ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ג - 531 וְכֵיוָן שֶׁזָּכַרְתִּי אֵלֶּה הַשִּׁשָּׁה עִנְיָנִים, צָרִיךְ שֶׁאֶסְמֹךְ לָהֶם הַשִּׁבְעָה הָאֲחֵרִים אֲשֶׁר מִן הַכָּתוּב. וְאֹמַר כִּי הֵם שִׁבְעָה עִנְיָנִים, לְכָל עִנְיָן רֶמֶז מִן הַתּוֹרָה וּרְאָיָה, וּבִשְׁאָר סִפְרֵי הַנְּבִיאִים פֵּרוּשׁ וּבֵאוּר. 532 הַשֹּׁרֶשׁ הָרִאשׁוֹן, קְרִיאַת מַה שֶּׁמַּקְנָה אוֹתוֹ* הַחָכְמָה וְהַתּוֹרָה חַיִּים, כְּאָמְרוֹ (ויקרא יח, ה): אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, וּקְרִיאַת מַה שֶּׁמַּגִּיעִים אֵלָיו הַכְּסִילִים, מִמַּה שֶׁמַּקְנָה אוֹתָם סִכְלוּתָם מָוֶת, כְּאָמְרוֹ (יחזקאל יח, ד, כ): הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת, 533 וְעוֹד (משלי ח, לה-לו): כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים, וְחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשׁוֹ כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת. וְעוֹד (שם טו, כד): אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל מָטָּה. וְעוֹד (שם ז, לז): דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ. וְעוֹד (תהלים כז, יג): לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים. וְעוֹד (שם טז, י-יא): כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים. וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לִרְמֹז* בַּחַיִּים הָאֵלֶּה אֶל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, מִפְּנֵי שֶׁהַצַּדִּיק וְהָרָשָׁע שָׁוִים בּוֹ, הִתְחַיֵּב לִרְמֹז בָּהֶם אֶל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְתַחַת כָּל פָּסוּק דְּבָרִים אֲרֻכִּים. 534 וְהַשֹּׁרֶשׁ הַשֵּׁנִי, הַהוֹדָאָה כִּי טוֹבָה צְפוּנָה קַיֶּמֶת לִפְנֵי הָאֱלֹהִים לַצַּדִּיקִים, וְרָעָה צְפוּנָה לָרְשָׁעִים. אָמַר בָּזֶה (משלי י, ז): זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב. וְאָמַר נְחֶמְיָה (נחמיה ה, יט): זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָה, וּבָרְשָׁעִים אָמַר (שם ו, יד): זָכְרָה אֱלֹהַי לְטוֹבִיָּה וּלְסַנְבַלַּט כְּמַעֲשָׂיו אֵלֶּה. וְזֶה אַחַר מַה שֶּׁאָמַר בַּתּוֹרָה (דברים ו, כה): וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ. וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ (שם כד, יג). וְעוֹד (ישעיה נח, ח): וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, וְתַחַת כָּל פָּסוּק פֵּרוּשִׁים רַבִּים. 535 וְהַשֹּׁרֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, הוֹדָעָה שֶׁלֵּאלֹהִים סְפָרִים שְׁמוּרִים, יֵשׁ בָּהֶם מַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים וְהָרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה (שמות לב, לב): מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ. וְאָמַר (תהלים סט, כט): יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים. וְעוֹד (מלאכי ג, טז): וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. וְאָמַר (ישעיה סה, ו): הִנֵּה כְתוּבָה לְפָנָי. וְכָל מַאֲמָר כּוֹלֵל פֵּרוּשִׁים רַבִּים. 536 וְהַשֹּׁרֶשׁ הָרְבִיעִי, הַהַתְרָאָה שֶׁיֵּשׁ לַבּוֹרֵא מַעֲמָד*, יִגְמֹל בּוֹ עַל כָּל מַעֲשֶׂה אִם טוֹב וְאִם רַע, כְּאָמְרוֹ (בראשית ד, ז): הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ. וְעוֹד (קהלת ג, יז): כִּי עֵת לְכָל חֵפֶץ וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁם. וְעוֹד (תהלים יד ה): שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד. וְעוֹד (שם לו, יג): שָׁם נָפְלוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן. וְעוֹד (איוב לה, יב): שָׁם יִצְעֲקוּ וְלֹא יַעֲנֶה. וְכוֹלֵל כָּל מַאֲמָר מִזֶּה פֵּרוּשִׁים רַבִּים.
___________________________
קְרִיאַת מַה שֶּׁמַּקְנָה אוֹתוֹ וכו' – התורה קוראת "חיים" לגמול שבעולם הבא. לִרְמֹז – להבין, להתכוון. מַעֲמָד – זמן, עת ומציאות.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
93 - לימוד שבועי באמונה כג- כט ניסן תשע"ו
94 - מאמר תשיעי חלק ג'
95 - מאמר תשיעי חלק ד'
טען עוד
531 -ג- עוד שבע הוכחות מן הפסוקים על קיום העולם הבא
ישנן עוד שבע הוכחות מן הפסוקים לקיום העולם הבא, והן:
532 הוכחה ראשונה – התורה קוראת ללימוד התורה וקיום המצוות בשם חיים, כמו שנאמר (ויקרא יח, ה): "ושמרתם את חקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם". וכן להפך, הכסיל שלא מקיים מצוות נקרא מת, כמו שנאמר (יחזקאל יח, ד, כ): "הנפש החוטאת היא תמות".
533 וכן נאמר בפסוקים נוספים, במשלי (ח, לה-לו) נאמר: "כי מצאי מצא חיים ויפק רצון מה', וחטאי חמס נפשו". וכן (שם טו, כד): "אורח חיים למעלה למשכיל". וכן (שם ז, כז): "דרכי שאול ביתה". וכן (תהילים כו, יג): "לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים". וכן (תהילים ט, י-יא): "כי לא תעזב נפשי לשאול... תודיעני אורח חיים". וכן (משלי יא, יט): "כן צדקה לחיים". אי אפשר לומר, שהכתובים המייעדים חיים לצדיק ומיתה לרשע מתכוונים לחיי העולם הזה, שהרי פעמים רבות הכופרים מאושרים יותר מן הצדיקים בעולם הזה או חיים כמוהם, לכן ברור שהכוונה היא לחיי העולם הבא.
534 הוכחה שנייה – בפסוקים רבים נאמר, שה' זוכר את הצדיקים לטובה ואת הרשעים לרעה, במשלי נאמר (י, ז):"זכר צדיק לברכה, ושם רשעים ירקב", ונחמיה אמר (ה, יט): "זכרה לי אלהי לטובה". ועל הרשעים נאמר (שם ו, יד): "זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה". וכן נאמר בתורה (דברים ו, כה): "וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות", וכן (שם כד, יג): "ולך תהיה צדקה לפני ה' אלהיך". וישעיה אמר (נח, ח): "והלך לפניך צדקך". זיכרון הצדיקים לטובה והרשעים לרעה משמעותו זכירה לשכר ועונש בעולם הבא.
535 הוכחה שלישית – בפסוקים שונים מוזכר, שלה' יש ספרים בהם כתובים מעשי הצדיקים והרשעים. משה אמר (שמות לב, לב): "ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת". ונאמר (תהילים סט, כט): "ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו". וכן (מלאכי ג, טז): "אז נדברו יראי ה' איש את רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו". וכן (ישעיה סה, ו): "הנה כתובה לפני לא אחשה כי אם שלמתי ושלמתי על חיקם". הכתיבה בספרים האלו משמע, שה' זוכר את כל מעשי בני האדם, וידון אותם עליהם.
536 הוכחה רביעית – בפסוקים רבים מוזכר, שעתיד להיות מעמד, בו הקב"ה ידון את בני האדם על מעשיהם הטובים והרעים. נאמר (בראשית ד, ז): "הלא אם תיטיב שאת ואם לא תטיב לפתח חטאת רובץ". וכן (קהלת ג, יז): "כי עת לכל חפץ ועל כל מעשה שם ". וכן (תהילים יד, ד-ה): "הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם ה' לא קראו שם פחדו פחד". וכן (שם לו, יג): " שם נפלו פעלי און". וכן (איוב לה, יב): " שם יצעקו ולא יענה". בפסוקים נאמר: "שם", והכוונה לעולם הבא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
