ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- כשרות
לפני כמעט 70 שנה זכינו לחוות את המאורע ההיסטורי של הקמת מדינת ישראל. כאשר אנו סוקרים את המדינות, הקרובות והרחוקות, אפשר לראות שחוסנה של מדינה נמדד בהתאם לאחריותה ודאגתה לאזרחיה.
מדי פעם מתפרסמות ידיעות על אנשים שמתים מרעב בהמונים, מפני שהמדינה שבה הם מתגוררים אינה דואגת לספק להם מזון בעתות מצוקה. מדינה זכאית לגבות מיסים, לחוקק חוקים ולאכוף אותם, למען טובתם ושלומם של אזרחיה.
כל נהג יודע שכאשר הוא נתקע מאחורי משאית שמשרכת דרכה באיטיות מעצבנת, קו ההפרדה הלבן הופך להיות האויב. לו רק היה מותר לעקוף בקו לבן כמה מאושר היה נהג זה, לאותו רגע כמובן, כי ברגע הבא אם חלילה היה נמחץ תחת גלגלי רכב כבד שבא ממולו, היה הופך הרגע המאושר לאסון נוראי. לכן ברור שחובתה של מדינה היא לאכוף חוקים, גם אם באותו רגע הם אינם נעימים, וזאת למען החיים והסדר.
בכל התחומים, ברור שהמדינה היא הריבון: בחוקי הרפואה והתנהלות בתי החולים וקופות החולים, במיסים וגבייה מהאזרח, בתחבורה ובכבישים, בחינוך, בניהול מכסות חקלאיות, ועוד ועוד. אותו עיקרון נכון גם לנושא הכשרות. מיליונים מאזרחיה של מדינת ישראל, ומאות אלפי תיירים בשנה, דורשים וצורכים כשרות במוצרי מזון. נכון, לא כולם, לצערנו, אבל סקרים מלמדים אותנו שרוב תושבי המדינה, דתיים ושאינם דתיים, מעוניינים ורוצים כשרות זו, ברמות שונות. זו חובתה של מדינה לתת לאזרחיה שירות זה, וזו גם זכותה להקים מערכת ממלכתית שתיתן מענה לאזרחיה.
לכל נושא במדינה יש אחראי, משרד או גוף שמטפל. כמו שבענייני בריאות או ספורט יש שר ממונה על מתן השירותים לאזרח, כך חובה לנהל את הכשרות באמצעות משרד ממונה. הרבנות הראשית לישראל הוקמה עוד טרם הקמת המדינה, וגם כיום היא בנויה כיחידת סמך של המשרד לענייני דת, זאת כדי שלא תהיה כפופה בשאלות המהותיות לדרג הפוליטי, ותוכל לקבל החלטות כמתבקש מדעת תורה.
לא לפרק את החבילה
אכן במהלך השנים התעוררו נקודות ביקורת רבות על התנהלותה של הרבנות הראשית בכלל, ומערכת הכשרות בארץ בפרט. לא בכדי קמו בד"צים למיניהם אשר באו לתת מענה לציבור שביקש יותר (ובמאמר מוסגר - לא בכל בד"ץ הוא אכן מקבל יותר).
גם מבקר המדינה בדו"חות הביקורת שלו מצא כשלים במערך הכשרות, כך שאין ספק שהמצב הנוכחי דורש תיקון, והשאלה הניצבת לפתחנו היא כיצד לבצע את התיקון. כאשר בעל ואישה לא מסתדרים ביניהם, הפתרון שנראה קל ופשוט הוא לפרק את החבילה. באותו אופן כאשר יש פגם בהתנהלות מערכת הכשרות של הרבנות, באים אנשים נמהרי לב ומציעים את ההצעה שכבר נידונה לפני שלמה המלך: "גזורו" - לנטוש את הממלכתיות ולבנות מערך כשרות פרטית. לא זו הדרך.
ארגונים פרטיים רבים אורבים בפתח, ורק ממתינים לרגע שבו יחליט מאן דהוא על הפרטת מערך הכשרות. או אז יצוצו כשרויות כפטריות אחר הגשם. כל "רב" רפורמי, או "רבה", יוכל-תוכל להקים מערך כשרות. מי ששמירת הכשרות אינה בנפשו ישמח על כך, שהרי זה קל הרבה יותר, בדיוק כפי שיש מי שקוראים להתיר סחר בסמים שונים באופן חופשי ללא ביקורת גורמי בריאות ורווחה, כי זה קל יותר, מושך וקורץ, ונראה מאוד "מתקדם". כפי שמוטלות מוגבלויות חוקיות על סחר בסמים, קל וחומר שיש להישמר מפריצת מערך הכשרות.
הכיוון צריך להיות לא להרוס, אלא לבנות מחדש. כיצד? מדינת ישראל משופעת בתלמידי חכמים העוסקים בכשרות יומם ולילה. לצדם ישנם אנשי מעשה מוכשרים, אשר ייטיבו לבנות מערך כשרות ארצי, שמור ומפוקח. המערך צריך לכלול שתיים או שלוש דרגות כשרות: כשר למהדרין, כשר, וכשר בדיעבד.
אפשר וצריך לקבוע קריטריונים הלכתיים מדויקים יחד עם נהלים מסודרים. יצרן או ספק מזון שיעמוד בתנאים מחמירים יקבל כשרות מהדרין, יצרן שאינו מעוניין להשקיע הרבה יקבל כשרות רגילה. אחרים, שרק בדיעבד אפשר להתיר את מוצריהם (ע"י ביטול ברוב וכדו') יסתפקו בכשרות בדיעבד.
במקביל, מבחינה מנהלתית חובה להפריד בין המפעל דורש הכשרות ובין המשגיח שנותן את הכשרות וגורמי הפיקוח על הכשרות. מבקר המדינה אף הוא העיר שהמצב שבו המשגיח כפוף מנהלתית לבעל המפעל, יש בו ניגודי אינטרסים. ניתן לעשות זאת, למשל, באמצעות חברה ממשלתית שתעסיק את עובדי הכשרות בכל הארץ, או באמצעות פתרונות אחרים שיוצעו על ידי מומחים למינהל ארגוני.
כל המערכת הזאת תובל על ידי הרבנות הראשית, וכך נפתור את סוגיות הכשרות בפריסה ארצית, באופן שבו הכשרות תהיה ממלכתית, המעסיקים לא יוכלו ללחוץ על המשגיחים והמפקחים, ונוהלי הכשרות יהיו אחידים וכל רב מקומי יהיה כפוף לנהלים אלה. באופן זה כולנו נאכל מזון בריא יותר, טרי יותר, זול יותר וכשר יותר.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
