ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
. והנה, בהגדרה
המילונית )מילון חדש, אבן שושן( אנו מוצאים בהגדרת המילה "אות" - "פלא, מופת". ובהגדרת "מופת" - "פלא,
נס". מעניין הדבר כי "פלא" מוגדר במילון כ"נס". לכאורה , אם כן, לפנינו מלים נרדפות ל -'מעשה היוצא מגדר
הטבע'. המפרשים על אתר, אינם עוסקים במשמעות המושגים 'אות' מכאן ו'מופת' מכאן.זאת , אף שהסוגיה
מעסיקה רבות גם את פרשני המקרא וגם את העוסקים במחשבת ישראל.
2 מרן הרב קוק זצ"ל בסידורו
מתייחס להקשר בו מופיע הפסוק והוא אירוע שליחותו של משה. בדרכו
3 המחשבתית , מחבר מרן הרב זצ"ל את הטבע והנס יחדיו
ומכאן הוא מתמקד בתפקידם של האות והמופת.
כמעבירי מסר של הצבעה על מהותו של השולח, היינו : הקב"ה, ובשני היבטים :
האות מראה כי שולחו של הציר הנאמן - משה- הוא בורא עולם, בורא כל, העושה את הדברים על ידי שליחו.
מאידך המופת מראה דווקא על כוחו של הקב"ה. כלומר, מי ומה היא הכתובת אליה היא נשלחת ומה עוצמתה.
משמע, האות מצביע על 'מי'. ואילו המופת עצמו מוכיח 'מה' הוא.
ומוסיף עוד הרב, כי משמעות התאחדותם של האותות והמופתים היא שיד ד' איננה רק מקיפה את כלל היצורים
ושולטת בנוכחותם וקיומם, אלא גם חודרת וממלאת את התוכיות, היינו את הפנים של כל ההוויות. מכאן היא
הידיעה לדורות כי הבריאה על כל פרטיה אחוזה ללא הפסק בכוחו ובידיעתו העליונה של הבורא ,. והוא - השולט
בכל.
4 במקום אחר
כותב הרב, כי העמדת הנס למעלה מן הטבע- מציירת את הטבע כדבר חלוש- שהרי עיקר כוונתנו
המוסרית היא להבהיר שהטבע הרע הוא חסר כוח ועמדה לקום לפני הטוב שהוא קיים מצד מהותו. הטוב, משמעו
טובו של ד'. ויש להישמר מכך שהיחלשות הטבע לא תפגע בטבע הטוב. עם זאת, העמקה, ככל שהיא חודרת
יותר הרי היא מוצאת שגם השכל הטוב הוא מוגבל ודבר זה 'אינו טוב'. ומכאן – כי הדבר האיתן היחיד הוא אור ד'
לבדו.
5 בפרק 'חזות הכל והשלום'
מדגיש הרב כי מן הפסוק שלפנינו נראה באופן ברור כי אין להפריד בין הטבע והנס,
שניהם חטיבה אחת ושניהם משלימים האחד את השני. וודאי הדבר שציורם כסותרים זה את זה - משבש את
פנימיות הדברים ואת האמת .
לדבריו, הנס - הוא עטרת הטבע , הוא - נשמתו הפנימית. והרי 'משתקפת על ידי השפעה ציורית זו - השקפה
מוסרית ואמונית מאוחדת'. אשר 'השטף הפנימי של החיים הולך על ידה למישרין' . את היכולת המופלאה הזו ,
לראות את הדברים כלולים יחדיו , מייחס הרב לקדושי עליון, לגדולי הדעה העומדים בסוד ד'. 'האות והמופת' הם
שני כלים- שתי מהויות, המסייעים יחדיו למשה רבנו השליח הנאמן, בשליחותו הקשה , הגדולה והאמיצה.
1
ספר שמות פרק ז, ה
2
עולת ראיה חלק ב , עמ' פב על תהילים קלט,ט- 'שלח אותות ומופתים בתוככי מצרים בפרעה ובכל עבדיו'
3
וראה עוד להלן .
4
שמונה קבצים , קובץ ז, עח
5
אורות הקודש חלק ד, השלום, פרק יד , עמ' תקד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









