ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
השבוע נעסוק בחשיבות לימוד אמונה (לכבוד ר"ח כסלו נלמד על חנוכה מתוך החסידות).
הלימוד לקוח מתוך שיחת הרב צבי יהודה קוק זצ"ל – 'תלמוד תורה ב''. בשיחה, מעמיק הרצי"ה בחשיבות לימוד אמונה ומלמדנו שלימוד אמונה, ובעיקר הכרה בערכם ומהותם של עם ישראל והתורה, הינם מיסודות לימוד התורה.
לסיום נביא מספר הדרכות ללימוד אמונה.
בתפילה שהלימוד יעצים את לימוד האמונה.
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
1 - לימוד שבועי באמונה כו חשוון- ב כסלו תשע"ו
2 - חלק א'
3 - חלק ב'
טען עוד
1. לימוד אמונה
[...] על גבי לימוד הלכה, לאמיתה של תורה, גם קיים לימוד אמונה. אמונה אינה מצטמצמת רק באמירת "אני מאמין", בזמר "אני מאמין" או בריקוד "אני מאמין". אמונה היא לימוד. יש ללמוד, לשנן ולחזק בקרבנו את יסודי האמונה, עד שתהיה להכרה וידיעה שלמה באדם כולו, בכל נשימת החיים שלו, ומתוך כך היא מתגלה בשכל, ברגש ובשאר החושים. לפני שנים היו רגילים לאמר שישיבת 'מרכז הרב' עניינה לימוד 'מחשבה'. בזמן האחרון השתחררנו מן הביטוי 'לימוד מחשבה', ובמקומו בא ביטוי יותר נכון: 'לימוד אמונה'. אמונה צריכה לימוד. אמונה אינה רק אמירת מילים בעלמא. אמונה היא הלימוד היותר גדול, החכמה היותר גדולה, המחשבה היותר גדולה, ההשקפה היותר גדולה, שמקיפה את כל האדם כולו וכל העולם כולו. אמונה היא ידיעה ממקור "החונן לאדם דעת", שהיא הכרת כל האדם כולו, כל נשמת החיים שלו. מתוך "ויפח באפיו נשמת חיים", מתוך "צלם אלהים" שבאדם, נמשכים כל הכוחות שבאדם: הכוח השכלי, הכוח הרגשי, הכוח המחשבי והשירי. לימוד אמונה אינו פחות מכל לימוד, אלא הרבה יותר. הוא לימוד האמת היותר גדולה והבנת דברים העומדים ברומו של עולם. היא כוללת בירורים אלוהיים עילאיים מדעיים הגיוניים אמיתיים. נכון שאמונה צריכה להיות תמימה, אבל מה הפירוש של תמימות? טפשות?! אמונה אין זה 'סתם', אלא היא חכמה גדולה שיש ללמוד אותה.
2. ציווי הגאון מווילנה ללמוד ספר 'הכוזרי'
התורה כוללת לימוד אמונה. יש לכך אחיזה בדברי קודש של מלאך אלוהים הגאון מווילנה זצ"ל, אשר מוסר לנו הגדרה מדוייקת: "ורבינו הגר"א ז"ל... היה אומר ללמוד ספר הכוזרי הראשון שהוא קדוש וטהור ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו". הגר"א דייק "כוזרי ראשון", כי ישנו ספר כוזרי שני שנכתב על-ידי רב ספרדי בלונדון, והמכוון לחיזוק תורה שבעל-פה נגד הקראים. אבל רבי יהודה הלוי הוא קדמון וראשון. מופיעה כאן הגדרה: "שהוא קדוש וטהור". המשורר הזה, ה'ציוני' הזה, הוא קדוש וטהור לעילא לעילא. אבל אין זה מספיק: "עיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו", עיקרי האמונה תלויים ומושרשים בספר זה, כי הכל תלוי איך מבינים אותם, אם מבינים אותם היטב. קובע הגר"א שיש להבינם בצורה שנתבררו בספר 'הכוזרי'. אם כן למה יש ללמוד ספר 'הכוזרי'? כי עקרי אמונה תלויים בו. אתה שומע מזה, שאמונה צריכה לימוד.
(תלמוד תורה ב', פסקאות 1-2)
תודתנו נתונה על הרשות להשתמש בטקסט לרב שלמה אבינר ולספריית חוה 02-9973168
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
