ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
מפליאה לעיתים המחשבה על כך שישראל הנחים לבטח בשלווה באהליהם רחוק מול עינו הרעה של בלעם, אינם מודעים לעובדה כי ממש כעת מתנהלת מולם, מעליהם, מערכה רוחנית כבדה ומסוכנת.
מנגד למחנה ישראל עומד אדם, מקלל, מבקש להילחם באופן רוחני בעם ישראל, ואת זה יש לקחת ברצינות!
כי לולי שהתורה היתה מחזיקה בכך שיש חשש אמיתי בקללת בלעם היא לא היתה מייחסת לו כוחות משמעותיים ולא משייכת לו 'עין רעה'. גם הקב"ה לא היה מזכיר לישראל על כך את טובתו "עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה' " (מיכה פרק ו'), שעל כך אומרים חז"ל במסכת ברכות
"מאי למען דעת צדקות ה'? אמר רבי אלעזר אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל דעו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי בלעם הרשע שאלמלי כעסתי לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט, והיינו דקאמר ליה בלעם לבלק 'מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה' ' מלמד שכל אותן הימים לא זעם" (דף ז')
משמע שה' אף שינה את הקביעויות הנצרכות לקיומה של המציאות על מנת שלא תפעל השפעתו של בלעם על ישראל.אם כן התורה מייחסת חשיבות גם למלחמה רוחנית כמו קללות, אפילו הן באות מפי גוי. זהו דבר הנכון לא פעם, אך הוא ודאי נכון כשמדובר על גוי כזה שזוכה ל'הערכה', גוי שמדורג גבוה במעמדו:
"ולא קם נביא בישראל כמשה" אבל באומות קם, ואיזה? זה בלעם בן בעור". (ספרי, ברכה פיסקא ט"ז)
אף המקובלים לא נמנעו מלדרג את נשמת בלעם גבוה בשורשיה של המציאות הרוחנית, אבל מצד השלילה והרע:
"אמר רבי שמעון, כל מלוי דבלעם חייבא תקיפין אינון... משה לית דכוותיה בכתרין עלאין בלעם לית דכוותיה בכתרין תתאין, דא בסטרא דקדושה ודא בסטרא דשמאלא" (זוהר חלק ג' דף קצ"ג/ב)
מכאן הצורך להתיחס בעומק לצד השני, שכוחו רב עוד יותר, צד הקדושה. הדיבורים הטובים, של תפילה, של תורה, דברים של לימוד זכות, כוחם רב ועצום שהרי 'מרובה מידה טובה ממידת פורענות'.תוצאות קשות
האות והעדות לכך שפעולת הקללה של בלעם מזיקה היא כשלונם העמוק של ישראל בסוף הפרשה, הנפילה עם בנות מואב, דבר שבא באופן ישיר מ'עבודתו' הרוחנית של אותו רשע, כפי שהסבירו בהרחבה מגדולי החסידות:
"דע כי הדבורים של הרשע שהוא בר דעת מולידים נאוף בהשומע. ויש שני מיני זווגים, היינו זווג דקדושה, הוא התקשרות לצדיקים ואל התורה ואל השם יתברך, זה נמשך מדעת דקדושה. וזווגים של עבירה, הנמשכים מדעת דקליפה. וכשרשע מדבר ומוציא מפיו הבלים, מוליד אוירים ארסיים של נאוף. והשומע ממנו הדבורים ונושם הנשימות, מכניס בגופו אלו האוירים. ולפיכך בבלעם שהיה מסתכל בדעת דקלפה, על ידי דבוריו הוליד אוירים ארסיים של נאוף. לזה כשבאו ממלחמת מדין, נאמר (במדבר ל"א): "ויקצף משה על פקודי החיל, ויאמר החייתם כל נקבה, הן הנה היו בדבר בלעם". 'בדבר' דיקא, כי על ידי דבריו, שהוא התגלות הדעת שלו, הוליד נאוף במדין". (ליקוטי מוהר"ן סימן מ"ג)
משמעות הדברים היא קשה. עם כל כך שה' הוא הנותן דבריו בפיו של בלעם, ולמרות ש'כל אותם הימים לא כעסתי', ועם העובדה שהפרשה מסתיימת בהליכתו המבוזה של בלעם לביתו מעל פני בלק – מכל מקום 'פטור בלא כלום אי אפשר', ונזק משמעותי, עמוק ונורא בתוצאותיו אירע לעם ולהנהגתו הנבוכה עקב התפרצות הטומאה המחוצפת לתוככי מחנה ישראל הקדוש. משה וההנהגה בוכים בחוסר מענה ואפילו הקנאות של פנחס אינה עוצרת את הזועה בפחות מעשרים וארבעה אלף קורבנותיה.
הכנה והתמודדות
פרשיה דומה של השלכות מעשה רע על ישראל נמצאת לאחר חטא עכן בעת כיבוש הארץ, ואף שם, הדברים גורמים לשינויים רוחניים שרק מאוחר יותר מתגלה פרים הרע.
לאחר הכיבוש המוצלח של יריחו הכתוב מגלה לנו על פגימה אצלנו, בארץ, ותוצאותיה שבשמים: "וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם וַיִּקַּח עָכָן ... מִן הַחֵרֶם וַיִּחַר אַף ה' בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל". עכן גורם לחרון אף ה' אך זה עדין לא ידוע למטה, אצלנו במישורים התחתונים, אבל תוצאות יש לו לחרון אף זה, והשלכותיו מובילות לזחיחות דעת, ככל עבירה שפגמיה משפיעים על הלכי הנפש ותוצאות הדבר פוגמות באדם ובמהלכיו. כך מתבשלת התבוסה בעי על ידי יועצים יהירים שדעתם זחוחה, ורק לאחר מכן על ידי התשובה, נהפך המהפך הרוחני ומושג הנצחון הממשי.
המודל הזה של החטא-השפעתו-ועונשו הוא בדגם מוקטן הנוסחה של הברית בין ישראל לאביהם שבשמים על פי התורה. העבירות של היחיד וכל שכן של הציבור פגיעתן רעה לחוטא וכן לעמו. אכן סגולתן של ישראל היא סגולה, ואין בכוחה של עבירה לשנותה, אך סגולת הנשמה היהודית וסגולתה של העבירה גם הן בעלות עצמה הנה, וגם אם אין הן יכולות לבטל את המעלה הישראלית, הן פוגמות בה, ומולידות חולשות, טעויות בשיקול הדעת, טשטוש בין טוב לרע ובין אוהב לאוייב, שכל אלו תולדות העבירה המטמטמת לבו של אדם. אפילו קדושתה הסגולית של הנשמה היהודית לא מסוגלת להזין אותה לבדה באופן בריא בלא תורה ומצוות, והיא ניזונית לרעה על ידי מחלות ומזיקים, עברות ואיסורים. כל אלו בהכרח מייצרים אוירה אחרת מסביב, חולשות 'בִּלְעַמיוֹת' המקיפות אותנו, ותפילה ותשובה, תורה וקדושה רק הן מסוגלות להסב את פני הדברים ממהלכם המזיק, 'ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה'.
מבחינת מהלך הענינים הזה, העונש על החטא הוא המוביל את התיקון, ותשומת הלב לקשר הקדוש בין ישראל לאביהם שבשמים מחייבת הקשבה לתגובות ה' עקב מעשינו, על מנת לתקן את הנדרש למען לא נהיה בבחינת הכלב השב על קיאו.
דוקא כאן הסכנה גדולה שלא לפענח נכון את דבר ה' אלינו, שלא נלך עמו קרי, אך עם הקשבה ורגישות נוכל להפך את הזדונות לזכויות, את הקללות לברכות, את כל הנגע לעונג ואת כל הפשע לשפע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
