ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
לא רק מהבחינה הגשמית של התמד הצמיחה קיימת זיקה בין החודשים, אלא גם בתוכן המאורעות יש למצוא את רישומו והשפעתו של חודש ניסן בחודש אייר, ירח זיו. הנה מה שנוגע לקרבן הפסח, מי שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא יכול היה להקריב את הפסח במועדו, יש לו תשלומים באייר בפסח שני, ואין אומרים לו: 'עבר זמנו בטל קורבנו'.
את ראשית הפריחה ראינו באביב של ניסן, הרי הניצנים נראו בארץ, בזיוו של אייר. אורו של חודש ניסן כראשון לגאולה, מאיר בזיוו המתפשט בחודש אייר. זהו המובן של השם הבבלי: אייר, הוא אור. כי אור ראשון של גאולה זכינו לו בניסן, וזיו אורו המתפשט באייר. כמה נאה ומתאים הניסוח שקבעו רבותינו: 'ראשית צמיחת גאולתנו'. יש סימנים, הניתנים לבדיקה הגיונית, שאפשר לראות בהם אות לטובה, וגם לסמוך עליהם, כמו רב דהוה "בדיק במברא" (חולין צה, ע"ב), שאם תזדמן לו מיד הדוגית ויוכל לעבור את הנהר, משמע שיש לו סייעתא דשמיא בשליחותו, כי הרגיש את ההצלחה בהליכתו, בעזרה המושטת לו בדרך הליכתו, כעין הסימן שקבע אליעזר לעצמו בשאלתו, שהנערה שתאמר "שְׁתֵה וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, הִוא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הכִיחַ ה''' (בראשית כד, מד), כי הכיר בה את מידות החסד שלה (עיין דרשות הר"ן).
את המשפט התלמודי: "אימתי? בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויים על אדמתן" (מגילה ב, ע"א), מנסח הרמב"ם: "בזמן שיש להם לישראל מלכות" (רמב"ם, הלכות מגילה א, ט). ואת תקופת בית שני, אע"פ שהיו בה גם מלכים שנזרקה בהם צדוקיות, לא נמנע הרמב"ם מלשבח ולומר:
"וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה" (רמב"ם, הלכות חנוכה ג, א).
ועל הספקות היאך בבא בן בוטא, שהיה צדיק גדול, השיא עצה להורדוס לבנות את בית המקדש, כתמורה וככפרה על הריגת חכמי ישראל, הלא עבד רשע היה, והרי נפסק להלכה שאסור להשיא עצה טובה לעובד כוכבים או לעבד רשע, שיעשה דבר מצוה, בשעה שהוא עומד ברשעו? והרי לא נתנסה דניאל בהשלכה לגוב האריות, רק מפני שהשיא עצה לנבוכדנצר ליתן צדקה? (עיין בבא בתרא ד, ע"א. רמב"ם, הלכות רוצח יב, טו).כבר השיבה הגמרא (שם):"שאני בית המקדש דאי לא מלכות, לא מתבני"!
כלומר, ישנם דברים השייכים לכלל ישראל, לא עדה ולא קהילה יבנו את בית המקדש - אלא כלל ישראל! המלכות יכולה לקבל החלטה על כך ולבצע אותה. שמא תאמר, שיש לשלול את המפעל מפני שתופס המלכות אינו הגון וראוי למלוך על ישראל, ויש לשלול את מעשיו המגונים והמתועבים? הרי למדנו מפרשה זו שבבא בן בוטא השיא עצה להורדוס, על אף שהיה המלך עבד מושחת, שרצח את צאצאי בני חשמונאי, למדנו מבבא בן בוטא שיש להפריד בין האיש כפרט, ובין מעשיו לטובת כלל ישראל. כמו שהתנ"ך כתב על ירבעם בן יואש:
"לֹא סָר מִכָּל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל" (מלכים ב יד, כד),
ומאידך-גיסא הזכירו זכותו בביצור הממלכה, ש:"הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה"! (מלכים ב יד, כה),
בבא בן בוטא הפריד בין רשעותו האישית ובין מעשיו הכלליים לטובת בניית בית המקדש. וכן מצאנו שחכמינו שבחו את יפי הבניין של הורדוס ואמרו: "מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו"! (בבא בתרא ד ע"א)
לא רק בעת הגמר, כשנתגלה לבסוף יפיו של הבניין שכתליו נראים מרחוק כגלי הים, הודו חכמים להורדוס, אלא גם בשעת בניינו, ראו שהסכימו עמהם מן השמים...נאמר בתלמוד על התקופה הברוכה בימי ר' שמעון בן שטח, שירדו גשמים בלילות שבת ורביעי, והיו חטים ככליות.
"וכן מצינו בימי הורדוס שהיו עוסקים בבנין בית במקדש, והיו יורדין גשמים בלילה, למחר נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו למלאכתן, וידעו שמלאכת שמים בידיהם". (תענית כג, ע"א)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
