ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
אי אפשר להבין את רחל בת העשירים הנדיבים, שבוודאי קיבלה הצעות שידוך משובחות, שתתחתן עם רועה צאן שאינו יודע קרוא וכתוב, אלא אם כן מבינים שהיא ראתה מהבית של הוריה את תלמידי החכמים הגדולים שהיו עיניהם צרה זה בזה, ובוודאי בהמון העם, ובגללם חורבן ירושלים הולך וקרב. היא הבינה שצריך להקים תלמיד חכם שמצד אחד ישנא את קלקולי העבר, ומצד שני תהיה בו ענווה לקבל את התורה מגדולי הדור הנקיים. שיכול להיכנס לתלמוד תורה בגיל ארבעים ולספוג את כל ההערות בלי להיחלש.
רק כך אפשר להבין את ההסכמה של רחל לבעל שילך וילמד עשרים וארבע שנים בבית המדרש. היא הבינה שהשעה היא שעת חירום, וחייבים להקריב את הכול בשביל להפוך את עקיבא לרבי עקיבא, ולהקים תלמידים נקיים וטהורים שיקימו את עם ישראל מחדש.
באופן הזה צריך גם להבין למה רבי שמעון בן יוחאי כל כך מקפיד ושורף אחרי שתים עשרה השנים הראשונות כל מה שהוא רואה לא מתוקן, עד שיוצאת בת קול ששואלת אותם: "להחריב עולמי יצאתם?". רבי שמעון ובנו שבים למערה לעוד י"ב חודשים, שאחריהם הם יוצאים לעולם בלי להחריב אותו, אלא כדי לתקן את הקלקול במקום שבו הוא נמצא.
הגמרא מספרת שהם גם מבינים שהתורה הולכת להיבנות עליהם. אחרי שהם יוצאים מהמערה פעם שנייה "כל היכא דהווה מחיי רבי אלעזר, הווה מסי רבי שמעון בן יוחאי. אמר לו: בני, די לעולם אני ואתה" (שבת לג, ב). כל מקום שהיה מכה רבי אלעזר, היה מתקן רבי שמעון. אמר לו: די לעולם בשנינו.
ולמה היה מכה רבי אלעזר אחרי י"ב החודשים שהיו במערה? הרי הם כבר למדו שבשמים לא רוצים להחריב את העולם. התשובה היא שרבי אלעזר חושב שלפעמים צריך להכות גם בעולם של תיקון. כמו שהסביר רבי אלעזר לרבי יהושע בן קרחה. "קוצים אני מכלה מן הכרם" (ב"מ פג, ב). ולמה היה מרפא רבי שמעון? כי אחרי שנים עשר חודש הוא הבין שתפקידם הוא לתקן, גם במקום שנראה שאין לו תקנה.
רק במקום אחד מסכים רבי שמעון לדרכו של רבי אלעזר, במקום שיש בו תלמידי חכמים שסרחו בנושא שבין אדם לחברו. את זה גם רבי שמעון לא יכול לסבול. כשרבי שמעון מתקן את השוק של טבריה ובא תלמיד חכם אחד ומזלזל בו ובמעשיו, אומר לו רבי שמעון: "אלמלי היית עמנו, ואפילו היית עמנו ולא נמנית עמנו – יפה אתה אומר. עכשיו שהיית עמנו, ונמנית עמנו, יאמרו: זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא כל שכן?! יהב ביה עיניה ונח נפשיה". וכשהוא פוגש את יהודה בן גרים, שהלך וסיפר את מה שהיה בינו לבין רבי יהודה ורבי יוסי, ובגלל זה נגזרה עליהם חובת מיתה, "אמר: עדיין יש לזה בעולם? נתן בו עיניו ועשהו גל של עצמות".
ולמה אין לרבי שמעון אריכות אפיים? כי הוא מבין שתלמידי חכמים חייבים להיות מתוקנים ביותר. אם הם לא יהיו מתוקנים, במיוחד בעניינים שבן אדם לחברו, אין לנו אפשרות להקים את הבית השלישי מחדש.
בדרכו של עקיבא
באופן הזה אפשר להבין את הסיפור על רבי עקיבא עצמו, שהגמרא מספרת כי פעם היה שכיר אצל בעל בית אחד לכמה שנים. "ערב יום הכיפורים אמר לו: תן לי שכרי, ואלך ואזון את אשתי ובני. אמר לו: אין לי מעות. אמר לו: תן לי פירות. אמר לו: אין לי. תן לי קרקע. אין לי. תן לי בהמה. אין לי. תן לי כרים וכסתות. אין לי. הפשיל כליו לאחוריו, והלך לביתו בפחי נפש. לאחר הרגל נטל בעל הבית שכרו בידו, ועמו משוי שלושה חמורים, אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים, והלך לו לביתו. אחר שאכלו ושתו נתן לו (לפועל) שכרו. אמר לו (בעל הבית לפועל): בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות במה חשדתני? (ענה הפועל) אמרתי: שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך, ולקחת בהן. (ולא היה לך כסף מזומן לשלם לי משכורתי) - ובשעה שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי אין לי בהמה במה חשדתני? אמרתי: שמא מושכרת ביד אחרים. בשעה שאמרת לי תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי קרקע במה חשדתני? אמרתי: שמא מוחכרת ביד אחרים היא. ובשעה שאמרתי לך אין לי פירות במה חשדתני? אמרתי שמא אינן מעושרות. ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות במה חשדתני? אמרתי: שמא הקדיש כל נכסיו לשמים. אמר לו: העבודה, כך היה! הדרתי כל נכסיי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה, וכשבאתי אצל חברי בדרום התירו לי כל נדרי. ואתה, כשם שדנתני לזכות - המקום ידין אותך לזכות" (שבת קכז, ב).
בשאילתות (שמות מ) מובא שהפועל שדן את בעל הבית שלו לכף זכות היה רבי עקיבא, בהיותו עדיין עם הארץ. הוא דן לכף זכות את בעל הבית שלו אף על פי שהמציאות מלמדת שבעל הבית הזה מתחמק לחלוטין מתשלום משכורת. המבט המיוחד הזה של רבי עקיבא הוא ההפך הגמור מתלמידי חכמים שחשבו כי התורה היא ירושה שלהם, התנשאו על אחרים וקראו לאנשים "חמרי" (נדרים פא). מתברר שבדור שבו אנו בונים את עם ישראל מחדש, יש צורך בניקיון רוחני גדול, במיוחד בין תלמידי חכמים.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
