ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
ננסה לברר היכן מרוכזות נבואותיו, ואם ישאל השואל כיצד הדברים קשורים לפרשת עקב, נענה על דרך החידוד שיש קשר, כבר בברכת יעקב לבניו (בראשית מ"ט יט), בין גד ועקב, שם מצינו: "גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב".
חז"ל לימדונו במסכת בבא בתרא: "שמואל כתב ספרו ...דאסקיה (סיימו לכתוב את הספר) גד החוזה ונתן הנביא"
(ב"ב דף יד ע"ב / טו ע"א).
מקור דבריהם הוא בדברי הימים א': "וְדִבְרֵי דָּוִיד הַמֶּלֶךְ הָרִאשֹׁנִים (קודם שהיה מלך- ספר שמואל א) וְהָאַחֲרֹנִים (דברי דוד כמלך בפעל - ספר שמואל ב) הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה וְעַל דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא וְעַל דִּבְרֵי גָּד הַחֹזֶה" (דבהי"א כ"ט כט).
לפיכך נציע את החלוקה הבאה:
א. שמואל א פרקים א' – כ"ד, פס' כב (או עד פרק כ"ח ב), נכתב בידי שמואל הנביא.
ב. שמואל א פרקים כ"ה פס' א (או שמואל א כ"ח ג) עד שמואל ב פרק כ' פס' כו, נכתב בידי נתן הנביא.
ג. שמואל ב פרקים כ"א-כ"ד נכתבו בידי גד החוזה.
שני סימנים מובהקים, משמשים לסימון הפרקים כ"א-כ"ד כקובץ בפני עצמו - ספרו של גד החוזה:
א. כשם שקובץ הפרקים א'-ח' מסתיים ברשימת שרי ממשלתו (השניה) של דוד המלך, כך קובץ הפרקים ט'-כ' מסתיים ברשימת שרי ממשלתו (השלישית) של דוד המלך.
ב. הפתיחה "וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד", אופיינית לפתיחה של ספר חדש (כגון: שופטים פרק א' א, רות פרק א' א, אסתר פרק א' א), או תת ספר בנ"ך (עיינו ישעיהו פרק ז' א, שם מתחיל קובץ הפרקים העוסק בימי אחז. בעניין זה עיינו בספרי 'צפנת ישעיהו' מעוזיה עד אחז, במבוא עמודים יא-יב ובפרק ההקדמה לפרקים ז'-י"ב עמודים 175-181). הדבר נכון, הן מבחינת צורת הפתיחה (הפתיחה הרגילה בקובץ הפרקים ט'-כ' היא "ויהי אחרי כן" כגון: פרק י' א, פרק י"ג א, פרק ט"ו א) והן מבחינת תוכנה. הפתיחה באה להוציא מההווא אמינא שמדובר בתקופה אחרת, כמו ימי שאול.
כמו כן, ניתן להוכיח כי פרקים כ"א, כ"ג וכ"ד הם מוקדמים, מהדברים הבאים:
א. מהפסוק הראשון של פרק כ"א משמע, שמדובר בשנים לא רחוקות מזמן מלכות שאול:
"וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי יְקֹוָק וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים".
כלומר מדובר באירועים שהתרחשו בתחילת מלכות דוד.
ב. פסוקים יב-יד בפרק כ"א, עוסקים בקבורתם המכובדת של עצמות שאול, יונתן ושאר בני שאול המוקעים. לא מסתבר שדוד טיפל בקבורת יונתן ושאול רק לאחר שנים רבות בהן מלך.
ג. הכאת הענקים בני הרפה-הרפא, המתוארות בפסוקים טו-כב של פרק כ"א, קדמו בוודאי להכאת הצבא הפלישתי ובוודאי להכנעת גת, המאורעות המתוארים בפרקים ה' יז-כה וח' א. מה עוד שפסוקים אלה, כוללים גם את הכאת גלית, שבוודאי התרחשה בזמן מלכות שאול.
בשבוע הבא נמשיך להביא ראיות נוספות, עד שנגיע למסקנה כי פרקים כ"א-כ"ד, הם ספרו של גד החוזה.
בינתיים, נאחל לעם היושב בציון ולכל עם ישראל באשר הוא, לזכות ולחזות עוד יותר, בהתקיימות נבואת אבי חוזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
