ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
וכן נפסק בשו"ע חושן משפט (סימן כו סע' א): "אסור לדון בפני דייני עובדי כוכבים ובערכאות שלהם (פי' מושב קבוע לשריהם לדון בו), אפילו בדין שדנים בדיני ישראל, ואפילו נתרצו ב' בעלי דינים לדון בפניהם, אסור. וכל הבא לידון בפניהם, הרי זה רשע, וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבנו ע"ה".
מצד אחד, הקמתה של מדינת ישראל אתגרה את פוסקי דורנו לדון בשאלת מעמדם של בתי המשפט של מדינת היהודים. מאידך, כאבם של שלומי אמוני ישראל מההחלטה שנתקבלה בכנסת ישראל, בדבר אימוץ החוק העותומני והחוק האנגלי, כחוק המחייב במדינתנו, כדי לשמור על רצף משפטי, היה רב. זאת אחת הסיבות, להקמת מכון "ארץ חמדה", תחת נשיאותו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, שדחף לייסד בתי דין לממונות ולהכין בהתאם סדרי דין, כללי אתיקה, שטר בוררות וכמובן דור של דיינים - תלמידי חכמים, גדולים בתורה ובעלי אופקים רחבים. בתי דין שיציעו פתרונות הלכתיים לאתגרי הזמן המתחדש.
שיתוף הפעולה עם מכון "משפטי ארץ" הביא להכנת ניירות עמדה הלכתיים, המבטאים הסכמה על מדיניות אחידה לכל רשת בתי הדין "ארץ חמדה – גזית" בסוגיות יסוד. נייר העמדה האחרון עסק בסוגיית "חיוב על מניעת רווח".
אע"פ שאין בידנו לחדש את הסמיכה, ועדיין אין בידנו להציע למדינת ישראל מערכת משפטית שלמה על פי ההלכה, שמותאמת לכלכלה המודרנית, יש בכוחנו להציע לכל מבקש, כמעט לכל סכסוך כספי, פתרון צודק, תוך הפעלת מערכת הפועלת ביעילות, בשקיפות ובמקצועיות. כל זה על פי עקרונות הצדק היהודי וההלכה, כפי שנפסקה ע"י גדולי הפוסקים לאורך הדורות.
ע"פ הדרכת מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, שיתוף פעולה עם המערכת המשפטית של מדינת ישראל הוא הדרך לקידום הנושא ולפתרון הבעיות לטווח ארוך. יש מקרים בהם, גם על פי ההלכה, פסק דין של בית המשפט מחייב גם את בתי הדין ואין הם יכולים לדון בערעור עליו (עיינו כדוגמא 'משפטי שאול' סימן מג, פסק דין של בית הדין הגדול בירושלים עליו חתמו, פה אחד, הגאונים זצ"ל מו"ר הרב שאול ישראלי, הרב יוסף שלום אלישיב והרב סלמן חוגי עבודי).
זה גם הזמן להדגיש כי על פי ההלכה, חובתה של המדינה לדאוג לסדר ציבורי ולהבטיח את הביטחון האישי של כל אזרחיה. עיסוקם של בתי המשפט בתחום הפלילי הוא מילוי חובתם גם על פי ההלכה.
מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל כבר קבע בעמוד הימיני (שער א סימן ט סע' יב) כי לשלטון "שפועל מטעם הסכמת העם יש לו הסמכות המלאה לעשות דין כפי שרואה צורך בכך ואין כאן עקירת דבר מן התורה, שהרי התורה נתנה לו את הסמכות הזאת מבלי הגבלה... רק שיהיה בהם משום תיקון העולם". לעומת זאת, לבית הדין יש סמכות לעשות דין שלא על פי התורה, רק כהוראת שעה, עי"ש.
הבה נתפלל כי נזכה לראות בקרוב את התקיימות הבטחת הנביא:
"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה:
צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (ישעיהו א' כו-כז).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
