידועים מאז, כולל השקידה על לימודו בכל מצב. הוא והרבנית חיה מושקא ניסו להימלט מאירופה הנאצית, וכדי לארגן את המסמכים הנדרשים לכך הוא נסע הלוך ושוב בין ניס למרסיי. באותה עת כנראה שמע על קיומו של בית היתומים ועל קבוצת הילדים המסכנים שהייתה בו, ונחלץ לעזרתם.
דוד נדהם לשמוע איך גם בשעת ההתלקחות העולמית, הרבי נשאר מסור ללימוד תורה. אבל מה שהדהים אותו יותר הוא שגאון בסדר גודל כזה היה עסוק באותו זמן ממש בהאכלת ילדים יתומים בעצמו, ולא שכח לרגע שהצלת חיים קודמת לכול.
הרב דוד אהרן ניומן חי כיום עם משפחתו ברובע וויליאמסבורג בברוקלין, כשהוא אסיר תודה לרבי על שהציל את חייו, וחש שבזכותו הוא זוכה לראות ילדים, נכדים ונינים.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
