ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
כלבו (סימן סב) הוכיח מדין זה שגם הנוהגים שלא לאכול בשר בתשעת הימים, מותרים לאכול תבשיל בשרי שבושל עם בשר. שהרי המנהג הוא כאילו נדרו לא לאכול מבשר. בנוסף הוא טוען שהמנהג נועד לכך שהאדם יצטער על חורבן הבית, ויש צער בעצם זה שלא אוכלים בשר, ואין צורך לאסור גם תבשיל בשרי. בשולחן ערוך (תקנא, י) פסק כך להלכה, שאף שנוהגים שלא לאכול בשר בתשעת הימים, או בשבוע שחל בו תשעה באב, למרות זאת מותרים לאכול תבשיל בשרי.
אמנם, ה מגן אברהם (שם כא, וכן כתבו הט"ז וערוך השולחן) כתב א. ששומן של בשר נחשב כבשר עצמו, ולכן אסור לאוכלו גם אם תבשיל מותר באכילה. ב. בימינו המנהג הוא שנודר מבשר כוונתו גם על תבשיל, ולא רק על בשר ממש (ומוכיח את דבריו מדברי ש"ך ביורה דעה (ריז, יא)) ולכן אין לסמוך על דברי השולחן ערוך הלכה למעשה. אמנם וודאי שמי שחייב לאכול בשר מבחינה רפואית עדיף שיאכל תבשיל בשרי ולא בשר (אליה רבה שם כב).
אף שיש דמיון בין איסור נדר למנהג לא לאכול בשר בתשעת הימים, פשוט שיש להבדיל בין איסורי נדר למנהג זה. כך למשל בדיני תשעת הימים מוסכם על כולם שמותר לאכול דג, וגם בסעודה המפסקת שמדין המשנה (סוף תענית) אסור לאכול בה בשר, היה מותר לאכול בה דג (מאירי תענית ל עמוד א ד"ה הסכימו). ובכל זאת פסק שולחן ערוך (תקנב, ב) שאין לאכול דג בסעודה המפסקת. וביאר המגן אברהם (שם ב) שהטעם הוא משום שדג גם נחשב בשר במקומות מסוימים לעניין נדרים. זאת למרות שבתשעת הימים מותר לאכול דג. מכיוון שאף שדימו את איסורי תשעת הימים לאיסורי נדר, אין זה אלא על מנת להבין מה אמור להיות כלול באיסור, אבל פשוט שהכול תלוי במנהג שנבע מצער האבלות על החורבן.
היו אחרונים (הובא בברכי יוסף תקנא, ו) שרצו לומר שבשר שנשחט לפני תשעת הימים או לצורך שבת יהיה מותר, כמו בנדר שכתב הרא"ש (חולין א, כג) שאדם הנודר שלא לאכול מאכל מסוים, למשל גבינה, ויש לו בשעת הנדר גבינה בבית, הגבינה תהיה מותרת באכילה, מכיוון שהגיעה בזמן שהיה מותר, וכמו כן במקרה שלנו רצו לדמותו לנדר שבתשעת הימים יהיה מותר לאכול בשר שנשאר מלפני תשעת הימים או משבת שהוא זמן היתר. אך, כתב ערוך השולחן (תקנא, כד) שאין להחיל על דין תשעת הימים דיני נדר רגיל ולומר שבשר שנשחט בהיתר לפני תשעת הימים אינו נאסר, וזאת משום שאיסור תשעת הימים הוא איסור הקיים כל הזמן ונוהג כל שנה בתקופה זו בניגוד לנדר שאיסורו נוצר עם דיבור הנודר.
סיכום: הנודר מן הבשר מותר באכילת תבשיל של בשר, ונלמד מזה לדין תשעת הימים שאין לאסור תבשיל בשרי. אמנם, המגן אברהם כותב שיש להחמיר בזה. כאשר יש צורך מכל מקום עדיף לאכול תבשיל בשרי מאשר לאכול בשר. אף על פי שיש דמיון בין מנהג אכילת בשר בתשעת הימים, לבין אדם שנודר מן הבשר, ברור שיש גם שוני גדול ביניהם, וכך למשל אסור לאכול מה שנשאר מזמן שהוא לפני תשעת הימים, או משבת, בניגוד לנדר שבו יש המתירים לאכול מה שנשאר מלפני הנדר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









