ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- שבת ומועדים
- פסח
- חודש ניסן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
חסידים מספרים כי על מאמר הכתוב "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" היה ר' חנוך העניך מאלכסנדר נוהג לומר שכמו שחייט התופר בגד יודע שכל התפירה עלולה להיפרם אם לא יקשור בסיומה את החוט, כך צריך האדם לדעת שיש לאסור ולקשור את קדושת החג שעבר ולעשות לה חיזוק וקיום, כדי שלא תפרח ותימוג.
המשל שלפנינו הוא משל פשוט לכאורה. ימי החג הם ימים של התעלות, השגת מדרגות גבוהות בעבודת ה' וחיזוק הקשר בין האדם לבין קונו. מובן שבמהלך ימי החג ישנה התקדמות. אולם יחד עם זאת, בדיוק כפי שהחייט יודע שאין ערך לכל ההתקדמות שהוא משיג אם לא יקפיד לקשור את החוט בקצה כדי שהתפירה לא תיפרם, כך בדיוק על כל אדם ואדם לעשות מעין קשר בכל ההשגות שהשיג במהלך ימי החג ולהפוך אותן לקניין של קבע, שימשיך וילווה אותו בימי השגרה הבאים עליו. זוהי המשמעות של יום אסרו חג, הבא לאחר ימי החג. ביום זה אנו אמורים לקשר בין החג לבין ימי החולין הבאים לאחריו; לתת לעצמנו זמן להטמיע בתוכנו את הערכים שצברנו במהלך החג.
עד כאן המשל ברובד הפשוט שלו. אולם מתברר כי למשל זה רקע עמוק הרבה יותר. בספר 'מגלה עמוקות' מובא מדרש העוסק בדמותו של חנוך, שעליו אמרה התורה "איננו כי לקח אותו אלקים". מדרש זה מתאר את חנוך יושב ותופר מנעלים, ועל כל תפירה ותפירה אומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
בספרי חסידות הוסברה אומנות זו של תפירה באופן סמלי. התפירה מחברת בין שני חלקים נפרדים והופכת אותם לישות אחת, שנועדה לשמש לבוש לאדם. תפירה תוך כדי אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" מקבלת מידית משמעות עמוקה של ייחודים, חיבור של חלקים נפרדים.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
52 - למחר בירושלים
53 - אוסרים את החג
54 - יי"ש במקום בית מקדש
טען עוד
האמירה "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" היא אמירה העוסקת בגילוי כבוד מלכותו של הקב"ה בעולמות שלנו. חנוך יושב ותופר את המנעלים, מחבר בין הנפרדים, תוך כדי אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". אמירה זו נועדה להסביר את המשמעות הרוחנית שיש למעשהו הגשמי. זוהי אם כן המשמעות של עבודת התפירה במבטם של בעלי החסידות: עבודה של חיבור בין הרוחני לבין הגשמי.
מכאן חוזרים אנו למשלו של ר' חנוך העניך מאלכסנדר. ימי החג נתפסים בעיניו כימים של תפירה. בימים אלו יש חיבור בין עולם הרוח לבין עולם החומר. עבודת החג מצטיינת בנתינת מקום לכל הצרכים הגשמיים של האדם; שמחת הרגל מקושרת עם השמחה הגשמית בבשר ויין. קישור זה מעניק משמעות עמוקה ביותר לכל חיי החומר שלנו. אנו אמורים לצאת מתוך החג לאחר שזכינו לקישור שכזה, ולפנות מתוכם אל עולם החומר כשאנו משלבים את המסרים החשובים הללו בתוך עולם החומר. שמחת החג צריכה להקרין על עבודת החומר של האדם גם לאחר שהחג נגמר, ואולי בעיקר לאחר שהחג נגמר. אנו צריכים להבין שעולם החומר איננו עומד בסתירה לעולם הרוח שלנו, אלא אדרבה, הוא משלים אותו.
כאן בא הצורך בקשירה בקצה החוט. הקשירה היא החיזוק של התפירה. אם התפירה מביאה את שני חלקי הבד לידי מגע, הרי שהקשירה דואגת לכך שהחיבור הזה לא יינתק גם ברבות הימים. זהו תפקידו של אסרו חג, הבא לאחר ימי החג. יום אסרו חג יש בו מעט מן הקדושה של ימי הרגל, שכן יש בו מעט סממנים של שמחת הרגל, ומאידך גיסא יש בו מן החולין של ימי החול הבאים לקראתנו.
נקודת ביניים זו, העומדת בין החול ובין הקודש, היא הקשירה הרעיונית שבין החול לבין הקודש. ימים כאלה, שהם בעצם ימי חול אולם יש בהם תחושה חזקה של קדושה ושל התעלות, מלמדים אותנו כי יש אפשרות להביא את החג אל ימי החולין; כי התפירה והחיבור אינם מעשה חד-פעמי של ימי החג, אלא הם יכולים להפוך לנחלתנו היומיומית.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
