ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
כשראה יוחאי כי אשתו עקרה, עלה בדעתו לגרשה או לישא אישה אחרת בנוסף לה כדי לזכות לבנים. הוא ציווה על שדכן אחד לחפש בשבילו בת טובים צנועה והגונה.
הדבר נודע לאשתו, שברוב ענוותנותה לא אמרה לבעלה דבר. במקום זאת קיבלה על עצמה לצום ולהרבות בתפילות ובצדקה, עד שה' ירחם עליה וישלח לה ישועה. בכל יום הייתה מתחננת לפני הקדוש ברוך הוא בדמעות שיפקוד אותה בזרע של קיימא, וכך תינצל מהגירושין ולא תיכנס אישה אחרת לביתה.
בליל ראש השנה חלם יוחאי חלום מופלא. בחלומו ראה את עצמו עומד ביער גדול מלא אילנות, חלקם רעננים ונותני פירות וחלקם יבשים, והוא נשען על אחד האילנות היבשים. אז נשא עיניו וראה איש בעל מראה נורא הוד נושא על שכמו כד גדול מלא מים. האיש עבר ביער והשקה כמה מהאילנות היבשים, ועל כמה מהם דילג והשאירם יבשים כמות שהם. כאשר הגיע האיש לאילן שעליו נשען יוחאי, הוציא מחיקו צלוחית מלאה מים חיים טהורים, השקה ממנה את האילן ובירך אותו.
בן רגע ראה יוחאי כי מיד שרתה הברכה באותם מים מעטים, והאילן הצמיח שפע של תפוחים גדולים ועסיסיים, וסביבם עלים רעננים נותני ריח טוב למרחוק.
יוחאי התפעם ממראה החלום והקיץ בשמחה, ומיד הזדמן בפיו הפסוק "מושיבי עקרת הבית, אם הבנים שמחה הללויה". הוא מיהר לספר לאשתו על דבר החלום, והוסיף: "לדעתי פתרון החלום פשוט מאוד. היער שראיתי בחלומי הוא העולם, והאילנות שראיתי הם הנשים. האילנות הרעננים המלאים בפירות הם נשים שנותנות פירות ומולידות ילדים, ואילו האילנות היבשים הם הנשים העקרות שטרם זכו ללדת. האיש הגדול שהשקה את האילנות הוא הממונה על ההיריון, והאילנות היבשים שהאיש השקה הם הנשים העקרות שהוחלט בראש השנה בשמיים להושיען ולפקדן בשנה הבאה בזרע של קיימא. לעומתן האילנות היבשים שהאיש דילג עליהם, הם הנשים שנגזר עליהן להישאר עקרות".
"ואת, אשתי היקרה", המשיך יוחאי, "את האילן שעליו נשענתי בחלומי. ומכך שהאיש השקה אותך, סימן שזכית להיזכר לטובה בשמיים, והשקו אותך ממעיין הברכה להוליד בנים צדיקים וחכמים".
"אבל דבר אחד לא הבנתי: מדוע את כל האילנות השקה המלאך מכד המים שהיה על שכמו, ורק את האילן שלנו בלבד השקה מהצלוחית הקטנה שהייתה בחיקו?".
בני הזוג החליטו לפנות לרבם הקדוש, התנא רבי עקיבא, לספר לו את כל פרטי החלום, והוא ברוח קודשו יגלה להם את פתרונו המדויק. במוצאי ראש השנה הלכו בני הזוג יחדיו אל רבי עקיבא, ויוחאי סיפר לו את כל החלום. רבי עקיבא פתר את החלום כפי שפתר יוחאי בעצמו, ואז החל להסביר להם מדוע השקה המלאך את אילנם דווקא מהצלוחית הקטנה ולא מכד המים:
"דע לך יוחאי, כי חלומך הוא משל על הנשים היולדות והעקרות, ואשתך שרה היא מאותן נשים עקרות שאינן יכולות להוליד בשום אופן, אבל ריבוי התפילות והדמעות ששפכה אשתך לפני ה' יתברך, הן אלו שזיכו אותה להפוך מעקרה ליולדת. הצלוחית עם המים הטהורים שראית בחלומך היא הצלוחית שבה אספו את דמעותיה הטהורות של אשתך, ומהן השקו אותה ונתנו לה את היכולת להוליד בנים. בשנה הזאת תזכו, בעזרת השם, להוליד בן שיאיר לישראל בחוכמתו ובמעשיו הטובים", סיים רבי עקיבא.
יוחאי ואשתו הלכו לביתם בשמחה. כעבור זמן מה אכן נפקדה שרה וילדה בן זכר. בלידת הבן התמלא הבית באור מלא הוד שחפף עליו וכל רואיו חשו כי ברכה טמונה בו ויאיר לישראל אור גדול. ביום מילתו עשו הוריו משתה ושמחה וחילקו צדקות לרוב, וקראו שמו בישראל שמעון, על שם ששמע ה' לקול תפילת אמו ובכיותיה.
עוד ביום לידתו נזהרו הוריו לשמור עליו מכל טומאה ולגדלו בקדושה ובטהרה. כאשר הילד החל לדבר, הרגילוהו הוריו לדבר רק דברים שבקדושה. בהגיעו לגיל חמש לקחוהו ללמוד תורה בבתי הלימוד שהעמיד רבן גמליאל בירושלים, והוא היה כמעיין המתגבר, עד שגדל ונעשה לאחד מגדולי התנאים בדורו, הלוא הוא התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.
מובא בספר 'נחלת אבות' לרבי יוסף משאש בשם "ספר המעשיות"
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם : [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
