ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
476 וּבְסִפּוּר הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים, יִסְבְּרוּ* גַּם כֵּן (שמות יד כב): וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם, שֶׁבָּאוּ בְּתוֹךְ חֵיל פַּרְעֹה, וְהֵם עוֹמְדִים מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל יְבֵשִׁים, כִּי הַחַיִל יְדֻמֶּה לַמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּסַנְחֵרִיב (ישעיה ח, ז): וְלָכֵן הִנֵּה ה' מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר. אַף בְּפַרְעֹה עַצְמוֹ אָמַר (ירמיה מז, א-ב): בְּטֶרֶם יַכֶּה פַרְעֹה אֶת עַזָּה, כֹּה אָמַר ה' הִנֵּה מַיִם עֹלִים מִצָּפוֹן וְהָיוּ לְנַחַל שׁוֹטֵף. 477 וְיִסְבְּרוּ בְּוַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד (יהושע י, יג), בְּהֵרָאוֹת הַמַּלְכוּת וְרוֹמְמוּתָהּ, כַּאֲשֶׁר דִּמָּה הֲסָרָתָהּ וְחֻלְשָׁתָהּ בְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאָמְרוֹ (מיכה ג, ו): וּבָאָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל הַנְּבִיאִים וְקָדַר עֲלֵיהֶם הַיּוֹם, וְאָמַר עוֹד (ירמיה טו, ט): בָּא שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם, וְאָמַר בְּתִקּוּן זֶה (ישעיה ל, כו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וגו', 478 עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מוֹפֵת וְלֹא אוֹת שֶׁלֹּא יֵצֵא מִפְּשׁוּטוֹ וִיבַטְּלוֹ. 479 וְתֵדַע מִי שֶׁמְּחַיֵּב אוֹ מַכְשִׁיר לִסְבֹּר בְּסִפּוּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁהֵם מְשָׁלִים, מִפְּנֵי שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁיִּסְבְּרוּ בָּם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, שֶׁמִּתְחַיֵּב לְחַיֵּב וּלְהַכְשִׁיר לַדִּבּוּר בְּסִפּוּר מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וּבְכָל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים וְכָל הַמִּצְווֹת הַשִּׁמְעִיּוֹת עַד שֶׁיְּשִׂימֵם כֻּלָּם מְשָׁלִים, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁיִּסְבְּרוּ בָּם סְבָרוֹת, וְאִם יְקַבֵּל זֶה עַל עַצְמוֹ, יֵצֵא מִכְּלַל תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל, וְאִם יְמָאֵן לַעֲשׂוֹת כֵּן, יְבַטֵּל מַה שֶּׁהִקְשָׁה עָלֵינוּ בְּכָמוֹהוּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים.
___________________________
יִסְבְּרוּ – אותם המפרשים את הכתוב על דרך המשל והמליצה.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
83 - מאמר שביעי חלק ו'
84 - מאמר שביעי חלק ז'
85 - לימוד שבועי באמונה טז - כב ניסן תשע"ו
טען עוד
476 בדרך זו ניתן להוציא מפשוטם את כל הפסוקים העוסקים בניסים שנעשו לעם ישראל, וכך לשלול את מציאות הנס. ניתן לפרש שכוונת הפסוק (שמות יד, כב): "ויבואו בני ישראל ביבשה בתוך הים, והמים להם חומה מימינם ומשמאלם", שבני ישראל באו בתוך חיל פרעה, והחיילים עמדו מימין ומשמאל, כי ראינו שהצבא נמשל למים, כמו שאמר ישעיה (ח, ז) על כיבוש צבא סנחריב את ישראל: "ולכן הנה אדני מעלה עליכם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור ", וכן נאמר על צבא מצרים (ירמיה מז, א-ב): "בטרם יכה פרעה את עזה, כה אמר ה' הנה מים עולים מצפון והיו לנחל שוטף".
477 ביחס לנס עמידת השמש ליהושע (י, יג): "וידום השמש וירח עמד" ניתן לומר, שהכוונה שמלכותו התבססה. את הקשר בין זריחת החמה ושקיעתה לשלטון, אנו מוצאים במיכה (ג, ה-ו): "כה אמר ה' על הנביאים המתעים את עמי... ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום", וכן נאמר על חורבן ירושלים (ירמיה טו, ט): "בא שמשה בעוד יומם בושה וחפרה, ושאריתם לחרב אתן לפני אויביהם נאום ה'", וכן בגאולת עם ישראל ותקומת שלטונם נאמר (ישעיה ל, כו): "והיה אור הלבנה כאור החמה".
478 בדרך זו ניתן להמשיך ולהמשיל את כל התורה, עד שלא יישאר נס אחד שיפורש כראוי ויבוטלו כל הניסים.
479 אם כן, אדם הסובר שיש להסביר את כל הפסוקים המתארים את תחיית המתים בצורה אלגורית, יהיה מוכרח לפרש כך גם את המצוות, סיפורי הבריאה בבראשית ואת כל הניסים שנעשו לעם ישראל. לא יתכן לומר: אני סובר שכל הניסים והמצוות נעשו בפועל ורק את הנבואות של תחיית המתים לבאר אחרת.
מי שמתעקש להסביר בדרך שהבאנו לעיל את המצוות, הניסים ותחיית המתים, הרי כבר יצא מכלל ישראל, מפני שלא יתכן שיהודי לא יאמין בנושאים אלו.
לב הדברים
רס"ג מביא את דעת האנשים שחשבו לומר על פסוקי תחיית המתים שהם משל. היתרון לכאורה בהפיכת התורה למשלים היא התפיסה שהתורה, שהיא מופשטת-אלוהית, היא תאורטית בלבד. ואנחנו, "בני האדם" שהתורה ניתנה להם, יכולים לפרש אותה כטוב בעינינו. לכן התורה תתפרש כספר מוסר אלוהי שמנותק מחיינו הפרטיים, שרק בא להציע דרך התנהגות טובה יותר.
אלא שתורת ישראל היא ממש לא ספר חוקים תיאורטי בלבד. התורה מונחת בעולם, והיא מספרת לנו על הניסים שקרו במצרים ומיד אחר-כך על ההשלכות בעקבות כך: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". כך גם לכל שאר הנִסים בתנ"ך יש תפקיד. מעולם לא עשה הקב"ה נס בלי שיראו אותו בני אדם, מכיון שתפקיד הנס הוא לקדם אותנו להבנה חדשה. החשיבות של הנס היא בהשלכות שלו עלינו, ולכן יש ללמוד את הנִסים, ולהעמיק מה הקב"ה רצה ללמד אותנו בהם. לדוגמה, קריאת ים סוף מבררת שהטבע לא עומד כנגד עם ישראל, להיפך – הוא מתכופף כדי לאפשר לעם ישראל לבצע תפקידו.
אם כן מתברר שרס"ג מלמד אותנו לראות איך התורה מכוונת אלינו, בין בסיפורי הנִסים שקרו באמת ובין בקיום המצוות שאותן עלינו לקיים בפועל ממש. ממילא גם נלמד את הפסוקים שעוסקים בתחיית המתים כפשט המקראות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
