ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
המאבק בין ישראל ליוון בימי החשמונאים היה מהות המוקד של חיי האדם, היוונים ראו את ההווה כמרכז חייהם, כאן ועכשיו, התעלמו מהעתיד, "אכול ושתה כי מחר נמות" (ישעיהו כ"ב י"ג), ולכן הם מילאו את העולם הוללות, בעוד שישראל אינם מתעלמים מהחיים בהווה ופועלים בו אבל עיניהם נשואות אל העתיד, השאיפה לתיקון עולם במלכות שדי: "היונים ההוללים, שטשטשו את בהירת ההווה מלהציץ מתוכו את העתיד הנהדר, שאז יגלה אור ד’ וכבודו בעולם, "והאלילים כליל יחלף", היה דרוש לחזק את הצפיה העיקרית הישראלית, שלא תתקמץ גם היא בהווה כאותה של היונית חלילה, לעשות החנוכה שמונה ימים, כלומר יום אחד העודף על ההיקף הנהוג בהווה, להורות בפועל שכל מגמותינו יגלו ויצאו לפעלן רק בעתיד, שיצא הזמן בכללו מידי שפלותו, והעולם ירפא מעורונו ורעותיו הכלליות והפרטיות, שהוא מגמתן של ישראל ותעודת אורו של מקדש" (שם). היוונים מתוך השתקעותם בהווה החומרי לא אפשרו את ראיית העתיד, אין חזון, לא קיימת ציפייה לגילוי כבוד ה’. חג החנוכה נחוג שמונה ימים, המספר שמונה הוא מעל המציאות הרגילה של ההווה שהיא מתבטאת במספר שבע, שבעת ימי השבוע, חנוכה מבטאת את שאיפתנו לגילוי על- טבעי בתוך המציאות הטבעית. אנו שואפים לעולם בהיר, עולם מרומם, עולם שיתרפא מכל הרעות המצויות בו, זה האידיאל של ישראל, וזו מטרת בית המקדש. בחנוכה אנו מציינים את ניצחון השקפת העולם הישראלית על היוונית.
"הֶעָתִיד אֵינֶנּוּ פּוֹסֵק מִלִּתְבּועַ אֶת תַּפְקִידוֹ מִן הַהוֶה, וְהַהוֶה מִתְמַלֵּא עִנְיָן כְּפִי יְדִיעָתוֹ שֶׁהֶעָתִיד נִזְקָק אֵלָיו, אֵינֶנּוּ נַעֲשֶׂה בָּזֶה רַק בָּטֵל אֶל הֶעָתִיד, כִּי-אִם הוּא מִתְמַלֵּא עַל-יְדֵי זֶה בְּכָל צִבְיוֹנוֹ וְעַצְמוֹ" (אורות עמ’ נ"ז). האידיאלים והשאיפות העתידיות תובעות מהחיים בהווה לפעול להגשמתם, החיים בהווה מתמלאים משמעות כפי ההכרה שהעתיד זקוק לו, לא נגיע אל העתיד אם לא נפעל במלוא המרץ בהווה. ההווה אינו מתבטל מול העתיד אלא מתמלא כוחות על ידי העתיד. החיבור המרשים בין ההווה לעתיד הוא הבשורה הגדולה של עם ישראל לאנושות, פעילות דינמית בהווה על מנת להגשים את ערכי העתיד.
תפיסת העולם המיוחדת הזו מביאה את ישראל לחבר את כל חלקי הזמן ליחידה אחת: "אין עבר, הוה ועתיד מחולקים באמיתת היש, מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה, ומה שנעשה מכבר ומה שיעשה לעתיד הולך הוא ונעשה בהווה, תמיד"(אורות הקודש ח"ב עמ’ שע"ג). התפיסה הישראלית היא אחדותית, ראיית העולם כולו כחטיבה אחת, ולכן אין עבר, הווה ועתיד. אנו בהווה חיים את העבר: "חייב לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", ומאידך הציפייה לגאולה ולכל האידיאליים העתידיים מפעמת בתוכנו גם היא בהווה.
"התענוג הנפלא של תחיית המתים, באור החיים, של עדן העליון, של טל אורות טלך, הוא משעשע את הצדיקים ומשמחם בשמחה עליונה תמיד, עד שכל ההפסקה שבין ההווה להעתיד הגדול הזה, וההרפתקאות שבינתיים, אינה נחשבת אצלם למאומה, ובטלים הם ממש כניצוץ קטן לפני גלגל חמה. וכל אור גדול זה הושיטו לנו אבותינו בתיקון ברכת תחיית המתים בתפלה". )אורות הקודש ב’ שע"ט). תחיית המתים מצטיירת אצלנו תמיד רק כאירוע עתידי, הרב מלמד אותנו שהצדיקים נהנים מתחיית המתים בהווה, הם שמחים בשמחה עליונה. ההפסקה בין ההווה לעתיד אינה משמעותית לגביהם, הם חיים את העתיד בהווה. הם נהנים מאור החמה, האור הגדול של תחיית המתים, ומרגישים כניצוץ קטן מולו. זו הסיבה שתקנו לנו אנשי כנסת גדולה לומר בכל תפילה את ברכת "מחיה המתים" והיא נוסחה בלשון הווה, איננו אומרים "ברוך אתה ה’ תחייה מתים" אלא "מחיה המתים". תפיסת עולם זו גורמת לצדיקים לראות בהווה אירועים שהם חלק מהתהליך של תחיית המתים כמו ההתנערות של עם ישראל מעפר הגלות: "וחכמת צדיקים מקשקשת לפניהם כזוג, בחדות רוח הקודש, ורואים הם את העתיד באור ההווה, ומחיים בזה את ההווה של העולם לאור העתיד, וממשיכים נועם עולם הבא בעולם הזה. ומרבים על ידי זה בעולם שלום וברכה, נחת ועדנים. וכל הבריות וכל החיים מתברכים ומתעדנים, מתעלים ומתקדשים, שקויי טל חיים ומלאי ברכת עולמים". (ערפילי טוהר עמ’ עט). היכולת המופלאה של הצדיקים לחיות את העתיד בהווה משפיעה על הכלל, הם מחיים את ההווה, הם מכניסים את העולם הבא לתוך העולם הזה, החיים מקבלים תוכן רוחני מיוחד ונעלה.
בחנוכה אנו מתחברים לגדלותם וגבורתם של החשמונאים שנצחו את היוונים ההלניסטים וטהרו את בית המקדש בעבר בימי בית שני. החיבור לעבר נותן לנו את היכולת לגלות את העתיד בתוך ההווה, לפעול להשלטת תרבות ישראל בהווה כשהביטוי הגדול שלה יהיה הקמת בית המקדש השלישי בעתיד במהרה בימינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








