ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
ותירץ, שקודם נס חנוכה היתה כביכול ירידה גדולה לשכינה, שנכנסו גויים להיכל, ולכן היה צריך לרדת משמים אור גדול שיאיר אפילו במקומות הנמוכים. ולכן חנוכה הוא בסוף חודש ודוקא למטה מעשרה טפחים כי "לעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה" ודווקא ברשות הרבים, במקום הקליפות, ודווקא בלילה שהוא זמן התגברות המזיקים והאור מגיע אפילו לבחינת רגליים"
(אמרי פנחס)
--------------------------------------------
"מניחו למעלה מג' טפחים ומצווה להניחו למטה מי' טפחים... ולמטה מעשרה - כי מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה. רק שה' חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, ה' כביכול יורד למטה מעשרה ומתקרב אל האדם להשיבו ולהחזירו אליו, וכל זה הוא על ידי מצוות הדלקת נר חנוכה, וכאז כן עתה בכל דור בבא עת וזמן מצוה זו"
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
6 - חלק ה'
7 - מתוך החסידות
8 - חלק ו'
טען עוד
--------------------------------------------
עיקר עניינה של תורת החסידות הוא לעסוק בנפש האדם. לתת לו כלים להתמודדות ומבט עמוק על חייו.
האדם הוא עולם קטן, כך אמר האר"י הקדוש, ובשל כך כל דבר בתורה - גם מה שנוגע לכלל ישראל ואפילו לעולם כולו - קיים במקביל גם בתוך האדם הפרטי ותהפוכות חייו.
על פי הבנה זו נוכל לנסות לבחון את האירועים הכלל-ישראליים שעליהם נוסד חג החנוכה, וכך להבין את המהלך הרוחני-נפשי שאנו אמורים לעבור בחג החנוכה
באמצע בית שני, בימים בהם התחולל המרד החשמונאי, המצב הלאומי, כמו גם הרוחני, היה מסובך וקשה.
מבחינה מדינית ארץ ישראל ותושביה היו נתונים תחת עולה הכבד של ממלכת יוון. היוונים הכבידו לא רק על הגופות אלא גם על הנשמות בגזירות שונות במטרה לכפות על עם ישראל לקבל את התרבות היוונית. לא זו בלבד, אלא שעת דחק זו באה גם על רקע משבר גדול בעם ישראל - הפסקת הנבואה בתחילת ימי בית שני. אנו מוצאים בתלמוד מעשים שונים שמראים שהיחס לתורה התלויה בסברה אנושית ולא באמירה נבואית-אלוהית הייתה בגדר דבר חדש ולא מובן מאליו. יתכן שהיו שחשבו שאכן עזב ה' את בריתו עם ישראל ואינו רוצה עוד בעמו ובמעשיהם. דווקא על רקע חולשה זו, של איבוד המבט הנבואי והמעבר לשכל אנושי, קמה התרבות היוונית אשר העמידה ביסודה את הפילו-סופיה (תרגום: אהבת חכמה). או אז, מתוך חושך גדול זה, האיר הקדוש ברוך הוא לחשמונאים ניצחון מדיני-צבאי מזהיר יחד עם נס פך השמן המסמל את הניצחון האידיאולוגי. השמן נחשב לסמל החכמה (כמו שאומרת הגמרא 'הרוצה להחכים ידרים וסימנך מנורה' - המנורה בבית המקדש בדרום) שמן טהור מסמל חכמה אנושית שיש בה הופעה של דבר השם. הנס של הפך שמן הטהור בא להראות שהאור שורה על החכמה היהודית גם כשהיא ברובד שכלי לחלוטין. הקודש יכול לשרות גם על הסברה האנושית.
בכך מבטיח הקב"ה לעם ישראל את אהבתו הבלתי תלויה. גם כשיש הסתר פנים הקדוש ברוך הוא לא עוזב באמת את עמו. זוהי הבטחה שהיא צידה קריטית לדרך של אלפיים שנות גלות שעמדו בפני עם ישראל ושמהווה את היסוד לכל היהדות שאנו מכירים.
כל התורה שבעל פה, ודרכי עיצובה והתהוותה, דרכי הפסיקה והלימוד, כולה מסתמכת על האמונה שמאחורי כל ההתרחשויות הטבעיות הן בכל העובר על עם ישראל והן התורה הטבעית של סברות העולות ונקבעות בשכל פשוט, הכל מלווה בהשגחה פרטית וליווי והשראה אלוקיים.
החסידות לקחה את המסר הזה כדרכה - לעולם הפנימי. לפעמים אנו מגיעים למצבים שבהם נראה שהכל חשוך וכל הדרכים סתומות. דווקא אם אז מתוך שברון הלב אם משליכים את כל החשבונות וכנגד כל הסיכויים יוצאים למלחמת קיום רוחנית כמו החשמונאים ולא "מוותרים" על הקשר עם השם יתברך בכל מחיר או אז מאיר אור גדול במיוחד החושף כי בכל מצב שבו נמצא האדם נמצאת ופועלת האלוהות ואינו ננפרד חלילה לגמרי מן האלוהות. רעיון זה מובע במקומות רבים בחסידות באופנים שונים ואף בשני הקטעים אותם למדנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
