ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נעה בת בתאל מזל
והנה, יום אחד, לפני שיעורו הקבוע, נרדם אותו הרב. בחלומו, בא אליו ה'שאגת אריה' ובקשה מוזרה בפיו – 'היום אני עסוק, אל תטריד אותי'. התעורר הרב מהחלום המיוחד, וניסה להבין את פשר החלום.
באותם ימים חי עדיין בנו של ה'שאגת אריה', ואף שימש ברבנות בעיר אחת. החליט הרב לשגר מברק בהול לעיר בה שימש ברבנות בנו של ה'שאגת אריה', ובמברק שאלה קצרה – מה שלום הרב שלכם? והנה, התקבל מברק תשובה – היום, הרב שלנו נפטר!
הבין הרב, שבעל ה'שאגת אריה' יצא לקבל בשמיים את פני בנו (כפי שמבואר בספרים הקדושים, שקרוביו של הנפטר יוצאים לקבל את פניו), ולכן ביקש מהרב שלא יצטט מספריו ולא יטריד אותו.
הסביר מרן הגר"א שפירא את עומקו של הסיפור – הרי יש לתמוה, וכי בכך שמצטטים את ה'שאגת אריה' מונעים ממנו לצאת לקראת בנו? והתשובה נעוצה בדברי הירושלמי (קידושין פ"א הלכה ז) – 'גידול אמר: כל האומר שמועה בשם אומרה, יהא רואה בעצמו כאילו בעל השמועה עומד לפניו". כאשר אנו מצטטים דברי תורה בשמו של גדול מישראל, הרי שאותו גדול נמצא עימנו ממש, ולכן השאגת אריה ביקש שלא יצטטוהו, כי היה עסוק במקום אחר. (בעל השמועה נמצא כאן 'ממש' ולא רק 'כאילו', וכך משמע מהפסוק שהירושלמי מביא שם כראיה – "אך בצלם יתהלך איש", שצלמו של האדם ממשיך להתהלך בעולמינו גם לאחר פטירתו).
יש מגדולי ישראל ש'זכו', ו'נבואתם נצרכה לדורות' וכך דמותם ממשיכה להלך בעולמינו דרך דבריהם. וכשם שהדברים נכונים בגדולי ישראל, כך הם נכונים בדורות מסוימים של עם ישראל. לכל דור בעם ישראל יש תפקיד רוחני מיוחד, וצירוף של כל הדורות ביחד מגלה את מהותו של עם ישראל (עניין זה מופיע במספר מקורות, למשל – תניא, אגרת הקודש ט – שסובר שבדורות התנאים והאמוראים עיקר העבודה היה תלמוד תורה, אך בדור 'עקבתא דמשיחא' עיקר העבודה נפלה לבחינת עקביים, לעולם העשייה – מעשה הצדקה. וכן – אגרות הראי"ה תט).
והנה, יש דורות בעם ישראל שזכו למה שלא זכו דורות אחרים, ובכל הדורות אנו שבים ומציינים את אשר קרה באותם דורות. אחד המרכזיים בין הדורות הנזכרים הוא – דור החשמונאים. בכל שנה, בזכות חג החנוכה, אנו שבים וחיים את מאורעות אותו דור. וכאן המקום לשאול – במה זכה אותו דור, שמאורעותיו התקבעו לנצח בלוח השנה היהודי? בדורות רבים אירעו ניסים לישראל, ובמה התייחד נס פך השמן שהתייחד לו חג בלוח השנה היהודי?
דומה, שנס פך השמן הוא צוהר קטן לדור משמעותי ומרכזי בתולדות ישראל, דור שהדי מאורעותיו מהדהדים בכל תולדות ישראל עד ימינו אלה. נס פך השמן, מבטא את הסייעתא דשמיא המיוחדת שליוותה את לוחמי בית חשמונאי, במאבקם המופלא מול המעצמה היוונית האדירה. בחנוכה אנו חוגגים סייעתא דשמיא זו בהדלקת הנרות, ומציינים את התשועה במלחמות באמירת 'על הניסים'.
ואכן, מבחינה היסטורית מאבקי אותו דור מלווים אותנו עד ימינו אלה (לא רק ב'דרשנות' בעלמא, כי אם כפשוטו ממש). באותם ימים, כובשת יוון את כל העולם התרבותי עד הודו הרחוקה. כיבוש זה מביא בכנפיו גם מהפך תרבותי. העולם האלילי הקדמון והפראי, מפנה את מקומו לתרבות היוונית - הלניסטית המעודנת יותר. אמנם, גם היוונים הם עובדי אלילים, אך תרבותם מעודנת יותר. לדוגמא – בעולם האלילי, אירועי התרבות היחידים היו טקסים אליליים מיסטיים, ואילו אצל היוונים יש גם תרבות נוספת של ספורט, תיאטרון ועוד, וכן – עולם פילוסופי מפותח. העולם כולו מקבל את התרבות היוונית, לא רק בגלל הכיבוש הפיזי, כי אם גם בגלל שהוא מרגיש בתוכו את העליונות התרבותית של היוונים.
באותם ימים, ניצבת היהדות בפני שני אתגרים גדולים וחדשים. ראשית – ההתמודדות התרבותית עולה דרגה, כי היריב כבר אינו עולם אלילי נבער מדעת, אלא תרבות מפותחת יותר. שנית – המרחב העולמי כולו מתאחד מסביב לתרבות אחת, וכך נותרת יהודה הקטנה כאי בודד השונה מכולם. טבעו של האדם, שהוא מתאווה להידמות לסביבתו, וכאשר כל העולם חושב בכיוון מסוים, סביר שגם יהודה הקטנה תישאב להלך מחשבה זה. ואכן, ההתייוונות מתפשטת ביהודה במהירות, ובדרך הטבע העם היהודי עומד להיעלם תרבותית.
מרד החשמונאים קוטע את תהליך ההתייוונות, ומחייה מחדש את העם היהודי. הניצחון הפיזי כנגד כל הסיכויים, מבשר בכנפיו גם ניצחון רוחני כנגד כל הסיכויים. ובעומק – עם ישראל מצליח לנצח את היוונים, כי הוא נושא בכנפיו בשורה רוחנית עמוקה ונצחית. תורת ישראל – תורת ה' תישאר לעד רוחנית ונצחית יותר מכל התרבויות (להבדיל).
מבחינה היסטורית, היוונים פינו את מקומם הפיזי לרומאים, שהמשיכו מבחינה תרבותית את מורשת המנוצחים. התרבות העולמית הבאה הייתה הנצרות. הנצרות היא למעשה מזיגה של רעיונות יהודיים עם רעיונות מהתרבות היוונית – רומית, ערבוב של עבודת אלילים ואמונה בא-ל אחד. התרבות המובילה בימינו היא התרבות המערבית, הבנויה על אדני התרבות הנוצרית. וכך נקודות ההבדל שיש כיום בין היהדות ותרבות המערב מושתתות על נקודות המאבק בין הפילוסופיה היוונית והיהודית.
וכך מאבק האיתנים של אותה תקופה נמשך והולך עד ימינו אלה. ובעת שנאיר את אור החנוכה, נימלא אמונה ותקווה, שעוד בזמן הזה, התרבות האלילית השקרית תפנה את מקומה לדבר ה' הנצחי לעד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
