ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
הָאַהֲבָה צְרִיכָה לִהְיוֹת מְלֵאָה בַּלֵּב לַכֹּל*.
(מִדּוֹת הָרְאִיָּה, אַהֲבָה, א)
אהבת הבריות
אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת* צְרִיכָה טִפּוּל* מְרֻבֶּה, לְהַרְחִיבָהּ בָּרֹחַב הָרָאוּי לָהּ, נֶגֶד הַשִּׁטְחִיּוּת הַנִּרְאֶה בִּסְקִירָה הָרִאשׁוֹנָה עַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ שֶׁאֵינוֹ כָּל צָרְכּוֹ*, מִצַּד הַתּוֹרָה וּמִצַּד הַמּוּסָר הַמִּנְהָגִי*, כְּאִלּוּ יֵשׁ נִגּוּדִים וּלְפָחוֹת שִׁוְיוֹן-נֶפֶשׁ* לְאַהֲבָה זוֹ, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהִתְמַלֵּא תָּמִיד בְּכָל חַדְרֵי הַנֶּפֶשׁ. הַמַּעֲמָד הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן בְּאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת צְרִיכָה לָקַחַת אַהֲבַת הָאָדָם, וְהִיא צְרִיכָה לְהִתְפַּשֵּׁט עַל כָּל הָאָדָם* כֻּלּוֹ, לַמְרוֹת כָּל שִׁנּוּיֵי דֵּעוֹת דָּתוֹת וֶאֱמוּנוֹת, וְלַמְרוֹת כָּל הַחִלּוּקִים שֶׁל הַגְּזָעִים וְהָאַקְלִימִים, נָכוֹן הַדָּבָר לָרֶדֶת לְסוֹף דַּעְתָּם שֶׁל הָעַמִּים וְהַקִּבּוּצִים הַשּׁוֹנִים, כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לִלְמֹד אֶת אָפְיָם וְאֶת תְּכוּנוֹתֵיהֶם, לְמַעַן דַּעַת אֵיךְ לְבַסֵּס אֶת הָאַהֲבָה הָאֱנוֹשִׁית עַל יְסוֹדוֹת הַמִּתְקָרְבִים* לְמַעֲשֶׂה. כִּי רַק עַל נֶפֶשׁ עֲשִׁירָה בְּאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת וְאַהֲבַת אָדָם תּוּכַל אַהֲבַת הָאֻמָּה לְהִתְנַשֵּׂא בִּגְאוֹן אֲצִילוּתָהּ וּגְדֻלָּתָהּ הָרוּחָנִית וְהַמַּעֲשִׂית. וְצָרוּת-הָעַיִן הַגּוֹרֶמֶת לִרְאוֹת בְּכָל מַה שֶּׁחוּץ לִגְבוּל הָאֻמָּה הַמְיֻחֶדֶת, אֲפִלּוּ אִם הוּא חוּץ לִגְבוּל יִשְׂרָאֵל, רַק כִּעוּר וְטֻמְאָה**, הִיא מֵהַמַּחֲשַׁכִּים הַנּוֹרָאִים שֶׁגּוֹרְמִים הֲרִיסָה כְּלָלִית לְכָל בִּנְיַן הַטּוֹב הָרוּחָנִי, שֶׁכָּל נֶפֶשׁ עֲדִינָה מְצַפָּה לְאוֹרוֹ.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
104 - אהבת ישראל חלק א'
105 - אהבת ישראל חלק ב'
106 - אהבת ישראל חלק ג'
טען עוד
____________________
לַכֹּל – לכל הברואים. הַבְּרִיּוֹת – הברואים (אף גויים ובעלי-חיים). טִפּוּל – לימוד מעמיק. שִׁמּוּשׁ שֶׁאֵינוֹ כָּל צָרְכּוֹ – לימוד שטחי. הַמּוּסָר הַמִּנְהָגִי – ההנהגה המקובלת שהאהבה הלאומית מעוררת שנאה לזרים. שִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ – חוסר התייחסות, התעלמות. כָּל הָאָדָם – כל בני האדם. יְסוֹדוֹת הַמִּתְקָרְבִים – ההתבוננות בתכונות האומות מסייעת שהאהבה לא תתבסס על עניינים מופשטים בלבד. רַק וכו' – לראות באומה השנייה כיעור.
ביאורים
אתמול למדנו על כך שאהבת ישראל צריכה להתקיים גם במצבים של ירידה רוחנית. היום נראה שהאהבה צריכה להיות גם היחס הבסיסי שלנו לאומות העולם. הקב"ה ברא את הבריאה כולה – כל יצור וכל נברא, כל אדם וכל עם. מטרתו של הקב"ה היא להיטיב, ולכן בוודאי ישנה נקודה טובה בכל דבר שברא, ולמענה נבראה אותה בריאה. כיוון שכך, אנו צריכים לאהוב את כל הברואים השוכנים בעולם, שהרי הם חלק מהבריאה שברא ה', וייעודם הוא להשלים צד מסוים בעולם ולהיטיב בכך לכלל העולם. אהבה זו צריכה למלא את הלב כולו בלא שום הגבלה. גם כשיש רשעות בעולם, יש לאהוב מכל הלב ולעזור לתיקון, כיוון שלא הרשעות היא המהות, אלא הצד הטוב שקיים בכל נברא הוא המהות, ובשבילו הוא נוצר.
לכאורה, בתורה אנו רואים ההיפך. בתורה ישנם מקרים רבים שבהם מופיע חוסר אהבה לגויים, וישנן הלכות רבות שמתפרשות כאמירות נגדם. תפיסה זו היא שטחית, ואינה מעיינת במקורות ההפוכים, שבהם מתגלה אהבה לגויים.
כשמעיינים היטב במקורות השונים, מוביל יישוב הסתירות להבנה אמִתית – שאהבת הבריות צריכה להיות מלאה בלב לכל. אלא שבפועל, כשהדבר בא לידי מעשה, ישנה בעיה בכך: אנו עלולים להתקרב יותר מדי לגויים, וללמוד מדרכם הרעה ומהרשעות שקיימת בהם. לכן, לא תמיד מתבטאת האהבה בקירבה מעשית. לפעמים דווקא תפיסת מרחק מבטאת את האהבה וההטבה באופן האמִתי, כיוון שריחוק זה ישמור על הדרגה הרוחנית של עם ישראל – העם שמביא לתיקון הבריאה ועוזר לה.
מדוע עלינו לאהוב במיוחד את האדם, יותר מאשר שאר הבריות שברא ה'? כי האנושות היא עיקר העולם, וכל שאר הברואים נבראו כדי לשמשם. על כן, אהבת הבריות הגדולה ביותר היא אהבת האדם.
אהבת האדם צריכה לכלול את כל בני האדם, כי בכולם טמונה נקודה טובה. לכן ראוי להכיר לעומק את העמים ואת הקבוצות השונות בעולם, כדי למצוא את נקודות הטוב שבכל קבוצה, וכך תוכל האהבה אליהם לצמוח. ככל שנכיר ונזהה את הטוב הטמון בהם, נוכל להבין מדוע ברא אותם ה', וממילא לאהוב אותם.
לכאורה נראה שמי שאוהב את אומות העולם, אוהב פחות את עם ישראל. הרב קוק מחדש שההיפך הוא הנכון – אהבה הבריות היא הבסיס לאהבה הגדולה של עם ישראל, שהרי ישראל הם המביאים את הטובה לבריות כולן. על כן, ככל שאדם אוהב יותר את הבריות – כך הוא אוהב יותר את ישראל, שעתידים להביא טוב אין-סופי לכלל הבריות.
לעומת זאת, החושב שהאומות שייכות במהותן לרשע בלבד, וממילא אין שום טוב באומות, נפגם אצלו כל המושג של החסד וההטבה לברואים, והוא אינו תופס את התיקון הנפלא של עילוי המציאות כולה, וממילא גם ההבנה הנכונה של מעלת עם ישראל חסרה לו.
הרחבות
דברים שכדאי לקבל מהגויים
וְצָרוּת-הָעַיִן הַגּוֹרֶמֶת לִרְאוֹת בְּכָל מַה שֶּׁחוּץ לִגְבוּל הָאֻמָּה הַמְיֻחֶדֶת... רַק כִּעוּר וְטֻמְאָה. במקום אחר מוסיף הרב קוק , שלא זו בלבד שאפשר להסתכל בהערכה על תכנים הנמצאים אצל הגויים, אלא אפשר ואף ראוי גם ללמוד מהם: "צדקה עשה הקב"ה עם עולמו, מה שלא נתן כל הכישרונות במקום אחד, לא באיש אחד ולא בעם אחד ... אוצר סגולת עולמים בישראל הוא גנוז. אבל כדי לאחד במובן כללי גם כן את העולם עמם מוכרחים צדדי כישרונות מיוחדים להיות חסרים בישראל, כדי שיושלמו על ידי העולם, וכל נדיבי עמים. ובזה יש מקום לקבלה שישראל מקבל מהעולם, וממילא פנויה היא הדרך כלפי ההשפעה" [אורות עמ' קנב]. כלומר, כדי שתיווצר בעולם אחדות, וכדי שיוכל עם ישראל להשפיע את השפעתו הטובה על הגויים, יצר הקב"ה יחסי נתינה וקבלה הדדיים בין ישראל לאומות העולם.
בהמשך מבאר הרב קוק מה עלינו לקבל מהגויים ומה לא: "פנימיות החיים שלימה היא בישראל, באין צורך להיעזר משום כוח זר בעולם... ולחיצוניות החיים מזדמן שצריך השלמה דווקא מבחוץ, 'יפיפותו של יפת באהלי שם' [מגילה ט, ב]... ומשפע פנימיות החיים כנסת ישראל היא רק משפעת ולא מקבלת, ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר" [שם].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
