ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- פורים בראי דורנו
- מדורים
- רביבים
שמחת הפורים מבטאת את הקדושה הנצחית שבישראל, שאף כי לעיתים היא נסתרת על ידי החטאים, מכל מקום אין היא זזה מקומה, וישראל אף שהם חוטאים נקראים בנים למקום ושם ישראל לא סר מהם, והקב"ה מנהיג את העולם ומסבב את האירועים לטובתם של ישראל כדי להצילם ולגואלם.
גזירת המן באה לישראל בשעתם הקשה
באותה תקופה עם ישראל היה שרוי במצב קשה מאוד. בית המקדש הראשון נחרב, ישראל גלו מארצם, האימפריה הפרסית שלטה בכיפה, והציבור היהודי הגדול שברחבי האימפריה התאמץ להתערות בגויים ולהתנהג כמותם, עד שרבים היו מוכנים להשתחוות לצלם. בשושן הבירה יהודים השתתפו בסעודת אחשוורוש, ראו בעיניהם איך מוציאים את כלי בית המקדש שנפלו בשבי האויב בעת החורבן ומשתמשים בהם לצורך חול, ובכל זאת נהנו מסעודתו של אותו רשע. נדמה היה כי החזון הגדול שלמענו נבחר עם ישראל הולך ונגוז; לא תהיה יותר תקווה לשיבת ציון; העם היהודי כבר לא יביא את דבר ה' לעולם.
אז התעורר בשמים קטרוג נורא על ישראל: אחר שה' בחר בהם מכל האומות ונתן להם את תורתו והשרה בתוכם את שכינתו, הייתכן שהם נוהגים כגויי הארץ, משתחווים לצלם ואינם עולים לארצם לבנות את בית המקדש?! וכנגד זה קם על פני האדמה המן הרשע, מזרע עמלק, והוביל את האימפריה הפרסית לגזירה נוראה שלא היה כמותה בעולם: "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחודש שנים עשר הוא חודש אדר, ושללם לבוז" (אסתר ג, יג).
הקב"ה מסבב את הסיבות לטובתם של ישראל
והנה התברר שהקב"ה מסבב הסיבות, וכבר הקדים תרופה למכה בלקיחת אסתר אל אחשוורוש, וכך יכלו מרדכי ואסתר להפר את עצת המן. ונהפוך הוא: במקום ששונאי ישראל יבצעו את זממם, הרגו היהודים בשונאיהם, ואף את המן ובניו תלו על העץ אשר הכין למרדכי, ונעשתה תשועה לישראל. וקרן ישראל התרוממה בין העמים, ונתעוררו הכוחות לעלות לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש השני.
קבלת התורה מחדש
כשנתבונן יותר לעומק, נמצא כי גזירת המן הרשע עוררה את הסגולה שבישראל. על ידי הגזירה התברר כי ישראל דבקים באמונתם במסירות נפש. שהרי יכלו לנסות להיטמע בין הגויים ולהינצל מגזירת ההשמדה, ואע"פ כן לא ניסו להימלט מגורלם היהודי. ולהפך, מתוך הגזירה חזרו בתשובה, והתחזקו באמונה ובשמירת התורה והמצוות.
קבלת התורה בימי אחשוורוש
וכל כך גדולה הייתה אותה השעה, עד שאמרו חכמים שישראל חזרו וקבלו עליהם את התורה בימי אחשוורוש, וקבלתם אז הייתה גדולה במידה מסוימת מקבלת התורה בהר סיני. כי בזמן מתן תורה, קבלו את התורה מתוך כפייה, שנאמר (שמות יט, יז): "ויתייצבו בתחתית ההר". אמרו חז"ל (שבת פח, א):
"מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא (מודעא היא הודעת ביטול, שכיוון שקיבלו את התורה בכפייה אין עליהם חובה לקיימה). "אמר רבא: אף על פי כן, הדור (חזרו) קבלוה בימי אחשוורוש. דכתיב (אסתר ט, ): 'קימו וקבלו היהודים' - קיימו מה שקיבלו כבר".
בחירה חופשית מתוך הכרה במחיר הכבד של האמונה
רבים ביארו שכפיית ההר כגיגית הייתה במובן רוחני: שאחר כל הנסים הגדולים של יציאת מצרים, קריעת ים סוף, והגילויים הנוראים שבמעמד הר סיני, לא הייתה אפשרות סבירה שישראל לא יקבלו את התורה. אולם עדיין נותרה השאלה האם גם אחר-כך, כאשר עם ישראל יתרחק מהאותות והמופתים, הוא ימשיך להיות קשור לה' ותורתו. ואכן היו עליות וירידות, עד שהגיעו ימי הפורים, שבהם התברר כי הקשר של עם ישראל לאמונה הוא מוחלט. מתוך הגזירה הנוראה היה כבר ברור כי מחיר הנאמנות לישראל ומורשתו עלול להיות כבד מנשוא, ואע"פ כן בלא שום כפייה בחרו ישראל להישאר דבוקים באמונתם, לחזור בתשובה ולהתפלל אל ה'. ולא זו בלבד שחזרו לקיים את תרי"ג המצוות, אלא שאחר שניצלו עוד הוסיפו ותקנו מצווה נוספת, את מצוות הפורים.
ומתוך כך זכינו לבניית בית המקדש השני, ונפתח הפתח להגדלת לימוד התורה שבעל פה, שהיה המפעל הרוחני העיקרי שבתקופת הבית השני.
היו שהאשימו את מרדכי באחריות לגזירה
היו יהודים שטענו כנגד מרדכי שהוא זה שגרם לגזירה בזה שעורר את חמתו של המן כנגד כל היהודים. וכפי שמסופר במגילה (אסתר ג, ב-ו):
"וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחווים להמן, כי כן ציווה לו המלך, ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה... וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחווה לו ויימלא המן חמה. וייבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי, ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשוורוש, עם מרדכי".
אולם הקב"ה סיבב את הדברים שדווקא מתוך נאמנותו של מרדכי לאמונתו בה' ונחישותו שלא להשתחוות למי שעשה עצמו עבודה זרה, באה גאולה לישראל.
פירוש רבי לוי יצחק מברדיטשב
פירש רבי לוי יצחק ב'קדושת לוי' (בדרוש לפורים) שבאמת היה מרדכי פטור מלהשתחוות להמן, מפני שציווי המלך להשתחוות להמן היה מוטל על כל עבדי המלך, אבל מרדכי שהיה חשוב אצל המלך היה פטור מהציווי. אבל הוא אמר לכולם שלא מחמת הפטור אינו משתחווה, אלא אפילו אם היו מצווים עליו להשתחוות לא היה משתחווה מפני שהוא יהודי, כמו שנאמר: "כי הגיד להם אשר הוא יהודי".
ולכן מובן מדוע לא נאמר "ומרדכי לא כרע ולא השתחווה", אלא נאמר: "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה", לשון עתיד, שרצה לומר שאפילו אם יצוו עליו לא ישתחווה. עד כאן תמצית מדברי "קדושת לוי".
ישר כוח לחיילים
והדברים מבוארים לימינו, ואין צורך להאריך יותר.
ומכאן ברכת ישר כוח לחיילים שהודיעו מלכתחילה, כדברי מו"ר מרן הרב אברהם שפירא שליט"א, שלא יהיו מוכנים לקחת חלק בפשע המכונה 'התנתקות'.
ואחד החיילים, אלעד ק, חתם על העצומה שלא יציית לפקודה שכנגד מצוות התורה ליישב את הארץ. וראו אותו שוטרים צבאיים, והזהירו שלא לחתום, ואף על פי כן חתם. לאחר כמה שבועות (המתינו עד שיסיים את הקורס) לקחוהו למשפט, וגם במשפט הצהיר כי למרות שהוא מאוד רוצה לשרת את עמו כחייל קרבי (איימו עליו שיעשוהו ג'ובניק), בשום אופן לא יסכים לבצע פקודה שכנגד התורה.
מפקד הגדוד שלו בשריון, שהיה דתי והתקלקל, שפט אותו לעשרים ואחד יום במחבוש.
בשבת האחרונה, שבת 'זכור', הבחור הגיע לישיבה, וקיבל עלייה מכובדת, שלישי. ומכוח שמחת פורים המתקרב הכינו לו "יעמוד" חגיגי. וכיוון שיש בזה תועלת למקומות אחרים, אזכרנו בלשונו:
"יעמוד החייל הנאמן / כצנצנת המן / אשר לא הלך אחר צו / ולעבור על תורת ה' סרב / את אחיו מביתם לעקור מאן בתכלית / ואת מעלת ארץ ישראל הבליט / ברוך אשר הקים את התורה / ואל חוצפת המפקד לא שעה / העלה קרן ישראל בצבא / ושכרו מובטח בזה ובבא / יעמוד וכו'".
שמחה מתוך מחיית עמלק
אומרים שיום הכיפורים כמוהו כפורים, שבשניהם עושים תשובה, ובשניהם מתגלית סגולת ישראל במדרגה הגבוהה ביותר. אולם את כל ההשגות שאנו משיגים ביום הכיפורים על ידי תעניות וסליחות, אנו משיגים בפורים על ידי משתה ושמחה ודיבוק חברים במשלוח מנות ומתנות לאביונים.
אכן, כמה טוב ונפלא לשמוח, לשתות ואף להשתכר, ותוך כך לזכות לתשובה עילאה. אין כמו פורים!
אולם רגע, עוד לא להתחיל לשתות. ישנו תנאי אחד, שרק לאחר שנקיים אותו נזכה לשמחת פורים.
צריכים למחות את עמלק. אם לא, אין זוכים לכל המעלות הגדולות של פורים. ומחיית עמלק דורשת מסירות נפש, כי לעמלק יש כוח גדול בעולם. כל שונאי ישראל נשענים עליו, וכידוע כוחם גדול.
כדי למחות את עמלק צריכים מסירות נפש. לעיתים המסירות מתבטאת בכך שאיננו מוכנים לכרוע ולהשתחוות לעמדות של שקר, ולפעמים צריכים ממש למסור את הנפש.
אח"כ אפשר מתוך משתה ושמחה לזכות למחילת עוונות ולדבקות שאין כמותה.
שמחה באהבת ישראל
שמחת הפורים חייבת להיות בהוספת אהבה ואחדות בין ישראל. זו השמחה האמיתית, שמבטאת את התרחבות החיים והתפשטותם באהבת הבריות. אבל אדם שאוכל ושותה לעצמו, הוא אדם מצומצם ומוגבל שטרוד בסיפוק תאוותיו בלבד, ולעולם לא יגיע לשמחה של ממש. כדי שהשמחה תהיה אמיתית נצטווינו לשלוח מנות איש לרעהו.
ואין להסתפק בהוספת אהבה בין החברים, אלא צריכים לדאוג גם לעניים שאין להן יכולת לשמוח, ולכן נצטוונו לתת מתנות לאביונים כדי שאף הם ישתתפו בשמחת הפורים. וכל המתעלם מצער העניים, גם אם ידמה לעצמו שהוא שמח עם חבריו, באמת אינו אלא הולל, שבורח מהחיים האמיתיים. הוא בורח מהמחשבות על הצער שבעולם, ורק כך הוא מצליח לעשות עצמו שמח לזמן מה. אבל המציאות הקשה הרי לא תיעלם בעת שישתה יין וישתכר, ולכן בתוכו פנימה הוא יודע שלא מגיע לו להיות שמח, והוא נותר עצוב. אבל מי שדואג לשמח את העניים והמסכנים, יש ערך לחייו והוא יכול לשמוח באמת ובצדק. ואם הוא גם גיבור שאינו כורע ומשתחווה לשום דבר מלבד ה', אזי אהבתו את ישראל היא עמוקה, אמיתית ומוחלטת, ובזכותו תבוא גאולה במהרה בימינו.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
