ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת רות
העלילה נפתחת בתיאור מוות במשפחת אלימלך, ונגמרת בתיאור ייחוסו של דוד מלך ישראל. זרע הפורענות המכה שורשים בראשית המגילה יניב את פירות הגאולה באחריתה (ב"ב יד, א).
במבט מעמיק, מהלכה של מגילת רות משקף את מגמת העלייה של הבריאה כולה. התיאור החוזר במעשה בראשית "ויהי ערב ויהי בוקר" מלמד כי ביסוד המציאות האור מתגלה מתוך החושך. גם ישראל המהווים את תכלית הבריאה הופיעו בתחילת דרכם על מפת ההיסטוריה במצבי גנות אשר הצמיחו אחר כך את שבחם (פסחים קטז, א), ושבט המלוכה התחיל את פועלו במעשה גנות של יהודה אשר תוצאתו הניחה את אבן הפינה של בית דוד.
נמצא כי מגמת העלייה של מגילת רות משקפת את התנועה המניעה את הבריאה אל עבר ייעודה בהובלת מלכות בית דוד, עד אשר "אור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים", ויאיר את החשכה שקדמה לו במעשה בראשית.
שינוי הכיוון מירידה לעלייה מתבטא בתנועת התשובה שקדמה לעולם ומהווה אחד מיסודותיו (פסחים נד, א). התשובה מאפיינת יותר מכול את שבט יהודה. מלכות בית דוד האמונה על תיקון העולם, צומחת מתוך המאורעות והמשברים, אשר במבט מעמיק עיצבו את דמותה של מלכות ישראל.
הודאת יהודה על מעשהו עם תמר חרף הבושה המתלווה לכך, מלמדת כי מידת אמת עומדת בבסיס מלכות ישראל, כפי שלמדו חז"ל: "אמר לו הקב"ה: אתה הודית במעשה תמר, יודוך אחיך להיות מלך עליהם" (בראשית רבה צט, ח). במגילת רות ניתן לזהות כי החסד בישראל מהווה מטרה ממלכתית. הרגשת זרותה של רות וקשיי השתלבותה בבית לחם, לא סדקו את תמיכתה בנעמי ואת החלטתה להצטרף לקהל ישראל. ובועז לא חיפש את כבודו האישי, אלא ביקש להקים את שם המת על נחלתו. גם חזרתו של דוד מלך ישראל בתשובה לאחר מעשיו עם בת שבע, קבעה לדורות את אופי התשובה הראויה (מועד קטן טז, ב).
נפילותיהם של בני שבט המלוכה מעידות על כוחותיהם הגדולים וכישרונותיהם הברוכים. ככל שטמונים באדם כוחות גדולים של יצירה ומעשה, כך ההתמודדויות המונחות לפתחו יהיו רבות וקשות, ועל כך אמרו חכמים: "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו" (סוכה נב, א). בטבע שבט יהודה קיימת מנהיגות פורצת דרך, המיועדת להוביל את העולם אל עבר ייעודו. תכונה זו המזמנת לפתחה אתגרים ונפילות, טומנת בחובה גם יכולת קימה מעפר הנפילה.
בין תיקון לשלמות
מבין צאצאיו של שבט המלוכה בולטת ייחודיותו של ישי אבי דוד, כפי שמופיע בחז"ל: "תנו רבנן ארבעה מתו בעטיו של נחש ואלו הן בנימין בן יעקב, ועמרם אבי משה, וישי אבי דוד, וכלאב בן דוד" (בבא בתרא יז, א). בעומק המדרש מתברר כי ישי היה שונה בנוף משפחתו. בעוד שיתר בני שבטו נפלו וקמו, ישי כלל לא חטא בחייו. דמותו משמשת דוגמה לאדם שאורחות חייו ביטאו את פסגת השלמות הרוחנית. לגבי ישי לא התקיים עיקרון רוחני האומר כי החטאים הם המביאים מיתה על האדם, כפי שנקבע על ידי רבי חנינא בן דוסא שאמר לתלמידיו: "אין ערוד ממית, אלא החטא ממית" (ברכות לג, א). לכן מובן הדבר מדוע פטירת ישי נבעה רק מגזירת המיתה שירדה לעולם בעקבות חטא אדם הראשון.
לאור זאת מתבקש לשאול מדוע נולדה במשפחת שבט יהודה דמות החורגת מאופיים הטבעי, ומדוע דווקא ישי נבחר להיות אביו של דוד מלך ישראל?
בעולם שבו חטאי האדם מחויבי המציאות, כפי שתיאר זאת החכם מכל אדם: "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" (קהלת ז, ב) - התשובה מבורכת לעולם ונותנת תקווה לאנושות לתקן את מעשיה. לשם כך נבחר שבט יהודה ללמד במעשיו את ישראל ויתר הנבראים דרכי התמודדות ותשובה נכונים.
אולם מציאות זו היא בדיעבד, ונמשלת להתמודדות אדם בריא עם החולי הבא עליו חדשים לבקרים. אל לנו לטעות ולקדש את יכולת הקימה מעפר החטא, כדבר בעל ערך הנשגב ביותר. אין אנו מקדשים את הבינוניות, אלא את השלמות הטהורה. שומה עלינו להפנים ולהאמין שכשם שהבריאה נבראה שלמה ובלי פגמים, כך יגיעו ימים שהקודש יאיר את כל מערכי החיים ולא יהיו עוד נפילות לאדם ולעולם.
דמותו הייחודית של ישי בשבט המלוכה מהווה נקודת אור של מציאות עתידית זו. חייו סימנו את המטרה שלשמה מלכות ישראל תוביל את עמה - שלמות רוחנית. דוד המלך נולד לאב שאורחות חייו שימשו לאות ולמופת, והכשירו את הקרקע למציאות מתוקנת שהשגתה מוטלת על כתפי זרעו, משיח בן דוד.
אם כן, מתברר כי דמותו השונה של ישי בקרב בני משפחתו מלמדת כי בשלב הזה מעשה התשובה הוא הכרחי וראוי ביותר, אך באחרית הימים תופיע השלמות הרוחנית בטהרתה, ולשם תוביל אותנו מלכות בית דוד.
מתוך העיתון בשבע.
מגילת נאמנים - עיון והקשבה במגילת רות "ותדבק בנערות עד כלות הקציר ותשב את חמותה"
מגילת נאמנים - עיון והקשבה במגילת רות (חלק ט')
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
