ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ציצית ותפילין
הגמרא אומרת (מנחות לה א) הלכה למשה מסיני שהרצועות יהיו בצבע שחור. מפורש בגמרא שדין זה מתיחס דוקא לצד החיצוני של הרצועות אך הצד הפנימי יכול להיות בכל צבע חוץ מצבע אדום. וכן כתב הרמב"ם- (תפילין פ"ג יד) הרצועות של תפילין בין של ראש ובין של יד פניהם החיצונים שחורים וזו הלכה למשה מסיני. לדעת המ"ב (סימן לג ס"ק כ) ופוסקים נוספים הצד החיצוני הוא מקום השיער בעור הבהמה, ודוקא אותו צריך לצבוע בשחור, לעומתו הפמ"ג (מובא בביה"ל שם) סובר שמעיקר הדיןהאדם קובע מהו הצד החיצוני ואותו צובע בשחור.
ב: האם לצבוע את הצד האחורי של הרצועה?
למדנו שהצד האחורי של הרצועות יכול להיות בכל צבע מלבד אדום. הרמב"ם כתב (שם) שהצד האחורי של הרצועה צריך להיות כצבע הבתים, כלומר לדעתו בתפילין שלנו שהם צבועים בשחור חובה שאחורי הרצועות יהיו צבועות בשחור, (י"א שהרמב"ם למד זאת מדברי הגמרא שהרצועות יהיו ממין הבתים והבין שהכוונה גם לצבעם). כמו כן לפי המקובלים צריך שגם הצד השני של הרצועות יהיה צבוע בשחור.
בפסקי תשובות (על סימן לג סעיף ג) הביא דעת הפוסקים האומרים שאין לשנות המנהג ואין להורות לציבור לצבוע הרצועה משני צדדים, וכ"כ הבא"ח בפרשת חיי שרה סעיף ד שאין המנהג בזה כדברי האר"י ז"ל. אמנם רצועה הצבועה משני צדדים מחמת שהטבילוה בצבע וספגה את כולו, זהו דבר טוב שהרי באופן זה אין מצב שהצבע מתקלף וזהו יתרון מצד עצמו ולאו דוקא בגלל החומרא לצבוע הרצועה משני צדדיה.
ג: דין רצועה שהתהפכה.
מסופר בגמרא על אמוראים שהתענו שרצועת התפילין שלהם התהפכה. הרמב"ם והשו"ע כתבו ליזהר בענין זה שהרצועה לא תתהפך אך לא כתבו לצום, כנראה שסוברים שהוא מידת חסידות ואינו חובה וכן דעת רוב הפוסקים (סימן כז מ"ב ס"ק לח).נחלקו הפוסקים האם כשהרצועה הפוכה אינו מקיים המצווה או שזהו רק פגם בנוי המצווה (ביה"ל ד"ה מבחוץ, בסימן לג).
ד: דין רצועה שהתהפכה ברצועה שצבועה משני צדדים.
גם הסוברים שצריך לצבוע בשחור משני צדדים , סוברים שצריך ליזהר שלא תתהפך הרצועה, כך עולה מהרמב"ם שלא חילק אעפ"י שלדעתו הרצועות צבועות משני צדדים, וכן כתב בכף החיים סימן כז ס"ק נא.
--
האזינו לשיר "תשובה של ריעות"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
