ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי נחמן מברסלב זצ"ל
ידוע, שרבי נחמן מחזק ומנחם את בני דורנו. ידוע, שרבי נחמן יורד לעמקי הנפש של בן דורנו. ידוע, שרבים מבני דורנו שבים בתשובה לאבינו שבשמיים דרך תורתו העמוקה של רבי נחמן. ידוע גם, שרבי נחמן היה אומן הסיפורים העמוקים, ובכך סלל דרך לכל מי שמחפש להלביש דבריו באופן המתאים לציבור רחב.
אך דומה, שרבי נחמן סלל דרך כללית לבני הדורות האחרונים בהיבט נוסף, היבט המתאים כל כך לחג הסוכות.
מובא בשם הגר"א (שאף יום ההילולא שלו בסוכות) שיש קשר עמוק בין שתי המצוות – סוכות וארץ ישראל. בשתי המצוות אנו נמצאים במקום קדוש, וכך גם מעשינו הגשמיים הופכים להיות מעשים של מצווה. וכפי שאמר – 'יש שתי מצוות, שנכנסים אליהם אפילו עם הנעליים – סוכות וארץ ישראל, ונרמז הדבר בפסוק – "בשלם סוכו ומעונתו בציון"'.
מרגע שנולדה תנועת החסידות, ששאפה לתיקון עולם והבאת הגאולה, נולדה בקרבה גם השאיפה להגיע לארץ ישראל – מקום הגאולה. לפי המסורת החב"דית – לתנועת החסידות קדמו שורה של מקובלים גדולים ונסתרים, בעלי כוחות מופלאים שכונו בשם 'בעלי שם'. האחרון שבהם היה 'רבי אדם בעל שם', ששלח את כתביו בידי בנו לצעיר בשם ישראל, שלימים צמח והפך לרבנו ישראל בעש"ט. כבר במכתב הראשון ששלח רבי אדם לבעש"ט הוא ממליץ לו לעלות לארץ ישראל. כלומר – שאיפה זו החלה ברגע לידת התנועה.
הבעש"ט אכן ניסה לעלות לארץ, ואף הגיע לאיסטנבול במהלך מסע העלייה, אך חזר בדרכו בטרם מימש את שאיפתו. סיבת חזרתו אפופה בסוד, וכמה סיפורים נקשרו בעניין, אך רבי נחמן נתן הסבר משלו לסיבה שהבעש"ט (וגם רבי נפתלי כ"ץ) לא זכו להגיע לארץ ישראל.
וכך נאמר בחיי מוהר"ן (קמ) – "קודם שבאים לגדלות, צריכין ליפול תחילה לקטנות, וארץ ישראל היא גדלות דגדלות, על כן צריכין ליפול בתחילה לקטנות דקטנות, על כן לא היה יכול הבעש"ט לבוא לארץ ישראל, כי לא היה יכול לירד לתוך קטנות כזה".
ארץ ישראל היא השלב הבא בעבודת ה', וכפי שהגאולה (הקשורה בטבורה לארץ ישראל) לעומת הגלות היא שלב חדש וגבוה מהותית בעבודת ה'. המעבר בין השלבים מלווה במשבר, כפי שידוע שלפני ביאת משיח יש חבלי משיח וכו', והדברים ארוכים וידועים (למשל – בספר 'נצח ישראל' למהר"ל). כך גם המעבר מהגלות לארץ ישראל גם הוא מלווה במשבר, וכפי שמצינו שרבי זירא התענה תעניות רבות, כדי שישכח את תורתה של בבל ויזכה בתורת ארץ ישראל.
לפיכך, באותו שלב, גדולי עולם שעלו לארץ מתוך שאיפה להביא גאולה כללית לישראל, היו חייבים לעבור משבר מסוים – לרדת לקטנות. הבעש"ט מיאן לרדת לקטנות, ובכל זאת – סלל משהו בעצם מסעו לארץ. אחריו מגיע נינו רבי נחמן. רבי נחמן כבר מוצא את הדרך לרדת לקטנות, כדי שיוכל לזכות ולהגיע לארצנו הקדושה.
וכך מתאר חיי מוהר"ן (קלט - קמ) – "בסטנבול השליך עצמו לתוך קטנות מופלג אשר אין לשער, והלביש עצמו במלבוש קרוע והלך יחף ובלא כובע העליון... ועשה מלחמה עם שאר אנשים בדרך צחוק, כדרך הנערים שמצחקים זה עם זה... והיו מבזים אותו בכל מיני בזיונות... ואדרבה עשה תחבולות שיבזו אותו...
והוא ז"ל זכה לבוא לארץ ישראל על ידי גודל הקטנות שירד לשם בחכמתו העצומה, לקטנות מופלג, קטנות דקטנות, עד שזכה לבוא לארץ ישראל שהוא גדלות דגדלות. ועוצם ההשגה שזכה בארץ ישראל... עד שעלה למעלה ומדרגה גבוה מאד...".
אחרי שרבי נחמן זכה לצלוח את המניעות, לרדת לקטנות ולעלות לארץ ולזכות לגדלות, יכול כל עם ישראל לעלות לארץ ישראל. אמת, יש קטנות בדרך, נפילות ובעיות, אך אחרי שהצדיק יצא מהקטנות והגיע לגדלות, כולנו יכולים.
בהפטרות של חג הסוכות, זוכים אנו להתעלות לנבואות העתיד הגאולה. כשמגיעים אנו למקום קדוש, וגם מעשינו הגשמיים מצויים בקדושה, הרי ששייכים אנו למדרגת גאולת העתיד. לגלות וקטנות ירדנו כבר רבות, יהי רצון שנזכה כבר לגדלות! גדלות של סוכות גדלות של ארץ ישראל! גדלות של גאולת העתיד במהרה בימינו אמן!

חידושים בגניקולוגיה והלכה תשע"ב הכנה לקראת לידת ילד עם מוגבלות
מתוך הקלטת השידור החי, כנס מכון פוע"ה תשע"ב
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











