ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- הארץ ופירותיה
ובאמת רבי מרדכי היה מתפלל לה' בכל גופו, עד שמספרים שאמר פעם: "שמענו על דבר ציפור אחת, שהיא מזמרת לה' שיר תהילה בהתלהבות גדולה כל כך, עד שגופה מתבקע. אבל אני מתפלל ונשאר בריא ושלם, אם כן מה ערך תפילתי?"
והנה, לאחר זמן, התפלל רבי מרדכי בהתלהבות גדולה, עד שאירע קרע בריאתו. הרופאים כבר נואשו מחייו, אבל הוא התפלל לה' – "הרי חפצתי להתפלל כך לא תפילה אחת בלבד, אני רוצה להוסיף ולהתפלל"". עזר לו ה' והתרפא.
פעם אחת, שמע אחד הרופאים שטיפלו בו, כי עודנו חי, הגיב ואמר – אם כן, הוא חי ללא ריאה! (אור הגנוז עמ' 343).
סיפורים אלו גונזים בחובם נקודה חשובה בעבודת ה', נקודה המתאימה לעבודת ה' בארץ ישראל בכלל, וב- ט"ו בשבט בפרט.
העקב הוא הנקודה הנמוכה ביותר בגוף האדם. יתר על כן – לעומת אצבעות כף הרגל ההולכות לפני האדם, הרי שהעקב נסרח בעקבותיהם, וממילא כביכול זה חלק טפל בגוף האדם. מאידך – דווקא העקב נותן יציבות לכל הגוף.
מה העניין – לדבר דרך העקב? הרי דיבור הוא עניין רוחני, ועקב הוא החלק הגופני הנמוך?
התשובה נעוצה בהסברו של המהר"ל על כך, שהדיבור הוא חיבור גוף ורוח. הדיבור הוא הדרך בה אנו מתרגמים את העולם הרוחני שלנו, עולם המחשבה, ומביאים אותו לידי ביטוי בעולם המעשי. בנוסף, בדיבור אנו נושפים אוויר – רוח לכלי המבטא הפיזיים שבפה, וכך משתתפים גם הרוח וגם הגוף בדיבור. כלומר – סוד הדיבור הוא בהבנה שיש קשר הדוק בין הגוף והנפש.
המדבר דרך העקב הוא מי שמרחיב תובנה זאת, ומבין שגופינו הוא ביטוי לרוחניותנו, ולכן עלינו לפגוש את ה' ממש בגוף עד העקב. ואכן, נפסק להלכה לכתחילה שמי שאחד מאברי גופו מלוכלך בצואה, גם אם אבר זה מכוסה, אסור לו להתפלל. וטעם הדבר, כי התפילה אינה רק בפה בבחינת 'כל הנשמה תהלל י-ה', אלא ממש 'כל עצמותי תאמרנה', (שו"ע או"ח עו, ד, ומשנ"ב שם).
דרך עבודת ה' זו מודגשת בעיקר בארץ ישראל. בארץ ישראל גם האדמה, החלק החומרי והנמוך ביותר , קדושה. ואכן רבי מרדכי היה גבאי צדקה של עניי ארץ ישראל, ונושא זה היה מרכזי ביותר בעבודת ה' שלו. לפני ואחרי כל פעולה מפעולות היום כתפילה ואכילה, היה מנדב כספים לארץ ישראל. (ופרט מעניין בתולדותיו, כשנאסר בעל התניא במאסר המפורסם, נאסר גם רבי מרדכי, וסיבת המאסר הייתה שהוא שלח כספים לארץ ישראל, שהייתה בשליטת טורקיה שנלחמה ברוסים).
ואם בכל השנה, אנו מדגישים זאת בארץ ישראל, הרי שבט"ו בשבט, זה ממש מרכז העניין. אוכלים אנו מפירות ארץ ישראל. במבט חיצוני, אלו פירות רגילים כפירות חוץ לארץ, אך גדולי ישראל גילו לנו, שפירות אלו הם חומריות המבטאת רוחניות, ולכן הם גונזים בחובם עניינים רוחניים נעלים.
וכך כתב על פירות הארץ, בעל 'מור וקציעה' – "אנו ודאי צריכין להם, כי פירות ארץ ישראל מוסיפים כח וחכמה... ולהודיענו שפירותיה נותנים חיים לעם עליה, ומוסיפים כח וגבורת ההשכלה, לפיכך היו מרבים לאכול מהם...".
ויהי רצון, שנזכה לפגוש את ה' בשלימות, בבחינת 'ליבי ובשרי ירננו לא-ל חי'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
