ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
"אנוכי רב בנובומינסק מבקש ממעלתו בשם כל העדה, כי בצרה גדולה אנחנו. לפני כמה חודשים נרצח פה אחד מפקידי הממשלה ושמו נאצאלניק. האחים אליעזר ונח הורביץ והאישה מאטיל, הנמצאים כעת בירושלים בביתו של יצחק פרידמן, העידו שקר כאשר טענו כי חמישה נוצרים אשמים ברציחת הפקיד, ועל פי עדותם נשפטו כולם למיתה. אנו מבקשים ממעלתו לחוקרם ולדרוש מהם כי יודו, שרק מפני השנאה העידו עדות שקר, וכך יהיה ניתן להציל ממוות את הנידונים למיתה, וחשוב מכך - את היהודים משנאה ומפוגרום. נא להודיע את התשובה לקונסול הרוסי בירושלים, כדי שיודיע בטלגרף לממשל בורשה. הרב רבינוביץ, נובומינסק, מחוז ורשה".
"מעניין מאוד", העיר הראשון לציון, "האומנם קיימים אנשים כאלה?!".
מזכיר בית הדין יצא לחפשם. לאחר כשעה חזר וסיפר כי מצא את האנשים הללו בביתו של יצחק פרידמן בירושלים. הם עלו מפולין לפני זמן קצר וכעת עוסקים בסנדלרות. כאשר סיפר להם המזכיר על תוכן המכתב, ענו כי לפני זמן מה נרצח הפקיד הממשלתי שהיה אכזר ואנטישמי. הנוצרים שנשפטו למוות רצחו אותו והסנדלרים העידו נגדם. המזכיר הבין שיש חשש לפוגרום ביהודים עם ביצוע גזר הדין.
שמע רבי יעקב שאול את הדברים, הרהר ואמר: "זקן ותשוש אני מכדי לדון בגורלה של קהילת יהודים שלמה. אנא הזמן את מנהיגי העדה לאסיפה, יחד נדון בתשובה שאותה נענה לרב מנובומינסק".
עד מהרה התכנסו בבית הרב חכמי ירושלים. המזכיר קרא בפניהם את המכתב והחכמים התווכחו על נוסח התשובה שישיבו, עד שהחליטו על נוסח מסוים ופנו לכותבו.
כל אותה עת ישב הראשון לציון במקומו ולא אמר דבר. רק כאשר עמדו לכתוב את המכתב, קם ואמר: "רבותיי, לעניות דעתי המכתב מזויף! ייתכן כי הרב מנובומינסק אינו יודע כלל על המכתב או שהוכרח לכותבו. נראה לי כי משפחות הרוצחים שלחו את המכתב כדי להשיג חנינה, וייתכן כי דווקא בגלל תשובתנו יתחוללו פרעות באחינו היהודים".
החכמים הופתעו. אפשרות כזאת לא עלתה בדעתם. "מה נעשה?" שאלו אותו.
"לדעתי", ענה הראשון לציון הקשיש, "אפשר להימנע מעניית תשובה או לענות תשובה לא מחייבת כמו 'בתור חכם באשי במחוז תורכיה נאסר עליי להתערב במשפטיה של מדינה זרה'. תשובה כזאת לא תועיל ולא תזיק".
התעורר ויכוח אם לקבל את השערת הראשון לציון או לנסח את המכתב כפי שהוחלט.
רבי יעקב שאול היסה את כולם והציע: "הבה נתייעץ ברב הראשי האשכנזי של ירושלים, רבי שמואל סלנט, מבלי לומר לו את השערתי, ונראה מה יאמר".
החכמים הסכימו לכך. השעה הייתה אחרי חצות. רבי שמואל סלנט, שעבר גם הוא את גיל תשעים, נח על משכבו. החכמים שהגיעו לביתו דפקו ארוכות על הדלת עד שעוררוהו. רבי שמואל הכניסם ושאל: "מה רצונכם, רבותיי? מה הביא אתכם אליי באישון ליל?".
החכמים קראו לפניו את האיגרת ואמרו כי ניטש ויכוח בין הראשון לציון לבינם לגבי הנוסח שעליו להשיב וכעת הם מבקשים את הכרעתו, מבלי לומר לו מה היו הדעות השונות.
רבי שמואל שקע בהרהורים, ולבסוף התנער ואמר: "אם תשמעו לי, האיגרת הזאת מזויפת! היא חוברה על ידי הרוצחים. ייתכן כי רבה של נובומינסק אינו יודע מהאיגרת וייתכן שאין רב כזה בכלל והם בדו את השם רבינוביץ מלבם".
"ומה לעשות?" שאל אחד החכמים.
"אל תעשו דבר", אמר רבי שמואל, "כדאי לנסח איזו תשובה סתמית כמו: 'על החכם באשי נאסר להתערב בענייניה הפליליים של מדינה אחרת".
החכמים נדהמו. רבי שמואל מסלנט כיוון בדיוק נמרץ לדעתו של הראשון לציון כאילו קיבלו את הדברים מאותו מקור! הם קמו ממקומם והודו לרב על עצתו.
כאשר נודעה תשובתו של רבי שמואל סלנט לכל הרבנים, ראו בחוש כי דבר אלוקים היה בלבו של רבי יעקב שאול, ומיד סוגנן מכתב התשובה: "לכבוד הרב רבינוביץ, פלך ורשה. כראש רבנים רשמי בפלשתינה, פלך תורכיה, אין לי לצערי רשות להתערב בעניינים כאלה. חכם באשי אלישר".
יומיים לאחר מכן, בעיצומה של השבת, הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר הלך לעולמו. במוצאי שבת כ"ח בתמוז תרס"ו הוכרז בירושלים על ביטול מלאכה מפני לווייתו של הראשון לציון. מכל הארץ נהרו יהודים לירושלים ללוותו בדרכו האחרונה. בשעת הלוויה נישאו הספדים ארוכים על מעלותיו העצומות ופיקחותו הרבה.
שבועות מספר לאחר מכן הגיעו עיתונים מרוסיה וכותרותיהם בישרו: "הודות לפיקחותם של רבני ירושלים לא הצליחו שונאינו ללוכדנו ברשתם על ידי טלגרמה מזויפת. לו היו הרבנים בירושלים הולכים שולל אחריה, כי אז לא היה קץ לסבלנו..."
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









