ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
כפי שהבטחנו, ננסה לבאר את הסוגיא בכללותה, בדרך חדשה המבוססת על דברי אבן עזרא והחידושים הארכיאולוגים.
ראב"ע בפירושו הארוך, לימד אותנו כלל מעניין: "חשבונות רבים יש במקרא לא ידענו למי הם סמוכים" (שמות י"ב מ). מאחורי קביעה זו, שהראב"ע הביא עבורה בדבריו כמה דוגמאות, מסתתרת ההארה כי נושא מנין השנים בתנ"ך משמש פעמים רבות כרמז לסוגיות עמוקות ורבות משמעות. חז"ל כינו תופעה זו "אפשר לומר כן?" (תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק יב, סדר עולם רבה (ליינר) פרק טז ועוד, עיינו גם צפנת ישעיהו בפרק המבוא ע' יח).
המסקנה היא שאין לראות בפסוקים המתארכים מאורעות בתנ"ך, מידע היסטורי כפשוטו. אף על פי כן, בפירושו הקצר, מביא הראב"ע דעה המכילה מידע בנושא תולדות המזרח התיכון מתקופת האבות ועד יציאת מצרים. וז"ל: "ויש אומרים כי ארץ כנען בימים ההם תחת יד מלך מצרים היתה" (שם).
לפי דברים אלה, ברגע שאברם הגיע לארץ כנען (בסוף פרשת נח או בתחילת פרשת לך לך, הוא הגיע לממלכתו של פרעה ובעצם היה תחת שלטון מצרי. רק ביציאת מצרים השתחרר עם ישראל מעול פרעה אחרי למעלה מארבע מאות שנים. (עיינו בדברינו לפרשת נח תשע"ה). אם כך, ניתן לומר כי עם ישראל ואבות האומה, היו תחת שלטון מצרי, כפי שמופיע בפשט הפסוקים תקופה מאוד ארוכה. אין בכך סתירה לדעת חז"ל כי מירידת יעקב ובניו מצרימה ועד ליציאה ממנה, עברו מאתיים ועשר שנים.
התגליות הארכאולוגיות ברחבי המזרח התיכון מוכיחות שוב ושוב כי אבן עזרא צדק.
ניתן כמה דוגמאות:
א. מכתבי אל עמרנה (שכנה במצרים התיכונה). בארכיון זה, שנחפר לראשונה בשנים תרנ"א-תרנ"ב (1891-2, התגלו מכתבים רבים שנשלחו ממלכי ערים בארץ כנען ששימשו כואסלים (בני חסות) אל הפרענים (אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון) שהיו שליטי העל של הארץ).
ב. בתלים רבים של ערים עתיקות בארץ ישראל, נתגלו חותמות רשמיות של פקידי פרעה שישבו בערים אלה באופן קבוע. פקידים אלה, שהיו חלק בלתי נפרד מהממשל הרשמי המצרי, ייצגו את האינטרסים של פרעה., בתל שקמונה, השוכן בתחומי העיר חיפה מול שכונת עין הים נתגלה חותם טין מופיע שמו של פרעה סתי הראשון. בשנה שעברה נתגלתה בתל דור (ליד קיבוץ נחשולים), חותמת (חרפושית) שהייתה שייכת כנראה למשנה למלך מצרים. דור הייתה עיר נמל חשובה ביותר בכנען, בוודאי שהיה לפרעה עניין לפקח על הנעשה בה ואולי גם לגבות מסים מהסחורות והסוחרים שעברו בה.
אומנם, גם מהכתובים וגם מהמציאות כפי שנתגלתה בשטח, מוכח כי המצרים שלטו בעיר גזר (שקיבוץ גזר שוכן למרגלותיו) עד ימי שלמה המלך. בחפירות במקום נתגלו מבנים שבנויים בסגנון מצרי מובהק (כולל ארמון מצרי בן שתי קומות). הכתוב מגלה לנו: "פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עָלָה וַיִּלְכֹּד אֶת גֶּזֶר וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ וְאֶת הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הָרָג וַיִּתְּנָהּ שִׁלֻּחִים לְבִתּוֹ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה" (מלכים א ט' טז).
אם כך, ברור שגם ארבע מאות ושמונים שנה אחרי יציאת מצרים ראו עצמם הפרעונים כשליטי ארץ ישראל. בעקבות משא ומתן מדיני וצבאי עם שלמה המלך, נאלץ פרעה לוותר על אחיזתו בעיר החשובה גזר.
הבה נתפלל כי נזכה לשבת לבטח במרחבי ארצנו
וננצל את עצמאותנו המדינית גם להתקדמות רוחנית בכל התחומים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
