ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
מתוך כך מתברר החידוש של 'מרכז הרב':
א. גישה למצוות מתוך היסוד העיקרי של קבלת עול מלכות שמים, ולא להיפך. אמנם לפעמים נמצא בספרי קדמונים, כגון ספר 'החינוך', הדרכה של התרגלות לאמונה מתוך קיום מצוות, אבל אין זה בתור יסוד עיקרי. ממקור התורה, ממקור קודשא בריך הוא ואורייתא, נמשך ערך פרטי המצוות — מן הכלל אל הפרט. דבר זה נכון בכל הדורות ובדורות אלו עוד יותר. מתוך קבלת עול מלכות שמים, אמונה אמיתית, הכרה אמיתית ונפשיות אמיתית, מגיעים לשלמות של יראת שמים לכל פרטיה ודקדוקיה לגבי כל סעיף וסעיף שב'משנה ברורה'.
ב. ומכאן להבחנה מה יסוד האמונה הזאת. כשהלמדנות והגאונות נמשכים מתוך "אשר בחר בנו מכל העמים", אז יש להן ערך של קדושה, ערך אלוהי אמיתי. אבל כשיש למדנות מתוך אמונה חלשה, אמונה לאומית חלשה, אמונה חלשה בישראל — אז מגיעים למצב של "עזבם את תורתי", שלא ברכו בתורה תחילה. זה החידוש שלנו: ברכה בתורה תחילה.
לימוד מתוך אמונה, אמונה בישראל ואמונה בתורה.
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
5 - חלק ד'
6 - חלק ה'
7 - מתוך החסידות
טען עוד
[...] התורה כוללת את מקצועותיה של תורה, וכוללת כמובן גם לימוד אמונה. כפי שהזכרנו, בדברי הגר"א מופיע הביטוי "לימוד אמונה", ולא "לימוד מחשבה". אמנם גם הביטוי מחשבה הוא נכון, במובן של מחשבה של אמת, אבל "לימוד אמונה" הוא ביטוי יותר משוכלל. אם כן יש ללמוד אמונה, ולימוד אמונה הוא הלימוד הגדול ביותר. "דע את אלהי אביך ועבדהו", האמונה תופיע לא מתוך חכמה ומחקרים, אלא מתוך האמונה עצמה. אצלנו יש יותר שימת לב לצורך ולחיוב ללמוד אמונה מאשר במקום אחר.
ג. לימוד אמונה ו'לאומיות'
[...] יש חיוב מיוחד על-פי דברי קדשו של רבן של ישראל הגר"א זצוק"ל ללמוד ספר הכוזרי שעיקרי האמונה תלויים בו. ומתוך כך, הוא הדין לשאר הספרים, של גדולי רבותינו ראשונים ואחרונים, שהם מלמדים מדריכים אמונה".
[...] אמונה ב'אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו', היא יסוד של הישיבה כמו של היהדות כולה, כדחז"ל, על מה אבדה הארץ, על שלא ברכו בתורה תחילה. ההדרכה הזאת אינה דברים חיצוניים, אלא פנימיים, של עצם קדושת התורה ואמונתה. אין זה מפריע ללימוד תורה וגדלותה, אלא מחזק אותה ומשכלל אותה.
[...] "כל ניסוחי הדברים האלה הם שקרים כזבים ועם-הארצות. לא 'מכניסים לאומיות' לישיבה. לאומיות של עם-ישראל — סגולה, 'ממלכת כהנים וגוי קדוש', המצווה על-פי רבותיו הרמב"ם והרמב"ן במצוות כיבוש הארץ בכל הדורות, היא יסודה ושרשה של כל אמתת התורה כולה. נגשים אל התורה רק מתוך ברכת אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם — שהיא תורה שבעל-פה — נטע בתוכנו. ואוי ואבוי לו למי שמשנה בה ממטבע שטבעו חז"ל בברכת התורה ומהפכן לאמר נתן לנו תורתו ובחר בנו מכל העמים, ואמר רב יהודה אמר רב על מה אבדה הארץ, על עזבם תורתי שלא ברכו בתורה תחילה. דוקא מתוך אמיתתה זו של תורה ואמונתה וקדושתה ודבקותה ושקידתה מתגדלים ומתעלים בתורה, כמו בגידולה ושקידתה העצומה, ברוך השם, עם הזמן של לימוד מסילת ישרים, ספרי מהר"ל ו'אורות התורה' והתשובה, אינם דברים חיצוניים אלא פנימיים ויסודיים של קביעות והשרשת הברכה בתורה תחילה, שבישיבת מרכז הרב".
(תלמוד תורה ב', פסקאות 9-11)
תודתנו נתונה על הרשות להשתמש בטקסט לרב שלמה אבינר שליט"א ולספריית חוה 02-9973168
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
