ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
בימי עלומיו, היה חסידו של רבי משה מקוז'ניץ. פעם אחת, אמר לרבו חידוש מבריק, ומרוב התפעלות נשקו רבו על מצחו. באותה שעה, אמר רבי יצחק מאיר לעצמו – "זקוק אני לרבי, שיקרע את בשרי מעצמותי, ולא לרבי שינשק אותי".
ואכן, מאז חיפש הרי"מ את העמל, חיפוש האמת והחריפות, והפך לחסידם של תובעי האמת, שקרעו את בשר תלמידיהם - רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנדלי מקוצק. (כחלק מאותה תביעת אמת, שרף פעם חידושי הרי"מ חיבור הלכתי גדול שחיבר, כי חשש לדברי רבו מקוצק, שאמר שאולי לא חיברו עד הסוף לשם שמיים).
מספרים, שבשבת הראשונה בה נסע הרי"מ לפשיסחא במקום לרבי משה מקוז'ניץ, נודע הדבר בחצר קוז'ניץ, ועצבות גדולה השתררה בחצר. אמר רבי משה – כיוון שרבי יצחק מאיר גרם לנו לשבת עצובה, ה' יגרום לו, חלילה, לשבתות רבות עצובות. ואכן, שלושה עשר מילדיו של חידושי הרי"מ נפטרו עליו בחייו (ל"ע), וכולם נפטרו בשבת.
ובכל זאת, גם לאחר עזיבתו את חצר קוז'ניץ, ועל אף הקפדתו של רבי משה שגרמה לו לאסונות כה קשים, המשיך להגן על כבוד רבו, ומעשה שהיה כך היה – פעם אחת, התחתן אחד מחסידי רבי משה עם משפחה של 'מתנגדים'. החליטו המתנגדים לבייש את רבי משה, ולהראות לעין כל שאינו תלמיד חכם גדול בחלק ה'נגלה' שבתורה.
הכינו המתנגדים שורת קושיות חמורות בגמרא ובהלכה, ותכננו להקשות אותם לרבי משה בסעודת המצווה. אחד מראשי המתנגדים, ידע על הקשר של חידושי הרי"מ לרבי משה, וחשש שהרי"מ יגיע לסעודה כדי להגן על כבוד רבו. לפיכך, העמיד המתנגד שומרים בפתח הבית, וציווה עליהם שאם הרי"מ יבוא, ימנעו ממנו להיכנס.
המתינו השומרים בדריכות לבואו של גדול הדור המפורסם. אולם, כשהגיע הרי"מ שנראה עדיין כנער צעיר, לא זיהו אותו השומרים והניחו לצעיר להיכנס. התייצב הרי"מ מאחורי רבו והמתין לבאות.
ואכן, במהלך הסעודה הקשו המתנגדים לרבי משה את אחת מקושיותיהם החמורות. מיד קפץ הרי"מ ממקומו וזעק – קושיא כזו אתם מקשים לרבי? אינכם מתביישים? על קושיא זו אפילו אני הצעיר שבתלמידיו יודע לענות, ומיד תירץ את הקושיא בחריפות גדולה כהרגלו.
הבין מארגן הקושיות, מי חדר לאירוע ודוחה את קושיותיו, וחדל מלהקשות...
ועוד רבות מסופר בו, בחידושי הרי"מ, על חריפותו וגאונותו העצומה בתורה, אותה העמיד להגנת כבוד רבותיו השונים, וביטל עמו בפניהם. רק בערוב ימיו הפך בעצמו לרב ואדמו"ר לחסידים, ומיד נהרו אליו המונים רבים.
השבת, פרשת שמיני, קוראים אנו על נדב ואביהוא, שני גדולי עולם, שעליהם אמר משה לאהרן – "אהרן אחי, יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום, והייתי סבור או בי או בך. עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך".
נדב ואביהוא גדולים היו ממשה ואהרון, אך חטאו בכך שדחקו את השעה והיו מצפים שימותו גדולי הדור הקודם, ויירשו הם את מקומם. לעומתם, חידושי הרי"מ גדול היה בהכרת הטוב לרבותיו הגדולים, בהתבטלות בפני אותם נקודות בהם הם היו גדולים ממנו, וסופו שזכה לייסד לדורות חסידות מהגדולות בעולם.
נזכה ללמוד מדרכיו, להתבטל בפני זקני תלמידי חכמים וללכת באורחותיהם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
