ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
קהל רב צפה בלוליין, וביניהם גם רבי חיים, ששקע במחשבות עמוקות, ונראה היה כמי שהתנתק מהעולם הגשמי. כשהסתיים המופע, והקהל התפזר, הסביר רבי חיים למקורביו את מחשבותיו – הלוליין סיכן את עצמו בעבור 100 זהובים, אך ברור שבעת שהלך על החבל הדק, והיה בסכנת נפשות, הוא לא חשב על הכסף. בשעת הסכנה, הלוליין היה חייב להתרכז בצעדיו על החבל, ואם היה לרגע חושב על הכסף הוא היה מחליק ונופל.
אם בשביל כסף אדם מתרכז בעבודתו, הרי אנו בוודאי צריכים להתרכז בעבודת ה' יתברך.
אלה היו מחשבותיו ולקחיו של רבי חיים ממעשיו של לוליין, ואולי אף אנו נמשיך ונלמד לקחים ממעשה זה לימי בין המצרים אלו.
כבר הבאנו כאן בעבר, שבעבודת ה' יש דיון גדול בשאלה – עד כמה על האדם להתרכז במטרה הסופית, כלומר – בעצם הדבקות בה', או שמא בזמן לימוד התורה וענייני עבודת ה'- על האדם להתרכז בדרך, במה שהוא עושה כרגע, כגון – בהבנה טובה של העניין שהוא לומד עכשיו. יחד עם זאת, כולם מסכימים, שגם מי שבזמן הלימוד מתרכז ב'דרך', כמגמה ראשית עליו להציב את הרצון להידבק מתוך כך בה'.
אולי, עניין זה בא גם לידי ביטוי בהבדל בין עבודת ה' של ימי המקדש לעבודת ה' של ימי הגלות, ואף על כך אנו מתאבלים בתשעה באב.
הגאולה מבטאת את המטרה הסופית, שהיא גילוי ה' בעולם. לפיכך, במקדש – שם ה' מופיע בגלוי. כך היה בבית המקדש הראשון, שבו היו נביאים הפוגשים את דבר ה' בגלוי. ואף ניסים גלויים התרחשו בו, לדוגמא – "אמר רב אושעיא: בשעה שבנה שלמה בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים של זהב והיו מוציאין פירותיהן בזמנן וכשהרוח מנשבת בהן נושרין... וכשנכנסו נכרים להיכל יבש" (יומא כא:).
אולם, כבר בבית שני, גילוי השכינה הצטמצם מאד, כמו שמספרת הגמרא (שם) – "חמשה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני, ואלו הן - ארון וכפורת וכרובים אש ושכינה ורוח הקודש ואורים ותומים". כלומר – בבית המקדש השני, פחת הגילוי האלוקי בעולם, ולכן חסרה הנבואה, לא יכלו לשאול את ה' בפני הכהן הגדול ולקבל תשובה באורים ותומים ועוד. ובכל זאת עדיין שם ה' התגלה הרבה יותר מהגילוי בזמן הגלות, כפי שאומרת הגמרא שגם לאחר שהסתלקה הנבואה, עדיין היו משתמשים בבת – קול (יומא ט:), וניסים מסויימים המשיכו במקדש.
ובגלות? האם נותר הגילוי האלוקי או שמא אנו בהסתר פנים?
דומה, שבגלות - זמן ההסתר, הגילוי מסתתר כולו בתוך הדרך. עלינו להתרכז בדרך, כסיפור בו פתחנו. היהודי זוכה לפגוש את ה' רק בתוך מעשי המצוות ולימוד התורה.
אולם, הסתר זה עדיין אינו שיא המשבר של הגלות. בגלות, יש משבר גדול יותר, והוא – התגלות ה' מתוך מעשי הגויים, כלומר – גילוי ה' בתוך מעשי הסוטים מן הדרך או 'גנבי הדרך'.
הדברים באים לידי ביטוי בדברי רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי. הכוזרי, בבואו להגן על עיקרי הדת היהודית, מספר על מלך הכוזר, המחפש את דעת האמת. בתחילה, ממאן המלך לחפש זאת ביהדות, שהרי היהודים שפלים ונבזים, ושפלות זו מבטאת את העובדה שאלוקים מאס בישראל, (חלילה).
אולם, בהמשך, כששומע המלך מהנוצרים והמוסלמים, שדתם מתבססת על היהדות, פונה הוא לישראל. בעומק, מסתתרת כאן אמירה עצובה מאד – 'ההוכחה' לאמיתת היהדות מתגלה דרך הדתות הזייפניות, שגנבו נקודות אור מישראל. שם ה' מתגלה, אך הוא מתגלה מתוך הסתר פנים נורא, בדמות דתות של שקר. זהו היבט נוסף, בדברי חכמי הנסתר, הקמים בחצות לילה לקונן על התורה שנפלה בידי 'החיצונים'.
ביטוי לכך פגשנו, לאחרונה, במאבק המוסלמי על הר בית קודשינו. איש לא נאבק עם המוסלמים על מכה, איש לא נאבק עם הנוצרים על רומא, אך על ירושלים שלנו נאבקים עימנו – בני הדתות האחרות, כי כל כוחם בא מהאור שהם גנבו מאיתנו, ולכן הם מנסים לגנוב את המקום שקדוש לנו.
עלינו להתפקח מהשקר, שירושלים קדושה לשלושת הדתות. ירושלים קדושה רק ליהדות – דת האמת, והשתיים האחרות מתיימרות לזייף אותה, ולכן מנסות לגנוב ממנה את עיר קודשה.
גם על זה אנו מקוננים בתשעה באב. על שהאמת צריכה להתגלות מתוך השקר.
ובטוחים אנו, שמתוך אלפי שנות היסטוריה יהודית, שבהם התרכז ישראל בבניין הדרך, עמל בתורה וקיים מצוות גם בהסתר פנים, הגיעה העת להרים מבט למטרה. הגיעה העת, שהאמת תשוב למלוך לבדה, בבניין המקדש ובגילוי שכינה. "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
