ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
כוחות בעלות הברית ניהלו מלחמה עיקשת נגד הצבא הנאצי, והצליחו לדחוק אותו לתוך גרמניה.
הנאצים נסוגו בכל החזיתות, וגם בעת תבוסתם לא נתנו ליהודים מנוחה.
הם לקחו אותם לגרמניה, למסע של מאות קילומטרים. חלקם הלכו ברגל ואחרים נסעו ברכבות.
במחנה ברגן בלזן בגרמניה, לשם נלקחו חלק גדול מהיהודים שנותרו, גדלה האוכלוסייה בתוך חודש פי שלושה. המצב במחנה עצמו היה קשה מנשוא. רעב, צמא ומחלות היו רק חלק מהצרות שאפפו את יושביו. המחנה היה מחולק לאגפים, ובאחד מהם היו גם חיילים רוסים שבויים.
בוקר אחד הגיעו הנאצים לאגף זה והכריזו: "אנחנו יודעים שבעוד כמה ימים יגיעו לכאן האנגלים, ואנחנו רוצים שתספרו להם כמה טוב היה לכם אצלנו, לכן הבאנו לכם לחמניות טריות".
הרעב ששרר במחנה היה נורא, בלתי ניתן לתיאור. אחד היהודים כמעט לא אכל במשך חמש שנים, וכל מחשבתו הייתה נתונה רק לשאלה אחת: כיצד יוכל להשיג אוכל. אם היה נשאל באותו רגע "מה אתה מעדיף - להשתחרר או לאכול לחמנייה?", היה מבקש לחמנייה. מוחו נעשה אטום והוא לא היה מסוגל לחשוב על שום דבר מלבד אוכל.
היהודי האומלל עמד בתור, וכאשר הביט לעבר סל הלחמניות, ראה שלא נותרו בו לחמניות רבות. התעורר בלבו חשש, שמא בדיוק כאשר יגיע ייגמרו הלחמניות. מחשבה זו גרמה לו לדפיקות לב מואצות, וזיעה קרה ניגרה מגופו מרוב פחד.
התור התקדם. שישה אנשים היו לפניו. הוא הביט וראה שנותרו שבע לחמניות, מה שאמר שהוא יזכה באחרונה. האנשים התקדמו לאט לאט, ובאמת הוא הצליח לקבל את הלחמנייה האחרונה.
הוא היה מאושר. הנה בידו לחמנייה! אמנם קטנה, אבל טרייה וריחנית. באותו רגע הבחין בכך שליד החייל הנאצי מונחים סלים מלאים לחמניות. מיד עלתה בדעתו מחשבה, שאם יש כל כך הרבה לחמניות, מדוע לא לקחת אחת נוספת, הרי הנאצי בוודאי לא יזהה אותו בתוך כל כך הרבה יהודים!
ואז, כשהנאצי שאל "מי הבא בתור?", אמר "אני" וקיבל לחמנייה נוספת. בידיו היו שתי לחמניות טריות. הוא היה המאושר באדם.
לפתע הרגיש יד לופתת את צווארו וקול מאיים לוחש באוזניו: ״ראיתי אותך, יהודי". הוא הסתכל לראות מי הדובר. זה לא היה חייל נאצי אלא חייל רוסי שבוי. הבריון הרוסי תפס בו בחוזקה ופקד: ״תן לי את הלחמנייה השנייה!״.
היהודי חשב לעצמו: הוא הרי אסיר כמוני, ומה פתאום שאתן לו?!
״לא אתן לך!" אמר בנחישות.
תפס אותו הרוסי, ויחד עם שני בריונים רוסים נוספים הכניסו אותו לתוך צריף האסירים, שם חבטו בו קשות ובעטו בו באכזריות נוראה. כאשר היו בטוחים שנפח את נשמתו, נטלו ממנו את שתי הלחמניות והלכו.
היהודי הרגיש את צלו של מלאך המוות פורש עליו את כנפיו. הוא נשא את עיניו למרום וקרא: "ריבונו של עולם, דווקא עכשיו עליי למות, רגע לפני השחרור?! אם רצית לקחת ממני את נשמתי, במשך חמש השנים האלה היו לך מאות הזדמנויות לעשות זאת..."
וכך, כשהוא מלא טענות כלפי מעלה כרימון, איבד את הכרתו.
כשהתעורר משנתו ראה את השמש זורחת, ולא הבין איך ייתכן הדבר. במשך חמש שנים לא ראה שמש כשהתעורר, שכן הנאצים היו מעירים את כולם בארבע לפנות בוקר למסדר, ומי שלא קם בזמן, לא זכה לקום יותר. "אז איך ייתכן שאני ישן בעוד השמש זורחת?!" ניקרה בראשו השאלה.
לאט לאט חדרה למוחו ההכרה: הנאצים כבר אינם נמצאים כאן. הם ברחו, השתחררנו מהם, ברוך השם. אבל למה שורר כזה שקט מסביב?! הוא הביט מסביבו וראה שכולם שרועים ארצה ללא רוח חיים. מיד קלט מה אירע: הלחמניות שחולקו לאסירים היו מורעלות!
אז הבין שהקדוש ברוך הוא דאג שייקחו ממנו את לחמניותיו בכוח. אמנם הוא סירב לתת אותן, אבל קיבל מכות רצח כדי שיוכל להמשיך לחיות...
על פי הספר 'בצדק תשפוט' מאת הרב חנוך טלר בהוצאת פלדהיים
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
