ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
לכל אחד מאיתנו כלי חשוב בארגז הכלים שלו, בעזרתו יוכל להתגבר ולתקן את אותן מידות רעות, אם רק יעשה בו שימוש נכון. כלי זה הוא האיזון הנפשי - פנימי שלו, שבהדרגה יחד עם אימון רב, ילמד לפעול מתוך איזון, להתגבר ולהיות גיבור הכובש את יצרו ומאזן אותו.
באדם שלושה מנועים המניעים אותו לפעול: א. התבונה (או ההכרה - השכל). ב. הרגש. ג. התאווה. ההבנה שאם לא אלמד לבחינה לא אצליח בה, יוצרת אצלי מוטיבציה להשקיע וללמוד לבחינה ולהצליח. רגש אהבה בין איש לאישה הוא מניע משמעותי בהחלטה להתחתן, לבנות בית ולהקים משפחה יחד. גם התאווה היא מניע, לרוב חזק מאוד, למעשיו של האדם. פעמים רבות, מנוע זה מניע אותו לפעול באופן המזיק לו, כאדם סכרתי שאינו מסוגל לעמוד בפיתוי ולאכול עוגה מלאה בשוקולד וסוכר, האסורה לו מבחינה בריאותית.
לוותר על מי מהמנועים הנזכרים אי אפשר. לא היינו רוצים להיתקל באדם נטול רגשות. ללא תאוות קיום בסיסית העולם שלנו לא היה מתרבה, וללא תבונה גם לא היה משתכלל ומתפתח. האדם השלם, לא מדחיק או מבטל אף אחד ממנועים אלה, הוא יודע לשלוט בהם ולאזן אותם.
באיזון, הכוונה למצב בו שלושת המנועים יוצרים משולש שווה צלעות – 'משולש החיים', בו כל אחד מהמנועים מהווה אחד מקודקודי המשולש. איזון נפשי - פנימי תקין, הוא מצב בו בראש משולש זה יושבת התבונה ומאזנת את הרגשות והתאוות הנמצאים בבסיס המשולש. לא בכדי השכל יושב במקום גבוה – בראש, כיון שתפקידו לנהל את האיזון בין הרגשות לתאוות.
יציאה מחוסר איזון משמעותה, שאחד מקודקודי המשולש, בין אם זה הרגש ובין אם זו התאווה מנסים לסובב את משולש החיים, לעמוד בראשו ולתפוס שליטה, ולמקם את התבונה אי שם למטה בבסיס המשולש. במקרה הגרוע יותר, עומד המשולש הפוך על קודקודו, בו התבונה נמצאת בתחתית, והאדם נשלט לסירוגין על ידי התפרצויות רגשיות או חוסר שליטה בדחיית סיפוקי תאוותו.
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
11 - מה יכול לסכן את הנהיגה שלנו?
12 - הגיע הזמן למלוך!
13 - מה מפיל אותנו?
טען עוד
באדם האידאלי הנמצא באיזון נפשי – פנימי, מוחו (הכרתו) שולט בליבו (רגשותיו) וכבדו (תאוותיו) והוא מ.ל.ך. אדם מאוזן כמו המלך, בוחר ומחליט מי יכנס לארמונו ומי לא. הוא מחליט מה מדעותיהן של אחרים הוא לוקח לתשומת ליבו ומה לא. לא נותן להן לפגוע בו, ובודאי לא לשתק אותו. הוא בתבונתו שולט ברגש כעסו, אינו מקנא באחרים אלא מפרגן, יודע לדחות סיפוקים ולשלוט בתאוותו.
כמלך, יש לו קודי מוסר גבוהים. זה מתבטא בהתנהגותו, בדיבורו ובמעשיו. אם האדם מבין שהוא מלך, ובפרט שהוא בנו של מלך מלכי המלכים, הוא לא מרשה לעצמו להתנהג בצורה שאינה הולמת את מעמדו. הוא מבין את האחריות לדיבורו ומעשיו ומצפה מעצמו ליותר, לא בגלל שאחרים מצפים ממנו אלא בשל הערכתו הרבה והציפייה הגבוהה שלו מעצמו.
חוסר איזון הוא אתגר בפני עצמו, וההתמודדות הקשה היא ללמוד לחזור לאיזון. אך ההבנה הברורה, שאחזור ואשנן לעצמי עד שתמצא שביתה בתודעתי, שללא חזרה למבנה נפשי מאוזן לא אצליח להתמודד, תיתן לי כח בראש ובראשונה להתמודד עם חוסר האיזון עצמו, ועם היכולת שלי להתמודד בהצלחה עם אתגרים נוספים בעתיד.
כבכל שנה, בראש השנה הבא עלינו לטובה נמליך את מלך מלכי המלכים, אך השנה נמליך מלך נוסף... נמליך את עצמינו ונקבל על עצמינו ללמוד ולהתרגל לפעול מתוך איזון נפשי - פנימי, ולתקן את המידות שלנו.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
