ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הברית שנערכה באולמי 'כינור' בצפון העיר התאחרה מאוד בגלל פיוטים רבים ודברי תורה שנאמרו, והסתיימה רק בשעה שבע בערב. נותרו חמש עשרה דקות בלבד עד לשקיעת החמה, וכידוע אסור למול את התינוק לאחר מכן.
אברהם רץ למכונית עם עוזרו, יעקב, כדי להספיק להגיע בזמן לבית הכנסת 'אליהו הנביא' בשכונת קריית נורדאו שבדרום העיר. העוזר התניע את הרכב והחל לנסוע לעבר היעד. אחרי כמאתיים מטר בלבד, בדיוק בפנייה לכביש הראשי, גילו לפתע שיש תקר באחד הגלגלים.
נותרו שמונה דקות לשקיעה. כמובן שלא היה טעם להחליף את הגלגל הפגום בגלגל רזרבי. אברהם לא ידע מה לעשות. אין שום סיכוי בעולם להגיע לפני השקיעה בדרך הטבע. איך יוכל לאכזב את משפחת הבן הנימול וכל אורחיהם, שלא לדבר על הברית שלא תיערך בעתה ובזמנה?!
הם היו סמוכים לכביש החוף, המהווה עורק תחבורה ראשי לכיוון הדרום. אברהם החליט לעשות מעשה לא שגרתי. לנגד עיניו הנדהמות של עוזרו, התקרב לרכב מפואר שהאט בנסיעתו משום מה, ובלי לבקש רשות מהנהג נכנס פנימה, וגם סימן לעוזרו להיכנס בעקבותיו...
הנהג הביט בתדהמה בנוסעים הלא קרואים. המילים נעתקו מפיו. אברהם טפח על כתפו ואמר לו: "קודם כול סע! אחר כך אסביר לך מה קורה..."
הנהג המשיך לנסוע ואברהם החל להסביר: "תשמע, אנחנו חייב להגיע במהירות האפשרית לבית הכנסת 'אליהו הנביא' בשכונת קריית נורדאו כדי להכניס ילד בבריתו של אברהם אבינו לפני השקיעה! יש לנו כמה דקות..."
הנהג, שלא נראה שומר תורה ומצוות, קלט מיד את דחיפות העניין והחל לנהוג במהירות. הרב אברהם הביט חליפות במד המהירות של הרכב שהגיע לקצה המהירות המותרת, ובמחוגי השעון המתקדמים, ולאחר מכן עצם את עיניו ואמר מזמורי תהילים.
לאחר חמש דקות בלבד אמר הנהג למוהל: "הגענו לבית הכנסת אליהו הנביא!"
המוהל הודה לנהג, לקח את תיקו ופילס דרך בתוך הקהל, שהיה נרגן וכועס על האיחור הרב. הוא פתח את תיקו המיוחד, והחל לקיים את ברית המילה בזריזות כשהוא מסיים הכול דקה וחצי לפני השקיעה. אברהם שמח מאוד על העזרה הגדולה שהייתה לו משמיים, ומתוך שמחה של מצווה הרבה באמירת פיוטים יותר מהנהוג. לאחר מכן התנצל בפני ההורים והאורחים על איחורו ונשאר לסעודת המצווה עם עוזרו.
בעיצומה של הסעודה הבחין המוהל בנהג שהסיע אותו, כשהוא יושב באחד השולחנות המרוחקים. הוא ניגש אליו, הודה לו בשנית ושאל: "מדוע אתה מתעכב פה?!"
"אני מחכה לסיום הסעודה כדי שאוכל לקחת אותך בחזרה לאן שתרצה".
"תזכה למצוות רבות, אבל אינך צריך להמתין לי. אני כבר אסתדר".
הפצרותיו של המוהל לא הועילו והנהג נשאר עד לסיום הסעודה כשהוא ממתין לקחתו. אברהם נכנס למכונית, ובמהלך הנסיעה החל לשוחח עם הנהג. הלה סיפר לו כי הוא בן ארבעים וחמש ועדיין לא זכה לשאת אישה, ובגלל שראה את מסירותו הרבה של המוהל, ביקש ממנו שיברך אותו שיזכה להתחתן בקרוב.
המוהל הניח את ידו על ראשו של הנהג בשמחה ובירך אותו מעומק הלב: "יהי רצון שבזכות המצווה שהסעת אותי לברית וזכיתי למול את התינוק בעתו ובזמנו, תזכה בעזרת השם למצוא במהרה את זיווגך הנכון, ושתזכו אתה ובת זוגך משמיים לפרי בטן, ובתוך שנה תזמין אותי לברית!"
עברה שנה והטלפון הנייד בכיסו של הרב צלצל.
"שלום, הרב סילם. מדבר אבי, הנהג שלקח אותך לברית בבית הכנסת 'אליהו הנביא' לפני שנה. הברכה שלך התקיימה במלואה, ואני מזמין אותך להיות המוהל בבריתו של בננו בכורנו..."
המוהל אברהם הגיע לברית, והתרשם שאבי חובש הכיפה התחזק בדרך התורה והמצוות. לאחר הברית שרו פיוטים, נאמרו דברי תורה והמוהל סיפר את סיפורו.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
