ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
בחודשים האחרונים הארגון שוקל ובודק היתכנות של הקמת מערך כזה על פי חוק, אם הדבר יתאפשר. מערך הכשרות יתבסס על רגולציות של הרבנות הראשית ועל פי מידת התועלת והנזק לעולם הכשרות בישראל.
מערכת הכשרות של הרבנות הראשית בישראל נמצאת במשבר כבר שנים רבות, ולא מדובר בבעיות נקודתיות שוליות. אם הרב הראשי אומר בכנס כי יש ערים שבהן לדעתו אסור לאכול והוא מנוע מלפרט זאת, הרי שמדובר במציאות קשה ביותר.
רבים מהצרכנים אינם סומכים על הכשרי הרבנות, מרבית רבני הערים אינם אוכלים מהכשרות שעליה הם מופקדים (בכנסי רבנים מבצעים הכשרת כלים במטבחים הנתונים לכשרות הרבנות, משל היו מאכילים שם נבילות וטריפות), ורבים מבעלי העסקים מבקשים כשרויות נוספות כדי להרחיב את מעגל לקוחותיהם שאינו מסתפק בכשרות הרבנות. מאידך, רבות הן התלונות על משגיחים שלא מגיעים, או דורשים דרישות שלא כדין ולא לפי ההלכה שחלקן אינן נוגעות לכשרות. העובדה שאנשי 'כושרות' ממליצים לתלמידי ישיבות לשכור משגיחים נוספים לחתונות, ולא להסתמך על הכשרי הרבנות, מעידה על מידת האמון שיש להם במערכת הקיימת.
ברור לנו שלא מדובר בנורמה מקובלת, ושרבים מהמשגיחים עושים עבודתם נאמנה ובשכר נמוך, אולם גם לא מדובר במקרה אחד או שנים. המערכת צריכה שינוי רציני. נקודת המוצא שלנו היא שמטרתה של מערכת כשרות היא אחת: להרבות כשרות בישראל, דהיינו שיותר יהודים יאכלו כשר. כבודם של הרבנות והרבנים חשוב, אך כשרות המאכל וריבוי האוכלים אוכל כשר - חשובים יותר. בנוסף לכך אני מאמין כי קנאת סופרים תרבה חוכמה. במקום שבו אין תחרות אין רצון להתייעל. מונופול מוליד ביורוקרטיה מיותרת שמהווה קרקע לשחיתות. זה לא קשור לכשרות או לנישואין, זה כלל יסוד במבנה החברתי.
כדי להגיע למציאות של מערכת כשרות אמינה ותקינה אנו מציעים שתי חלופות. ההצעה הראשונה היא לפתוח את אזורי הכשרות, ממש כמו באזורי רישום לנישואין. פתיחת אזורי הרישום לנישואין שנעשתה בעקבות "חוק צהר" הביאה לשיפור מדהים. רבנויות רבות שהבינו שהזוגות יכולים מעתה לבחור איפה להירשם, ייעלו את השירות והיחס. זה עבד בנישואין וזה יכול לעבוד גם בכשרות.
לנהל דיון ענייני
יש שתוהים מה הקשר בין ההלכה למושג מונופול, שמגיע מעולם העסקים. התשובה היא שאם אכן היה מדובר בהלכה בלבד אזי אין קשר - הרב מתבקש להביע את דעתו בענייני הלכה ולא בעניינים הנוגעים להעסקת עובדים והתקשרות עם ספקים. אבל כשהוא מנסה לכוף על בעלי המסעדה להזמין מקניין מסוים שאליו הוא מקושר זה הופך לעניין עסקי, ובכך המונופול הופך להיות מאוד רלוונטי.
כאשר רב יודע שאם המשגיחים שלו לא יעבדו כראוי בעל העסק יוכל לפנות לרב אחר, זה ידרבן אותו לעבוד טוב יותר. מצד שני קיים חשש שרבנים יפחיתו את הדרישות כדי לקבל עוד בעלי עסקים, ולכן נדרשת מערכת פיקוח משמעותית של הרבנות הראשית, שתוודא כי אכן הכללים נאכפים כראוי.
מנקודה זו מגיעה הצעתנו השנייה, שהיא מהותית יותר. אנחנו מציעים שהרבנות הראשית והרבנים המקומיים יהיו הרגולטורים של הכשרות, ולא מעסיקי המשגיחים. ייפתחו תאגידי כשרות שיהיו מחויבים לשקיפות על רמת הכשרות, איכות המוצרים וכדומה.
כאשר באים לבחון תוכנית כשרות כזו או אחרת, יש לבחון אותה לפי מידת התרומה שלה לכשרות בישראל, ולא לפי הפגיעה, אם בכלל, במעמדו של רב כזה או אחר. אני מתקשה לתפוס איך אלה שלא נוגעים באוכל עם הכשר של הרבנות, עושים מעשה זמרי ושואלים על כבודה של הרבנות. איני יודע כיצד להתייחס לאישי ציבור שעולים להר הבית נגד החלטות כל הרבנים הראשיים לדורותיהם ובלי להניד עפעף, אך כשזה נוגע לכשרות האוכל של מדינת ישראל הם נעשים חרדים לכבודה של הרבנות. אני חושב שיש מקום שבו צריך להיות גבול לציניות. אפשר ורצוי לקיים דיון האם רעיונות אלו ישימים ומועילים או לא, אבל מפליא לראות כיצד כל אלה שהבליגו, או נתנו יד, למחדלי הכשרות, תוקפים את אלה שמבקשים לתקן.
חזון הכשרות אינו פוגע במעמד הרבנות אלא מחזק אותה. רבנים לא נבחרו כדי להעסיק עובדים או כדי לנהל חברות. הם נבחרו כדי להורות את דרך ההלכה. האם לשם כך הרב צריך להעסיק עובדים ולהגיע להתנגשויות מתמידות עם ראשי המועצות הדתיות? הצעתנו הקוראת להפרטת המערכת תוך הפיכת הרבנים לרגולטורים תחזיר אותם למעמדם החשוב וההיסטורי - מורי הלכה והדרכה במגוון רחב של תחומים, כולל כשרות.
היום במדינת ישראל אין חקיקה או מדיניות ברורה המסדירות את מעמד הרבנות כרגולטור משמעותי, ולכן לא די בבניית חזון ותוכנית, אלא אנו נדרשים לשקול בכובד ראש מהי הדרך הראויה הקיימת בפנינו לעזור לעם ישראל לאכול אוכל כשר. אני מאמין שבמהלך הדרך נמצא עוד שותפים, כי האתגר הזה הוא של כולנו.
מתוך העיתון בשבע.
הרב דוד סתו
רב העיר שהם וראש ישיבת ההסדר פ"ת

לימוד ליל הושענא רבא תש"פ למי ניתנה תורה - תורה לעם או לאליטות
מתוך לימוד ליל הושענא רבא תש"פ בישיבת הדרום
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












