ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי אמונה נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חסידים מספרים כי את הפסקה "שוועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות" מתוך 'אנא בכח', פירש ר' אורי מסטרליסק כך: האמת היא שאיננו יודעים כלל להתפלל. אנו משוועים לעזרה מתוך דוחק השעה. הנשמה מתכוונת לצרכים הרוחניים, אלא שאין בנו כוח להביע את כוונת הנשמה. לכן אנו מתפללים שאמנם ישמע ה' את שוועתנו, אבל ישמע גם את הצעקה האילמת של הנשמה, יודע התעלומות.
אמירה זו של ר' אורי מסטרליסק, יסוד גדול מתורת החסידות גנוז בה. המציאות כולה, על כל מרכיביה, איננה אלא בבואה של מציאות עליונה ממנה. את הגישה הזו ביססו אבות החסידות על הפסוק בקהלת "כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם". המציאות כולה מסודרת כרבדים אינספור, המונחים זה על גבי זה בהתאמה. כל מציאות ברובד הנמוך מכוונת כנגד מציאות גבוהה ממנה, ומציאות גבוהה זו מכוונת כנגד מציאות גבוהה ממנה, וכך למעלה ולמעלה בקודש.
אמת רוחנית זו תקפה לא רק ביחס למציאויות גשמיות שאנו פוגשים בימי חיינו, אלא גם לתופעות שונות ומגוונות. בספרי חסידות נכתב כי כשאדם רוצה לעבור עברה נופל עליו פחד שמא יתפסו אותו בקלקלתו. כדי למנוע את הדבר הוא מסתגר בתוך ביתו, מגיף את התריסים ואת הווילונות ועושה את מעשה העברה. אליבא דתורת החסידות, התחבאות זו מקורה בפחד אחר לגמרי, לא פחד מפני בשר ודם אלא פחד טבעי של האדם מפני מוראו של מי שאמר והיה העולם. הבעיה היא שהאדם איננו רגיש דיו כדי לחוש את הרגש הטבעי והנכון הזה של יראת שמים המפעם בקרבו כשהוא עומד לעבור עברה. הפחד מפני כבוד שמים מקבל אצלו המרה לפחד מפני בשר ודם, והוא פוטר את עצמו בהגפת התריסים והווילונות.
באמרתו של ר' אורי מסטרליסק יש התייחסות גם לשאלת הצרכים שהאדם מתפלל עליהם אל רבונו של עולם. האמת צריכה להיאמר, כי תופעה זו שאדם מבקש דבר מסוים אך בעצם כוונתו לדבר אחר, עמוק ממנו, מוכרת לנו מתחומי הפסיכולוגיה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
67 - אל אמונה ואין עוול
68 - מלך שומע צעקה
69 - כל אות וכל נשמה
טען עוד
פעמים רבות זקוק האדם לסיפוק. הצורך בסיפוק ובמיצוי אישי הנו צורך עמוק מאוד. הבעיה היא שלא תמיד יודע האדם לזהות ולאפיין את התביעה הפנימית בצורך זה. משום כך קורה רבות שהצורך הפנימי הזה בסיפוק מקבל המרה לסיפוקים זולים ופשוטים. כך קורה שאדם הזקוק לסיפוק יפטור את עצמו בחטיף מתוק, או באיזו חוויה זולה, ודי לו בכך. הצורך הוא עמוק, אולם לא תמיד יודע האדם לאבחן אותו.
בצורה חסידית נאמר הרעיון הזה על-ידי ר' אורי מסטרליסק. כשהאדם מבקש מבוראו את צרכיו הגשמיים, בעצם הנשמה מבקשת משהו אחר: מבקשת היא את עצמה, את אלוקיה. הבעיה היא שהאדם אינו חש את עומק הבקשה של הנשמה. בקשת הנשמה מקבלת אצלו יישום אחר, הכמיהה הפנימית מקבלת המרה לרובד פשוט יותר, והוא עומד לפני בוראו ומבקש את צרכיו הגשמיים.
בתורת החסידות הסמיכו את הרעיון הזה על הפסוק מתהלים "רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף". פשוטו של מקרא מתייחס לרעב ולצמא כאל צורך גשמי, שהנפש מתעטפת בגללו. בתורת החסידות דרשו את הפסוק הזה באופן אחר לגמרי: רעבים גם צמאים, מדוע? מהו מקור התחושה הזו של הרעב והצמא? משום ש"נפשם בהם תתעטף".
כשהנפש מרגישה את החסרון, כשהנפש מתגעגעת למילוי ולסיפוק עצמי, לעתים מתעורר באדם הצמא הפיזי והרעב הפיזי. האדם איננו יודע להבחין מה מקור התשוקה הזו. כאן בא הפסוק ואומר שאם הם רעבים וצמאים, הסיבה לכך היא משום שנפשם בהם תתעטף - משום שהנפש מחפשת את מילויה וסיפוקה.
"שוועתנו קבל ושמע צעקתנו, יודע תעלומות" - יש שוועה ויש צעקה. השוועה מתייחסת אל החסר הפיזי, אל הבקשה והתחינה להקל מעלינו את נטל החיים הפיזיים, את בעיות הפרנסה, את הקשיים, את המניעות הטכניות של חיינו. הצעקה באה ממקום עמוק יותר. הצעקה מאפיינת את התביעה הרוחנית המסתתרת מאחורי כל תחושת החסר הזו, המלווה את האדם בתפילתו על צרכי עצמו.
על שום כך אמרו ביחס לשוועה: "שוועתנו קבל", ואילו ביחס לצעקה: "ושמע צעקתנו". השוועה היא ברורה. כל אחד יכול לשמוע אותה. היא מדברת בשפת עם, בלשון מובנת. היא עוסקת בחסר שכל אחד ואחד מכיר. כל הבקשה היא רק שהשוועה תתקבל. אולם הצעקה איננה תמיד נשמעת בכלל. יש שהצעקה היא כה מסותרת עד שאין היא נשמעת כלל.
כאן באה הבקשה "ושמע צעקתנו", לאמור שמבין השיטין של שוועתנו תשמע גם צעקתנו. משום כך מסיימת הפסקה במילים: "ושמע צעקתנו יודע תעלומות". הצעקה איננה גלויה לעולם. לעתים היא איננה גלויה אף למתפלל עצמו, והוא זקוק ליודע תעלומות שידע ויבין את עומק הצעקה ואת מקורה, ומתוך כך ימציא גם לנפש את התרופה לחסרונותיה.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
