ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
"אין חגיגה בלי עוגה" הוא הפזמון של שיר ילדים פופולארי הנפוץ בימי הולדת. האם באמת אין אפשרות לחגוג בלי לחלק לנוכחים עוגה? לא בטוח בכלל. מסתבר שאפשר להרים חגיגה שמחה ומליאת משמעות עם שירים, ברכות, משחקים וכיבוד גם אם לא תהיה שם עוגה ונרות.
יש דברים אחרים, לעומת זאת, שקשה הרבה יותר לוותר עליהם. להמשיך קדימה ולהשאיר אותם מאחור זה ממש לוותר על הלב של העניין.
ובכל זאת זה קורה לנו כמעט כל שנה.
אין יהודי שליבו לא רוטט לשמע קולו החודר של השופר בראש-השנה. ובכל זאת בכל פעם שהחג הזה חל בשבת עם ישראל כולו מוותר על מצווה מדאורייתא של "יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כט,א) ומעביר את היום ללא אף תקיעה.
כך גם לגבי מצוות נטילת ארבעת המינים בסוכות וקריאת המגילה בפורים כאשר הם יוצאים בשבת.
הדבר המדהים בשלושת המקרים האלו הוא שאין שום איסור הלכתי בתקיעת שופר, נטילת לולב או קריאת מגילה בשבת. ובכל זאת, חז"ל קבעו שנוותר על המצוות היקרות הללו באותו יום, מפני החשש ממצב בו יהודי שאינו בקי באופן קיום המצוות הנ"ל, ייקח את השופר/לולב/מגילה בידו אל מישהו שילמד אותו כיצד להשתמש בהם, ובדרך יטלטל אותם ארבע אמות ברשות הרבים (גמרא מגילה ד,ב).
במילים אחרות, קורה כאן דבר בלתי נתפס - כדי למנוע מצבים חריגים בהם אנשים בודדים יטעו בשוגג - עם ישראל כולו, על מיליוני אנשיו, מוותר על מצווה יקרה מהתורה! מי שלא הבין עד היום את המשפט "כל ישראל ערבים זה לזה" אינו צריך דוגמא טובה יותר לכך.
לקחת אחריות
לא כולם יודעים אך אין מצווה מהתורה ואפילו לא מדברי חכמים להדליק מדורה בל"ג בעומר. הרמב"ם והשולחן ערוך לא כתבו על כך אפילו מילה. ובכל זאת רבים וטובים נהגו להדליק מדורה בליל יח' באייר, יום פטירתו של התנא רבי שמעון בר יוחאי. אך כאשר היום הזה חל מיד בתחילת השבוע קיום המנהג כרוך בחילול שבת המוני של כוחות הביטחון וההצלה המאבטחים את העולים למירון ואת המדליקים בכל רחבי הארץ, ולא פחות מזה של מאות אלפי ילדים לא דתיים שעל מצוות ההדלקה לא יוותרו בשום אופן כולל התארגנות ולעיתים אף הדלקת המדורות בשבת עצמה. זו הסיבה שבדומה למה שעשו חז"ל במקרים הנ"ל, קבעה הרבנות הראשית שכדי להציל מחילול שבת נוראי תידחה הדלקת המדורות ביום אחד.
אלא שבאופן מפתיע, בניגוד לראש השנה, סוכות ופורים, ואפילו ליום הזיכרון והעצמאות שנדחים כדי למנוע חילול שבת, ואין פוצה פה ומצפצף, דווקא לגבי ל"ג בעומר יש כאלו, ורבים מהם דווקא מן המחנה הדתי, שמתכוונים להדליק כרגיל במוצאי שבת. כמובן שהם יקפידו להוציא את השבת כהלכה ורק לאחר מכן ללכת להדליק ו'אני את נפשי הצלתי', אך מה לגבי האחריות כלפי עם ישראל?! מה עם הערבות ההדדית?! מה לגבי התעלמות מקביעת הרבנות הראשית ויצירת מצב מוזר בו חלק מדליקים במוצאי-שבת וחלק ביום ראשון?!
כנראה שעשן המדורה מסמא את העיניים מלראות גם את הדברים הפשוטים ביותר. רבי שמעון בר יוחאי היה מתהפך בקברו לו היה יודע איך משתמשים באש שלו כדי לשרוף את השבת ולהעלות באש המושג הקדוש ביותר – "כלל ישראל".
גם נדב ואביהוא בני אהרון רצו, כזכור, להביא אש לפני ה'. מן הסתם היו בליבם שאיפות עצומות של קדושה והתעלות. אך כל עוד זה היה בנפרד, במנותק מכלל ישראל ומבלי להתייעץ עם משה, גם המצווה הגדולה ביותר הופכת לעבירה חמורה. לתורה יש לומר על כך שתי מילים חדות ודוקרות שמקפלות בתוכן את הכול: "אש זרה" (ויקרא י,א).
אז הנה יש לנו הזדמנות פשוטה על ידי תזמון מדורת השבט/הכיתה/המשפחה/הבניין שלנו ליום ראשון בערב, גם אם חלק מהסובבים עושים זאת משום מה במוצ"ש - לחזק בתוכנו את ערך "כלל ישראל" ולהדליק אש גדולה ומאירה שמתחשבת ומחוברת לעם ישראל.
שיהיה לכם ל"ג שמח!
2. סוחרי ההבטחות
אם הייתם בשבת שעברה בבית הכנסת, אין מצב שהחמצתם אותו. עלון הישועות המ-ד-ה-י-ם! שישה עשר עמודים צבעוניים, גדושים בתמונות קורצות, סיפורים מצמררים וכותרות מפוצצות. מה לא שמעתם? הסגולה ההיסטורית של שבע מאות ועשרים נרות הפלא שיחולקו חינם (!) לכל מי שזקוק לישועה. לא "אולי". לא "שֵמא". אפילו לא "בעזרת ה'". הישועה פשוט מ-ו-ב-ט-ח-ת! הנר אצלך והישועה בכיס שלך. המארגנים רק מתנצלים שמספר הנרות מוגבל ולא כולם יזכו להיות בין "720 האנשים שיהיו מאושרים השנה". האצבעות מרפרפות בין הדפים וסיפורי ההצלחה המצמררים על הנכה שקם על רגליו ועל הזוג שנפקד אחרי שש עשרה שנה לא מותירות אדיש אף את הקשוח ביותר. לא התאפקתי והרמתי את השפופרת. ניגון "בר יוחאי" עליז קידם את אוזניי וקריין ממוחשב הכריז "מיקומך בתור הוא שש". הסברתי שאני זקוק מאוד לנר הישועות הפלאי לטובת קרובת משפחתי הנמצאת במצב רפואי קשה. הבחורה האדיבה שענתה פרשה ברהיטות קולחת את חבילת הסגולות האולטימטיבית. סעודת הישועות יחד עם ח"י רוטל בצירוף סגולת "עד שתיוושע" בתוספת תמונת הרשב"י וכמובן הנר הפלאי. ראיתי כבר את הישועה מתחילה לנוע לכיווני וליבי המאושר עלה על גדותיו כשהיא הוסיפה את המשפט הבא: "וכל זה יעלה לך רק 82 ₪ לחודש למשך 22 חודשים". אופס. מאיפה זה הגיע פתאום?! "ואם אני רוצה רק את הנר?", התעקשתי לשאול בתמימות. "אי אפשר. ניתן לקבל רק את כל הישועות ביחד". איך זה מסתדר עם העובדה שלפחות ארבע פעמים מוצהר באותיות קידוש לבנה שמקבלים את הסגולה ח-י-נ-ם? תמהתי. "תראה, בגלל הביקוש הגדול, אנחנו לא יכולים לשלוח לך את הנר חינם. אבל אם אתה רוצה אתה יכול לבוא למשרד שלנו בצפת ולקבל אותו...". אתם הבנתם את זה?
________________________________________________
יעקב אבינו עמד חסר אונים מול בכיותיה של רחל והכריז "התחת אלוקים אני". 'גם אני, כמוך, אשת נעוריי, רוצה בכל מאודי פרי בטן. אבל זה אינו בידי'. גדול הנביאים ניצב מול שערי הארץ הנעולים בפניו ותפילותיו האדירות נתקלו בקיר ברזל. "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה...כי לא תעבור את הירדן הזה". אבל עסקנים חצופים מעזים לפזר בשמו של רשב"י מקסם שווא של ישועות בטוחות – "ביום הקדוש הזה יורד רבי שמעון ממרומים מקבל תפילותיך ואומר: בני היקר, הגעת אלי בדיוק בזמן. כי ביום הקדוש הזה מובטחת לך הישועה. אני מתחייב לך". שמונים ושבע פעמים מוזכר רשב"י בעלון. ריבונו של עולם, מקור כל חי שבידו הכול מוזכר רק פעם אחת! איפה? "צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים". כלומר, פקיד זוטר, ממלא הוראותיו של רשב"י...
________________________________________________
הדלת נפתחה והעוזר סימן לו להיכנס. ברגליים רועדות צעד פנימה אחוז התרגשות. כבר שבועות הוא מחכה להזדמנות הזו. את מי לא עבר עד היום כדי למצוא ישועה לבנו הפעוט. מאז שנפגע בתאונת דרכים לפני שנתיים והפך למשותק השתנו חיי כל המשפחה. מאמצי הרופאים עלו בתוהו והאב הכואב חיפש בכל מאודו מזור לילדו האהוב. מילותיו של הצדיק נפלו עליו כמו מים קרים ביום שרב לוהט. "אל תדאג. הכול יהיה בסדר. בחנוכה הקרוב תבוא יחד עם הבן שלך על הרגליים להדליק נרות יחד איתי". הוא יצא החוצה כשדמעות גיל שוטפות את לחייו והשאיר סכום "כבד" של פדיון נפש אצל העוזר. הזמן חלף, חנוכה כבר מזמן עבר והמצב רק החריף. במאמצים כבירים הצליח לארגן לעצמו פגישה נוספת עם הצדיק. אך כשעמד שם בחדר האפלולי והיישיר אליו מבט כשסימני שאלה בעיניו שמע רק תשובה קצרה "מה לעשות, כנראה שהתפילה שלי לא עזרה...".
__________________________________________________
המקרה האמיתי האחרון אינו בודד. מדובר בתופעה רחבה של אנשים תמימים המבלבלים מתוך מצוקתם בין ברכה ותפילה לבין הבטחה, ושל בעלי כוח ושררה המנצלים זאת היטב. חלקם מבולבלים בעצמם, שיכורי הצלחה המאמינים באמת בכוח עצמם, ואחרים פשוט משקרים במצח נחושה למען בצע כסף. על כל צדיק אמיתי, טהור ונטול פניות יש חמישה מתחזים ועשרה עסקנים. על כל "סיפור ישועה" מפואר שיוצג לראווה בחזית עלון כרומו צבעוני (והרי ברור שמבחינה סטטיסטית, על כל מאה מקרי צרה יהיו כמה שיירפאו או ייפקדו השנה, גם ללא קשר ל"ברכת הצדיק"), תמצאו שלושה אחרים שרק התדרדר מצבם ונשארו משותקים, פגועים ושבורי לב למרות כל ההבטחות. אלא שאותם אומללים משפילים ראשם בהכנעה, נושכים שפתיים בכאב ופשוט מנסים את מזלם אצל ה"צדיק" הבא. ובינתיים פנקסי-עלוני הישועות פתוחים והקופה רושמת. וכידוע, מקובלים עם קבלות עובדים בלי קבלות...
__________________________________________________
אבינו שבשמים, קרבנו אליך והושיענו מכל רע. אנא, ברחמיך הרבים, חזקינו, חבוש פצעינו ורפאינו ממכאובינו. בזכות התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי ובזכות כל תלמידי החכמים צדיקי האמת שמסרו נפשם למען עם ישראל בתפילה ובתחנונים שלא על מנת לקבל פרס, ראה בעוני בניך ושמע לשוועתם. תן בליבנו בינה להבחין בין אמת לשקר, בין צדיקי עליון לנוכלים ומתחזים. שמור נא עלינו שהמצוקה והמכאוב לא יסמאו עינינו ונלך שבי מסונוורים אחרי בני תמותה ונשכח שרק אתה הוא מקור הישועה. ברוך אתה ה', שומע תפילה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
