ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
הרב יוסף כרמל, ראש כולל 'ארץ חמדה'
כמנהגנו בפרשת שופטים, גם השנה נעסוק בנושא הקשור לעבודת רשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית", המשרתת את כלל הציבור בכל רחבי הארץ.
כדאי לעיין בארכיון של 'חמדת ימים' על פרשת שופטים ולמצוא שם חומר רב בנושא.
פרשתנו פותחת בציווי:
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק: לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" (דברים פרק ט"ז יח-יט).
התורה מפרטת מה אסור לדיין ולמנהיג ציבור לעשות. - לקחת שוחד. התורה (בפסוקים אלה) איננה מגדירה כיצד עושים משפט צדק. נלמד היום הלכה אחת מתוך שולחן ערוך חושן משפט שמלמדת אותנו כיצד לעשות משפט צדק.
בתלמוד הירושלמי מצינו: "אמר רבי סימון צריך הדיין לשנות טענותיהן שנאמר [מלכים א ג' כג] ויאמר המלך זאת אומרת זה בני החי ובנך המת..." (מסכת סנהדרין פרק ג ה"ח).
אם כך ההלכה שהדיין צריך לחזור שוב על טענות הצדדים, מקורה בפסוקים מספר מלכים העוסקים במשפט שלמה.
המימרא הובאה גם על ידי המחבר: "צריך הדיין לשמוע דברי הבעלי דינים ולשנות אותם, שנאמר: ויאמר המלך זאת אומרת בני החי..." (שולחן ערוך חושן משפט הלכות דיינים סימן יז סעיף ז).
צריך לשים לב כי המחבר הוסיף על דברי רבי סימון את המילה "לשמוע..ולשנות..". יתכן וכוונתו לחדש כי מקור ההלכה איננו בכתוב, בספר מלכים, שהרי אין למדים הלכה מנביא, אלא מדברי התורה בפרשת דברים: "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ" (דברים א' טז).
הסמ"ע במקום (ס"ק טו), הביא שני טעמים להלכה זו: "א. וסברא היא, כדי שיהא נוח דעת בעלי דין ולא יעלה על לבם שמא הדיינים ישאו ויתנו בדין ולא הבינו טענתן. ב. ועוד, שמא באמת הדיינים לא עמדו היטב על דברי טענותן, ובשנותן לפני הבעלי דין יעוררו אותן לומר כה וכה היו טענותיהם".
ההסבר הראשון הוא פסיכולוגי ולפיו המטרה היא להגביר את האמון בדיינים.
ההסבר השני הוא טכני והמטרה היא למנוע טעויות (עיינו גם בב"ח ובפת"ש שם).
ננסה להסביר הלכה זו, בדרך שלישית, תוך התבססות על הניסיון הרב שרכשנו ברשת בתי הדין "ארץ חמדה גזית".
מהר מאוד למדנו, כי אחת הבעיות הקשות שבגללן אנשים נאלצים להגיע לבית הדין כדי לפתור את בעיותיהם, היא בעיית ההקשבה. כיוון שלא הקשיבו אחד לשני, כל אחד מן הצדדים בטוח שכל הצדק עמו ולכן לא יצליחו לעולם לפתור את הבעיה בכוחות עצמם. הרגשות השליליים שהתפתחו כתוצאה מן הסכסוך, לא אפשרו הקשבה הדדית. המחיר לאי הקשבה זו הוא יקר מאוד מהרבה בחינות.
ההזדמנות הראשונה של שני הצדדים להקשיב האחד לשני, נוצרת כאשר הדיין חוזר על טענות הצדדים בפני שניהם. כדי שהדיין יוכל לבצע מטלה זו, עליו קודם כל לתת דוגמא אישית ולשמוע-להקשיב לכל אחד מהם - שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם. כך הוא יכול עבור לשלב הבא של - וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ.
בימים אלה, שבהם אנו שומעים את קול השופר מדי בוקר,
נתעורר ונהיה יותר רגישים לצורך לשמע להקשיב אחד לשני וממילא האמת והשלום ישררו יותר ביננו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
