ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
10. ספר 'הכוזרי'
רבי ישראל משקלוב עמד בראש עליית תלמידי הגר"א לארץ-ישראל. הוא היה תלמיד מובהק של הגאון, ועמד שני ברשימת תלמידיו, אחרי רבי חיים מוולוז'ין. כהקדמה לספר קטן בשם 'בית יעקב' לר' יעקב ברוידא, נמצאים שלושה דפים של 'תוספות מעשה רב' שנמצאו בכתבי יד של ר' ישראל משקלוב. 'מעשה רב' הוא רובו ככולו הלכות או הנהגות הלכתיות, אבל יש בו גם שני סעיפים חינוכיים מוסריים:
א. התיקון לבעלי תשובה אינו על-ידי צומות וסיגופים, אלא על-ידי שני דברים עיקריים: 1. תוספת קניין תורה ושקידת התורה, שהוא התיקון העיקרי. 2. נקיות הלשון.
ב. "רבינו הגר"א היה מחבב ספר מנורת המאור, וספר חובת הלבבות, ובמקום שער היחוד היה אומר ללמוד ספר הכוזרי הראשון שהוא קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל והתורה תלויין בו". המובן של "היה אומר" הוא שהיה רגיל לומר וחוזר על כך עוד ועוד, כפי שמפרשי פרקי אבות ביארו ביטוי זה.
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
7 - מתוך החסידות
8 - חלק ו'
9 - איגרת תימן חלק א'
טען עוד
[...] יש הרבה ספרים לבירור ענייני אמונה, כספר 'מורה נבוכים', שכולל הרבה דברים כלליים, וגם קבלת עול מלכות שמים בשכל והבנה. מה שאין כן ספר 'הכוזרי', שהוא מיוחד בכך שהוא עוסק כולו בסגולת ישראל, כולו עם-ישראל. לכן הוא קודש קודשים. על כן, מעת שהתחילה קביעות השם לישיבה המרכזית, קבע אבא זצ"ל לימוד בספר 'הכוזרי'. אין שום אפשרות אחרת.
גם ספר 'אורות' הוא קודש קודשים. ברור שכל כתבי אבא זצ"ל הם קדושים, אבל 'אורות' הוא כולו ישראל, כולו גאולת ישראל ופקודתו, כולו אורו של משיח, על כן הוא קודש קודשים.
גישתו של ספר 'חובות הלבבות' היא גישה פילוסופית של הוכחות וראיות: אם יש עולם, יש גם מחדש עולם. מן הבריאה מגיעים אל הבורא. כמעט שלא מוזכר בספר 'חובות הלבבות' עניינו של ישראל בערכו כאומה. לעומת זאת, גישתו של ספר 'הכוזרי' היא מן הבורא אל הבריאה. הוא מתחיל מן הסגולה האלוהית של עם-ישראל, וזהו חילוק יסודי.
כמו כן בשיחותינו, הן בפרשת השבוע במוצאי שבת והן בשיעורים אחרים, תמיד אנו חוזרים לשיטה אחת: להתרגל להיפגש עם ריבונו-של-עולם, להתרגל לעקוב אחר מעשה ד', "כי לא יטוש ד' את עמו".
13. סדר לימוד אמונה
שאלה: יש אנשים שלומדים ספרים של פנימיות התורה בגירסא. מה ערך הדבר?
תשובה: לא. לא. אין לזה מקום בשום אופן.
שאלה: מה הסדר בלימוד פנימיות?
תשובה: יש להתחיל בספר 'מסילת ישרים' ו'שמונה פרקים' לרמב"ם, להמשיך בספרי המהר"ל, 'נתיבות עולם', ואחר-כך בשלישיה — הנצח, הגבורה והתפארת. יש לחזור עליהם פעמיים-שלוש כדי לעמוד על הבנת לשונם. אחר-כך אפשר ללמוד ספר 'נפש החיים', וגם ספר 'התניא', אבל 'נפש החיים' קודם, כי הוא יותר מסודר. ואז יש מקום לגשת אל פנימיות התורה במדרגותיה, פנימיות ופנים פנימיות. יש להתחיל בספרי הרמח"ל ואחר-כך לעבור לספרי הגר"א.
אמנם היסוד לפנימיות הוא לימוד מהר"ל , כפי שהוא מזכיר הרבה פעמים: "ואם תשכיל, אז תבין דברי חכמה". זהו המפתח לחכמה הפנימית.
(תלמוד תורה א', פסקאות 10-13)
תודתנו נתונה על הרשות להשתמש בטקסט לרב שלמה אבינר שליט"א ולספריית חוה 02-9973168
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
