ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
מה מיוחד בראש השנה? הנחת יסוד ביהדות ובהדגשה יתירה בחסידות היא כי העולם מתהווה כל רגע מאין על ידי הרצון והדיבור האלוקי הנותן לו חיות. כביכול הקדוש ברוך הוא מחליט כל רגע מחדש על בריאת העולם. כפי שישנה החלטה "פרטית" לגבי כל פרט בבריאה, ישנה בראש השנה החלטה כוללת לגבי עצם המציאות של העולם כולו. האדמו"ר הזקן פותח בפסוק בתהילים שחז"ל דורשים כי הוא מתייחס לראש השנה:
"תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו. כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" הנה כל החודשים נקראו חדשי השנה מה שאין כן תשרי נקרא חודש סתם, חידוש כללי לכללות העולמות והתהוותם מאין ליש, לפי שבו ראש השנה שהוא בחינת ראש ומוחין של השנה... שכמו שיש בנפש ראש ומוחין שבו גילוי כללות החיות וממנו נתפשט ונמשך באברים חיות פרטי לכל אבר לפי מזגו ותכונתו, כך הוא ב"עולם ושנה", עולם - בחינת מקום, ושנה - בחינת זמן.
שבראש השנה הוא גילוי כללות החיות וממנו נמשך חיות פרטי לכל חודש. כי כל חודש הוא התחדשות החיות מאין ליש. אך בכל חדש הוא התחדשות חיות פרטי, ובראש השנה התחדשות חיות כללי לכל השנה"
מדוע מחדש הקב"ה את העולם בראש השנה? על פי הקבלה, השפע וההוויה של כל העולמות התחתונים עובר מהקדוש ברוך הוא באמצעות "ספירת המלכות". "ספירה" היא מידה-תכונה אלוקית, שבאמצעותה הקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו. ספירת המלכות היא הרצון של הקדוש ברוך הוא למלוך.
מהי המהות של מלך? מלך הוא מי ששולט ומנהיג כל מה שמתרחש במלכותו, אך בד בבד עם מעורבותו הוא גם מתנשא ומתרומם מעל לכל מה שקורה במלכותו. אם כן, מידת המלכות היא הרצון האלוקי להתגלות ולשלוט במקומות הכי רחוקים ממנו, על מנת לגלות את טובו האינסופי גם במקומות הנמוכים ביותר.
ריחוק מהאלוקות איננו מרחק פיזי אלא מרחק תודעתי. דווקא בעולם הזה שמאפשר אפילו אופציה של כפירה, ומתנהל כאילו על ידי הטבע ה"עיוור" וחוקיו, הקדוש ברוך הוא חפץ להתגלות ולמלוך. זה כביכול הרצון האלוקי העומד מאחורי בריאת העולם, ובכל שנה – בראש השנה. גילוי מלכותו של ה' תלוי במעשינו, בכך נרחיב מחר.
"ובכל שנה מתחדש חיות כללי אחר, וחידוש זה הוא להיות גילוי מלכותו יתברך - בחינת ממלא כל עלמין (ביטוי קבלי, המציין את הדרך בה הקדוש ברוך הוא מחיה את מציאות עולמות, ומשפיע להם לפי דרגתם) אפילו בעולמות עליונים (זאת אומרת שלא רק העולם הזה נשפט בראש השנה אלא גם העולמות העליונים של מלאכים ונשמות, וכפי שמובא בפיוט הידוע "ונתנה תוקף": "לפקוד על כל צבא מרום בדין"). אך הנה גילוי זה תלוי במעשה התחתונים ועל זה נאמר: "תקעו בחדש שופר כו'". וביאור ענין שופר וגם ענין עשרת ימי תשובה שאמרו רבותינו ז"ל ע"פ "דרשו ה' בהמצאו - אלו עשרת ימי תשובה". ולמה הימים האלו הם דוקא ימי תשובה? הנה "מלכותך מלכות כל עולמים" כתיב. פירוש "עולמים" לשון העלם, שקודם התהוות העולמות היה הוא ושמו בלבד, וכדי שיתהוו העולמות מאין ליש צמצם והעלים אור שפע אין סוף ברוך הוא שלא יהיה רק גילוי מלכותו (כפי שביארנו, גילוי של מה שיכול להאיר במקומות רחוקים ונפרדים כביכול ממנו) שמגילוי מלכותו יתברך לבד הוא שחיים וקיימים כל העולמות עליונים ותחתונים"
(מחר נברר בע"ה מדוע עשרת ימי תשובה הם דווקא ימי תשובה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
