ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
חסידים מספרים כי פעם אחת, כשהיו ר' אלימלך מליז'נסק ותלמידיו מסובים לסעודה, שכח המשרת להגיש לר' מנחם מנדל מרימנוב כף. הכל אכלו, ורק ר' מנחם מנדל לבדו לא אכל. הבחין הצדיק בדבר, ושאל: "מפני מה אינך אוכל?" "אין לי כף", השיב ר' מנחם מנדל. "ראה", אמר ר' אלימלך, "צריך לדרוש גם כף, ומכל שכן קערה". קלט ר' מנחם מנדל את דברי רבו בלבו, ומן היום ההוא נשתנה מזלו לטובה.
התשתית של הסיפור שלנו היא ריאלית לחלוטין. ר' מנחם מנדל היה מתלמידיו של ר' אלימלך. באותם ימים היה מצבו הכלכלי בכי רע.; העוני והדלות שלטו בביתו, ולעתים לא היה לו מה לתת לילדיו לאכול. על רקע זה יש לראות את הסיפור שלנו, העוסק בדלותו של ר' מנחם מנדל מרימנוב. את מה שאירע בסעודה אצל המורה הגדול, ר' אלימלך, מעניק ר' אלימלך עצמו כעצה טובה לתלמידו הדל. ר' אלימלך הופך את הסעודה הזו לבניין אב, האמור להדריך את התלמיד הצעיר בדרכו בעולם.
הכל יושבים סביב השולחן, האוכל מוגש בשפע, אולם לר' מנחם מנדל אין כף. לפנינו תפיסה אמונית, האומרת כי השפע מצוי בעולם. בורא העולם משפיע כל טוב לעולם: מזון, פרנסה וכיוצא באלו. הבעיה איננה בחוסר השפע בעולם, אלא שלחלק מן האנשים בעולם אין כלים לקלוט את השפע הזה.
לר' מנחם מנדל אין כף. ר' אלימלך מלמד אותו כי הבעיה שלו איננה העובדה שבורא העולם מסתיר את פניו ממנו, שהוא איננו מספק לו פרנסה. הבעיה של ר' מנחם מנדל איננה בעיית ה'מה' אלא בעיית ה'איך'. ר' מנחם מנדל חושב שהבעיה שלו היא חוסר מזל, שבורא עולם חסך ממנו את חסדו ואיננו מעניק לו את השפע החומר; אך ר' אלימלך אומר לו שאין הדבר כן: השפע מצוי, צריך רק לדעת איך להרים אותו, איך להכיל אותו.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
63 - הסחורה של ר' משה לייב
64 - מַן מן השמים
65 - דמעות ודין
טען עוד
שפת אמת באר את משמעות המילה 'כבישן' ככלים. כלומר, הברכה שנתן יצחק ליעקב היא שלא רק יקבל את הברכות, אלא יקבל גם כלים שבאמצעותם יוכל להכיל אותן. ברכה השופעת על אדם שלא הכין את עצמו לקבל את השפע עתידה ללכת לאיבוד. זה מה שלימד ר' אלימלך את ר' מנחם מנדל: יש צורך בכלים כדי לקבל את השפע.
זאת ועוד, ככל הנראה הבין ר' אלימלך כי תלמידו, ר' מנחם מנדל, מודע לחסר ולקושי השוררים בביתו, אלא שהתייחסותו לדברים היתה רוחנית-משהו. מושגים של פרנסה וכלכלה נתפסו אצלו במובנם הרוחני, ומשום כך הוא לא התייחס אליהם ביחס הגשמי הפשוט שהייה ראוי להם.
ר' אלימלך מחבר את התלמיד אל קרקע המציאות: כדי לקבל את השפע יש צורך בכלים. כדי להכיל את טובו של הקב"ה יש צורך בהכנות גשמיות ומעשיות, שיהוו תשתית הגשמית להכלת ברכתו של הקב"ה שתבוא ממעל.
נראה שהדברים קשורים לפן נוסף בדרכו הרוחנית של ר' מנחם מנדל מרימנוב. ר' מנחם מנדל נהג לדרוש מידי שבת על שולחנו בפני חסידיו על פרשיית המן. במשך שנים חידש והגה רעיונות ודרכים חדשות בהבנת פרשת המן. פרשת המן עוסקת בפן הרוחני של המזון, בשפע היורד מן השמים. היא מציגה דרך שכולה התייחסות רוחנית ורעיונית לפרנסה ולכלכלה של כל אדם ואדם.
פרשת המן איננה עוסקת בכלים, אדרבה - היא מתנגדת אליהם. בעלי הכלים הקטנים אספו בדיוק אותה כמות של מן שאספו בעלי הכלים הגדולים, אחד המרבה ואחד הממעיט. ר' מנחם מנדל מחובר בכל נימי נפשו אל פרשה זו. הוא זקוק ללקח של ר' אלימלך, להבנה כי יש צורך להוריד את פרשת המן אל עולם המעשה.
ואכן, ר' מנחם מנדל מרימנוב ייסד מנהג לומר מדי יום את פרשת המן, ולאחריה תפילה על הפרנסה. זאת למדנו ר' מנחם מנדל מרימנוב מתוך לקחו של ר' אלימלך: לקשר את פרשת המן אל ההשתדלות של כלי המעשה. אדם המסיים את תפילת הבוקר שלו באמירת הפרשה ובתפילה על הפרנסה, ומשם יוצא לעבודת יומו, מאמין בירידת השפע מן השמים, ומתפלל ומייחל כי הקב"ה יזמן לו את הכלים לאסוף את השפע הרב הזה, על מנת שיוכל להביא שבר רעבון ביתו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
