ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נעה בת בתאל מזל
והנה, יום אחד, לפני שיעורו הקבוע, נרדם אותו הרב. בחלומו, בא אליו ה'שאגת אריה' ובקשה מוזרה בפיו – 'היום אני עסוק, אל תטריד אותי'. התעורר הרב מהחלום המיוחד, וניסה להבין את פשר החלום.
באותם ימים חי עדיין בנו של ה'שאגת אריה', ואף שימש ברבנות בעיר אחת. החליט הרב לשגר מברק בהול לעיר בה שימש ברבנות בנו של ה'שאגת אריה', ובמברק שאלה קצרה – מה שלום הרב שלכם? והנה, התקבל מברק תשובה – היום, הרב שלנו נפטר!
הבין הרב, שבעל ה'שאגת אריה' יצא לקבל בשמיים את פני בנו (כפי שמבואר בספרים הקדושים, שקרוביו של הנפטר יוצאים לקבל את פניו), ולכן ביקש מהרב שלא יצטט מספריו ולא יטריד אותו.
הסביר מרן הגר"א שפירא את עומקו של הסיפור – הרי יש לתמוה, וכי בכך שמצטטים את ה'שאגת אריה' מונעים ממנו לצאת לקראת בנו? והתשובה נעוצה בדברי הירושלמי (קידושין פ"א הלכה ז) – 'גידול אמר: כל האומר שמועה בשם אומרה, יהא רואה בעצמו כאילו בעל השמועה עומד לפניו". כאשר אנו מצטטים דברי תורה בשמו של גדול מישראל, הרי שאותו גדול נמצא עימנו ממש, ולכן השאגת אריה ביקש שלא יצטטוהו, כי היה עסוק במקום אחר. (בעל השמועה נמצא כאן 'ממש' ולא רק 'כאילו', וכך משמע מהפסוק שהירושלמי מביא שם כראיה – "אך בצלם יתהלך איש", שצלמו של האדם ממשיך להתהלך בעולמינו גם לאחר פטירתו).
יש מגדולי ישראל ש'זכו', ו'נבואתם נצרכה לדורות' וכך דמותם ממשיכה להלך בעולמינו דרך דבריהם. וכשם שהדברים נכונים בגדולי ישראל, כך הם נכונים בדורות מסוימים של עם ישראל. לכל דור בעם ישראל יש תפקיד רוחני מיוחד, וצירוף של כל הדורות ביחד מגלה את מהותו של עם ישראל (עניין זה מופיע במספר מקורות, למשל – תניא, אגרת הקודש ט – שסובר שבדורות התנאים והאמוראים עיקר העבודה היה תלמוד תורה, אך בדור 'עקבתא דמשיחא' עיקר העבודה נפלה לבחינת עקביים, לעולם העשייה – מעשה הצדקה. וכן – אגרות הראי"ה תט).
והנה, יש דורות בעם ישראל שזכו למה שלא זכו דורות אחרים, ובכל הדורות אנו שבים ומציינים את אשר קרה באותם דורות. אחד המרכזיים בין הדורות הנזכרים הוא – דור החשמונאים. בכל שנה, בזכות חג החנוכה, אנו שבים וחיים את מאורעות אותו דור. וכאן המקום לשאול – במה זכה אותו דור, שמאורעותיו התקבעו לנצח בלוח השנה היהודי? בדורות רבים אירעו ניסים לישראל, ובמה התייחד נס פך השמן שהתייחד לו חג בלוח השנה היהודי?
דומה, שנס פך השמן הוא צוהר קטן לדור משמעותי ומרכזי בתולדות ישראל, דור שהדי מאורעותיו מהדהדים בכל תולדות ישראל עד ימינו אלה. נס פך השמן, מבטא את הסייעתא דשמיא המיוחדת שליוותה את לוחמי בית חשמונאי, במאבקם המופלא מול המעצמה היוונית האדירה. בחנוכה אנו חוגגים סייעתא דשמיא זו בהדלקת הנרות, ומציינים את התשועה במלחמות באמירת 'על הניסים'.
ואכן, מבחינה היסטורית מאבקי אותו דור מלווים אותנו עד ימינו אלה (לא רק ב'דרשנות' בעלמא, כי אם כפשוטו ממש). באותם ימים, כובשת יוון את כל העולם התרבותי עד הודו הרחוקה. כיבוש זה מביא בכנפיו גם מהפך תרבותי. העולם האלילי הקדמון והפראי, מפנה את מקומו לתרבות היוונית - הלניסטית המעודנת יותר. אמנם, גם היוונים הם עובדי אלילים, אך תרבותם מעודנת יותר. לדוגמא – בעולם האלילי, אירועי התרבות היחידים היו טקסים אליליים מיסטיים, ואילו אצל היוונים יש גם תרבות נוספת של ספורט, תיאטרון ועוד, וכן – עולם פילוסופי מפותח. העולם כולו מקבל את התרבות היוונית, לא רק בגלל הכיבוש הפיזי, כי אם גם בגלל שהוא מרגיש בתוכו את העליונות התרבותית של היוונים.
באותם ימים, ניצבת היהדות בפני שני אתגרים גדולים וחדשים. ראשית – ההתמודדות התרבותית עולה דרגה, כי היריב כבר אינו עולם אלילי נבער מדעת, אלא תרבות מפותחת יותר. שנית – המרחב העולמי כולו מתאחד מסביב לתרבות אחת, וכך נותרת יהודה הקטנה כאי בודד השונה מכולם. טבעו של האדם, שהוא מתאווה להידמות לסביבתו, וכאשר כל העולם חושב בכיוון מסוים, סביר שגם יהודה הקטנה תישאב להלך מחשבה זה. ואכן, ההתייוונות מתפשטת ביהודה במהירות, ובדרך הטבע העם היהודי עומד להיעלם תרבותית.
מרד החשמונאים קוטע את תהליך ההתייוונות, ומחייה מחדש את העם היהודי. הניצחון הפיזי כנגד כל הסיכויים, מבשר בכנפיו גם ניצחון רוחני כנגד כל הסיכויים. ובעומק – עם ישראל מצליח לנצח את היוונים, כי הוא נושא בכנפיו בשורה רוחנית עמוקה ונצחית. תורת ישראל – תורת ה' תישאר לעד רוחנית ונצחית יותר מכל התרבויות (להבדיל).
מבחינה היסטורית, היוונים פינו את מקומם הפיזי לרומאים, שהמשיכו מבחינה תרבותית את מורשת המנוצחים. התרבות העולמית הבאה הייתה הנצרות. הנצרות היא למעשה מזיגה של רעיונות יהודיים עם רעיונות מהתרבות היוונית – רומית, ערבוב של עבודת אלילים ואמונה בא-ל אחד. התרבות המובילה בימינו היא התרבות המערבית, הבנויה על אדני התרבות הנוצרית. וכך נקודות ההבדל שיש כיום בין היהדות ותרבות המערב מושתתות על נקודות המאבק בין הפילוסופיה היוונית והיהודית.
וכך מאבק האיתנים של אותה תקופה נמשך והולך עד ימינו אלה. ובעת שנאיר את אור החנוכה, נימלא אמונה ותקווה, שעוד בזמן הזה, התרבות האלילית השקרית תפנה את מקומה לדבר ה' הנצחי לעד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
