ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
הוכחנו כי שמעה ושני אחיו הגדולים, לא היו מוכנים לוותר לדוד הצעיר. הם ראו עצמם כראויים יותר למלכות וגם ישי אביהם סבר כך.
החשבון נשאר פתוח.
שנים רבות לאחר מכן זיהה יונדב בנו של שמעה את ההזדמנות להחזיר לדוד, לשיטתו, מידה כנגד מידה. ברגע שיונדב זיהה כי אבשלום הצעיר רוצה למלוך על חשבון אחיו הגדול אמנון, הוא החליט לסייע בידו. הוא רצה להפיל את אמנון בכור הבכורות של דוד כנקמה בדוד, על כך שבגללו נדחה אביו הבכיר מן המלוכה.
אם דברינו נכוחים, יתכן וניתן להציע עוד, כי יונדב אולי אפילו ציפה שבעקבות האונס בתוך המשפחה, המצב בביתו של דוד יתערער וסדקים יתגלו בבית המלכות הנוכחי. אונס אכזרי של אחות בידי אחיה, יורש העצר שרצה ללכת בעקבותיהם של "בני האלהים" הקדמונים, יהווה בוודאי מאורע מטלטל. זה יהיה הזמן שבו יתעורר מחדש הסיכוי שלו, לזכות במלוכה, כבנו של אחיו הגדול של דוד.
דוד קיבל את המלכות בגלל שנלחם בגולית הפלישתי, והיה מוכן לחרף נפשו למות למען כלל ישראל. כנראה שגם בני שמעה-שמעא היו לוחמים ללא חת. גם להם הייתה הנכונות למסור את נפשם למען כלל ישראל, גם הם היו מעורבים בהריגת ענק פלישתי נוסף, מבני הרפא, שחירף וגידף שם אלהים חיים. כך מפרש הכתוב: "וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה בְּגַת וַיְהִי אִישׁ מִדָּה וְאֶצְבְּעֹתָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע וְגַם הוּא נוֹלַד לְהָרָפָא: וַיְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּהוּ יְהוֹנָתָן בֶּן שִׁמְעָא אֲחִי דָוִיד" (דברי הימים א פרק כ' ו-ז).
מעשה גבורה זה חיזק עוד יותר את תביעתם של בני שמעא-שמעה למלכות.
יתכן ותביעה זו רמוזה בעיסוקם של בני משפחה זו בנושא המלכות, גם דורות רבים מאוחר יותר. במסכת כתובות מצינו: "רבי אתי משפטיה בן אביטל, ורבי חייא אתי משמעי אחי דוד" (דף סב ע"ב). לפי זה רבי יהודה הנשיא –"רבי" היה מצאצאי דוד המלך דרך בנו שפטיה. רבי חייא תלמידו וחברו של רבי, היה צאצא של שמעי-שמעה-שמעא-שמה אחיו הגדול של דוד המלך.
נצרף לכך את הדברים המופיעים בסוגיא במסכת הוריות: "בעא מיניה (שאל) רבי מרבי חייא: כגון אני מהו בשעיר (כמלך)? אמר ליה: הרי צרתך בבבל (אינך נחשב כמלך שהרי ליהודי בבל יש מנהיג משלהם). איתיביה: מלכי ישראל ומלכי בית דוד, אלו מביאים לעצמם ואלו מביאים לעצמם! (הקשה עליו רבי, הרי בזמן שהיו שתי ממלכות יהודה וישראל לשני המלכים היה דין מלך) אמר ליה: התם לא כייפי אהדדי (כל אחד מהם היה עצמאי), הכא אנן כייפינן להו לדידהו (אתה כפוף לריש גלותא המנהיג בבבל). רב ספרא מתני הכי, בעא מיניה רבי מרבי חייא: כגון אני מהו בשעיר? א"ל: התם שבט, הכא מחוקק, ותניא: לא יסור שבט מיהודה - זה ראש גולה שבבבל, שרודה את ישראל במקל (והוא חשוב כמלך); ומחוקק מבין רגליו - אלו בני בניו של הלל (ואתה רק מנהיג רוחני), שמלמדים תורה לישראל ברבים" (דף יא ע"ב).
רבי ורבי חייא חיו שנים רבות אחרי החורבן, אי אפשר היה להקריב קרבנות בימיהם. אע"פ כן רבי שאל את רבי חייא שאלה תאורטית, אם יש לו כמנהיגם של היהודים בני ארץ ישראל מעמד ודין של מלך, שאם יחטא יתכפר בשעיר ולא בשעירה [עיינו ויקרא ד' (כב-כג) בהשוואה לשם כז-כח)].
על פי דברינו, יתכן ויש בכך יותר מהד לויכוח הקדום (המפץ הגדול) בין שני חלקי המשפחה.
רבי ורבי חייא שהתווכחו כתלמידי חכמים ארץ ישראלים, שמנעימים זה לזה בהלכה, תקנו את הקלקול במידת הוותרנות שבא לידי ביטוי בהתנהגותו של יונדב בן שמעה בימי דוד.
הבה נתפלל כי נזכה לגדל דור של תלמידי חכמים, בעלי מידת הוותרנות, מדברים בנחת,
תלמידים של אהרון הכהן אוהב שלום ורודף שלום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
