ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
כשהתקרבה האונייה לחופי הארץ, והר הכרמל נגלה לנוסעים במלוא יפעתו, פצחו כולם בריקוד נלהב. כשסיימו לרקוד, חיפשו הצעירים אדם מבוגר שינאם לפניהם, לכבוד הרגע המרגש והמופלא, ופנו לסבי ז"ל. סבא, שהספיק כבר לשבת בכלא הרוסי ב'עוון' הפצת יהדות וציונות, הסתפק במשפט קצר וקולע, וכך אמר:
"ילדים יקרים, ערב יום טוב יותר יפה מיום טוב".
רוצה לומר, כעת אתם מתלהבים, כי אתם פוגשים את הרעיון בטהרתו ובגולמיותו, ללא הצורך בישום מעשי ושוחק. אולם, כשהדברים הופכים למוחשיים, והאדם מוריד את הרעיונות הנעלים לחיי היום יום, קשה יותר לשמוח ולהתלהב מיופיים וגדלותם של הרעיונות.
ובכל זאת, ישנה חשיבות גדולה ליופי של ערב יום טוב, מפני שיופי זה נותן את הכוח והדחיפה להמשך. לדוגמא – ההתלהבות והאהבה של זוג מאורס מעניקות לחיי הזוגיות טעם מיוחד, שמוסיף נופך חשוב להמשך החיים.
אולם, בהתלהבות של ערב יום טוב, טמונה גם סכנה גדולה. יש אנשים, שמתקשים לוותר על טעמו המיוחד, ומסתפקים באידיאל בטהרתו ללא ניסיון לממשו (רווקים שנפגשים, ונפגשים, וחולמים...).
מלכודת דבש זו ארבה אפילו לגדולי ישראל, שבגדלותם התענגו על טעמו של האידיאל ומשכו ידיהם ממימושו, וזו אחת הסיבות לחטא המרגלים.
הרב חרל"פ זצ"ל שאל פעם את מרן הרב קוק זצ"ל – האם הציפייה לישועה לא גדולה מהישועה? והרב קוק הזדרז להשיב לו ולבאר באריכות את גודל הישועה עצמה, שכל כוחה הגדול של הציפייה לישועה מגיע מכוח הישועה עצמה. "האמוץ האמיתי של רעיון היהדות בגולה בא יבוא רק מצד עומק שקועו בארץ ישראל... צפיית ישועה היא כוח המעמיד של היהדות הגלותית, והיהדות של ארץ ישראל היא הישועה בעצמה" (אורות, ארץ ישראל א).
ט"ו בשבט הוא יום של כיסופים וציפייה לישועה. החורף עוד פורש את אדרתו על הארץ, והאביב רחוק, אך חז"ל בעומק מבטם כבר רואים ש"יצאו רוב גשמי שנה", והנה הניצן הקטן עומד להנץ, ומביא בעקבותיו את האביב והפריחה במלוא שפעת יפעתם.
לפיכך, תקנו לנו גורי האר"י הקדוש, בתקופת שיא החושך והגלות, לאכול ביום זה פירות שיזכירו לנו את ארצנו הקדושה. כך נתמלא בכיסופים לארץ ולגאולה, והציפייה תפעל ותביא בכנפיה את הגאולה. בגלות, נדירים היו פירות הארץ, וכך נאלצו החוזים והחולמים להסתפק בפירות חוץ לארץ, להסתפק בציפייה לישועה.
אולם, בימינו שיש בכוחינו לאכול מפירות הארץ, האם נסתפק בציפייה ונוותר על הישועה בעצמה? והלא פירות הארץ הם הישועה בעצמה, כפי שמפורש בסנהדרין (צח) – "ואתם הרי ישראל ענפכם תשאו ופריכם תתנו לעמי ישראל כי קרבו לבוא. ואמר רבי אבא – אין לך קץ מגולה מזה", "כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה, אז יקרב הקץ" (רש"י).
נאכל כולנו מפירות ארצנו הקדושה, נתענג על מתקה וטובה של תחילת הישועה, ונתמלא כיסופים ואמונה שהישועה תלך ותוסיף חיל עד פריה השלם בהבאת ביכורים ונסכים למקדשנו הבנוי!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
