ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
בחודשים האחרונים הארגון שוקל ובודק היתכנות של הקמת מערך כזה על פי חוק, אם הדבר יתאפשר. מערך הכשרות יתבסס על רגולציות של הרבנות הראשית ועל פי מידת התועלת והנזק לעולם הכשרות בישראל.
מערכת הכשרות של הרבנות הראשית בישראל נמצאת במשבר כבר שנים רבות, ולא מדובר בבעיות נקודתיות שוליות. אם הרב הראשי אומר בכנס כי יש ערים שבהן לדעתו אסור לאכול והוא מנוע מלפרט זאת, הרי שמדובר במציאות קשה ביותר.
רבים מהצרכנים אינם סומכים על הכשרי הרבנות, מרבית רבני הערים אינם אוכלים מהכשרות שעליה הם מופקדים (בכנסי רבנים מבצעים הכשרת כלים במטבחים הנתונים לכשרות הרבנות, משל היו מאכילים שם נבילות וטריפות), ורבים מבעלי העסקים מבקשים כשרויות נוספות כדי להרחיב את מעגל לקוחותיהם שאינו מסתפק בכשרות הרבנות. מאידך, רבות הן התלונות על משגיחים שלא מגיעים, או דורשים דרישות שלא כדין ולא לפי ההלכה שחלקן אינן נוגעות לכשרות. העובדה שאנשי 'כושרות' ממליצים לתלמידי ישיבות לשכור משגיחים נוספים לחתונות, ולא להסתמך על הכשרי הרבנות, מעידה על מידת האמון שיש להם במערכת הקיימת.
ברור לנו שלא מדובר בנורמה מקובלת, ושרבים מהמשגיחים עושים עבודתם נאמנה ובשכר נמוך, אולם גם לא מדובר במקרה אחד או שנים. המערכת צריכה שינוי רציני. נקודת המוצא שלנו היא שמטרתה של מערכת כשרות היא אחת: להרבות כשרות בישראל, דהיינו שיותר יהודים יאכלו כשר. כבודם של הרבנות והרבנים חשוב, אך כשרות המאכל וריבוי האוכלים אוכל כשר - חשובים יותר. בנוסף לכך אני מאמין כי קנאת סופרים תרבה חוכמה. במקום שבו אין תחרות אין רצון להתייעל. מונופול מוליד ביורוקרטיה מיותרת שמהווה קרקע לשחיתות. זה לא קשור לכשרות או לנישואין, זה כלל יסוד במבנה החברתי.
כדי להגיע למציאות של מערכת כשרות אמינה ותקינה אנו מציעים שתי חלופות. ההצעה הראשונה היא לפתוח את אזורי הכשרות, ממש כמו באזורי רישום לנישואין. פתיחת אזורי הרישום לנישואין שנעשתה בעקבות "חוק צהר" הביאה לשיפור מדהים. רבנויות רבות שהבינו שהזוגות יכולים מעתה לבחור איפה להירשם, ייעלו את השירות והיחס. זה עבד בנישואין וזה יכול לעבוד גם בכשרות.
לנהל דיון ענייני
יש שתוהים מה הקשר בין ההלכה למושג מונופול, שמגיע מעולם העסקים. התשובה היא שאם אכן היה מדובר בהלכה בלבד אזי אין קשר - הרב מתבקש להביע את דעתו בענייני הלכה ולא בעניינים הנוגעים להעסקת עובדים והתקשרות עם ספקים. אבל כשהוא מנסה לכוף על בעלי המסעדה להזמין מקניין מסוים שאליו הוא מקושר זה הופך לעניין עסקי, ובכך המונופול הופך להיות מאוד רלוונטי.
כאשר רב יודע שאם המשגיחים שלו לא יעבדו כראוי בעל העסק יוכל לפנות לרב אחר, זה ידרבן אותו לעבוד טוב יותר. מצד שני קיים חשש שרבנים יפחיתו את הדרישות כדי לקבל עוד בעלי עסקים, ולכן נדרשת מערכת פיקוח משמעותית של הרבנות הראשית, שתוודא כי אכן הכללים נאכפים כראוי.
מנקודה זו מגיעה הצעתנו השנייה, שהיא מהותית יותר. אנחנו מציעים שהרבנות הראשית והרבנים המקומיים יהיו הרגולטורים של הכשרות, ולא מעסיקי המשגיחים. ייפתחו תאגידי כשרות שיהיו מחויבים לשקיפות על רמת הכשרות, איכות המוצרים וכדומה.
כאשר באים לבחון תוכנית כשרות כזו או אחרת, יש לבחון אותה לפי מידת התרומה שלה לכשרות בישראל, ולא לפי הפגיעה, אם בכלל, במעמדו של רב כזה או אחר. אני מתקשה לתפוס איך אלה שלא נוגעים באוכל עם הכשר של הרבנות, עושים מעשה זמרי ושואלים על כבודה של הרבנות. איני יודע כיצד להתייחס לאישי ציבור שעולים להר הבית נגד החלטות כל הרבנים הראשיים לדורותיהם ובלי להניד עפעף, אך כשזה נוגע לכשרות האוכל של מדינת ישראל הם נעשים חרדים לכבודה של הרבנות. אני חושב שיש מקום שבו צריך להיות גבול לציניות. אפשר ורצוי לקיים דיון האם רעיונות אלו ישימים ומועילים או לא, אבל מפליא לראות כיצד כל אלה שהבליגו, או נתנו יד, למחדלי הכשרות, תוקפים את אלה שמבקשים לתקן.
חזון הכשרות אינו פוגע במעמד הרבנות אלא מחזק אותה. רבנים לא נבחרו כדי להעסיק עובדים או כדי לנהל חברות. הם נבחרו כדי להורות את דרך ההלכה. האם לשם כך הרב צריך להעסיק עובדים ולהגיע להתנגשויות מתמידות עם ראשי המועצות הדתיות? הצעתנו הקוראת להפרטת המערכת תוך הפיכת הרבנים לרגולטורים תחזיר אותם למעמדם החשוב וההיסטורי - מורי הלכה והדרכה במגוון רחב של תחומים, כולל כשרות.
היום במדינת ישראל אין חקיקה או מדיניות ברורה המסדירות את מעמד הרבנות כרגולטור משמעותי, ולכן לא די בבניית חזון ותוכנית, אלא אנו נדרשים לשקול בכובד ראש מהי הדרך הראויה הקיימת בפנינו לעזור לעם ישראל לאכול אוכל כשר. אני מאמין שבמהלך הדרך נמצא עוד שותפים, כי האתגר הזה הוא של כולנו.
מתוך העיתון בשבע.
הרב דוד סתו
רב העיר שהם וראש ישיבת ההסדר פ"ת
לימוד ליל הושענא רבא תש"פ למי ניתנה תורה - תורה לעם או לאליטות
מתוך לימוד ליל הושענא רבא תש"פ בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
