ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
"בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועומסים על החמורים ואף יין ענבים ותאנים... ומביאים ירושלם ביום השבת... והצורים ישבו בה, מביאים דאג וכל מכר ומוכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם. ואריבה את חורי יהודה ואומרה להם: מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת? הלוא כה עשו אבותיכם, ויבא אלוקינו עלינו את כל הרעה הזאת... ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת" (נחמיה יג, טו יח).
בהמשך הפעיל נחמיה את סמכותו החוקית והפסיק את התופעה לגמרי.
לאחר אלפיים שנות גלות, חזרנו לארצנו באורח פלא ונגד כל הסיכויים, כהבטחת התורה והנביאים, ושוב עלו מאבקים על צביון השבת, הפעם בעיר העברית הראשונה. כבר בימי המנדט היה מאבק טעון במיוחד, מכיוון שכל צד רצה להטביע את חותמו בשאלה איך ייראו ערים עבריות חדשות מכאן ואילך. לכולם היה ברור שתל אביב תהיה המודל לחיקוי בכל הארץ. תל אביב גם הייתה חלון הראווה של היישוב המתחדש בארץ ישראל, כלפי העולם היהודי, ובכלל. גם היום תל אביב איננה אי בודד ומנותק, אלא מודל לכל הארץ ומשדרת לעולם כולו מהי דמותה של המדינה היהודית.
הרב הראשי הראשון לארץ ישראל, הראי"ה קוק, הבהיר כי הלאומיות היהודית מחייבת את נושאיה ביתר שאת בשמירה על דת ישראל, שעמה היא מזוהה וממנה היא נובעת בכל שנות ההיסטוריה. לכן השמירה על כבוד הדת בפרהסיא מחייבת גם את מי שלא שומרים מצוות בחייהם הפרטיים. כך כתב למאיר דיזנגוף ראש העיר הראשון של תל אביב, שהיה מקורב אליו, בקשר ל"חוקת השבת" בתל אביב: "אני מוצא שהדרישה... היא דרישה אזרחית עברית גמורה ולא דרישה דתית. בתור אזרחים עברים בארץ העברית אנו דורשים שדת ישראל תהיה מוכרת בזכותה הרשמית, וזה מחייב שבעניינים של ציבוריות ושל פרהסיא תוכר קדושת השבת גם בתור חוקה אזרחית. פחות מזה לא יוכל לדרוש כל איש יהודי המכבד את עצמו ואת עמו".
דיזנגוף אכן תמך בחוקת שבת, לאו דווקא מהצד ההלכתי אלא מהצד הלאומי. בשנת 1926 חוקקה העירייה חוק לסגירת עסקים והפסקה מוחלטת של תחבורה בשבת. לאחר שנתיים פנה בעל בית קפה יהודי לבית המשפט המנדטורי, וזה ביטל את החוק העירוני בטענה שהוא נוגד את חופש המצפון והדת. בשנת 1932 נוסח חוק מתון יותר שהשבית רק את התחבורה הציבורית העירונית.
המשורר הלאומי ח"נ ביאליק תמך באווירת השבת המסורתית וארגן את מסיבות עונג שבת ב'אוהל שם', אלא שהוא עצמו ננזף על ידי דיזנגוף מכיוון שהאירוע היה מלווה בנגינת קונצרט. דיזנגוף כתב לביאליק שחילול שבת בפרהסיא יהפוך "את עירנו כפורט-סעיד (עיר הנמל המצרית שהייתה גם היא תחת שלטון האנגלים ונודעה כמרכז בילוי), שם הכול מותר, בלי גבול ובלי חוק".
דיזנגוף טען ששמירת השבת פירושה שמירה של הצביון "העברי הלאומי של העיר" שתושביה הגיעו ממקומות שונים, ו"ליכודם ומיזוגם לחטיבה לאומית ציבורית אחת". העירייה הגדירה במודעותיה את השבת כ"אות הסולידריות הלאומית שלנו הנפלאה", ואת מחללי השבת בפרהסיה האשימה בפגיעה בנפש האומה (על פי הספר 'להכות שורש', והמאמר 'דת ופרהסיה בתל אביב המנדטורית', ענת הילמן, קתדרה 105, 2002).
לצערנו מאז ימי הרב קוק ודיזנגוף, מעמדה של השבת בכל הארץ, ובתל אביב בפרט, הולך ומידרדר. המאבק הנוכחי נראה כאחד הגורליים ביותר, בין פורט סעיד לעיר עברית.
שמירת השבת אינה עניין של "פגיעה ברגשות הדתיים". אמנם קיימים מאבקים למניעת חילול שבת ליד ריכוזים של אוכלוסייה דתית, אבל הנושא העיקרי הוא לא פחות מאשר שאלה קיומית. מי שחרד לעצם קיומה של המדינה, אינו יכול להישאר אדיש כשהשבת נרמסת בפרהסיא בקצב הולך וגובר. הנדון שלפנינו אף עולה בחשיבותו על כל נושא אחר – דמותה ועצם קיומה של מדינת היהודים.
את חילול השבת כדי למלא סיפוקים מיידיים, ניתן לדחות כדרך שדוחים כל רצון פרטי שמתנגש בצורכי הכלל. זכותו של הפרט למילוי רצונו מוגבלת בכל חברה, במגבלות שונות, והפרט צריך לבטל את רצונו מפני הכלל. הצורך הכללי הוא שגם לבעלי העסקים ועובדיהם תהיה מנוחה.
אך ישנם קולות הנושאים את אידיאולוגית החופש, מציגים אותה כשוות ערך לחשיבות קדושת השבת, וקוראים ל"פשרה מידתית" בין האידיאולוגיות.
מעשית, זהו מצג שווא. הכול יודעים את משמעותה ההרסנית של שיטת הסלאמי הזאת שתהפוך את בעלי העסקים לעבדים נרצעים. בשלב ראשון "רק X עסקים פתוחים", רק בתל אביב ולא במקומות אחרים, כאילו ניתן באמת להגביל את התופעה, שתוך זמן קצר תתפשט לכל העסקים ובכל הארץ, בלי מעצורים. אך גם אם חילול השבת בפרהסיא יישאר מוגבל, הרי הוא סותר נדבך נוסף באופייה היהודי של המדינה, ומשמעותו עמוקה והרסנית.
אם נשכיל לנהל אותו בתבונה, בחקיקה ובהסברה, באומץ ובעמידה נחושה על יסודות חיינו הלאומיים והרוחניים, נאיר קרן אור ותקווה להמשך שגשוג קיומנו בארץ הקודש.
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












