ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
עצת הזהב לזוגות מאורסים
מספרים, שבעת שהיה בנו ה'אבני נזר' בן 14, זכה רבי זאב נחום להשיאו עם ביתו של רבי מנחם מנדל מקוצק. בשעת כתיבת הכתובה, קרא הרבי מקוצק לרבי זאב נחום, ואמר לו:
'שמעתי שהמחותן עשה לחתן מלבושים יקרים. היתכן לעשות לנער שיכול לרקוד 'קדוש, קדוש' מתחת לשולחן בגדים יקרים כאלה? הרי כשיגדל לא יוכל להשתמש בהם. והנה חז"ל אמרו- אין כתובה שאין בה תיגרה, (כלומר – אין חתונה שאין בה מריבות), על כן ידע המחותן, שאני רב ומתקוטט עימו על כך".
וחזר הרבי מקוצק כמה פעמים על אמירה זו, כדי שידע רבי זאב נחום, שהוא מתקוטט איתו על עניין זה (לפי – סיפורי חסידים, תורה, מס' 512).
סיפור זה יש בו לימוד חשוב למאורסים, לנשואים ובעצם...לכולם.
חכמים קבעו, שכל חתונה מלווה במריבות. מהיכן ידעו זאת?
בפשטות, למדו זאת מהמציאות...
יתכן, שלמדו זאת מפרשת 'כי תצא'. בפרשתנו, נמצאים הפסוקים המלמדים על קידושין. חז"ל בתחילת מסכת קידושין לומדים את הדרכים שבהם אישה מתקדשת מהפסוק – "כי יקח איש אשה ובעלה...וכתב לה...והלכה והיתה...", ומכאן למדו שאישה מתקדשת בכסף, שטר וביאה (כד, א-ב).
אך מי שמעיין בפרשייה כולה, מתמלא תמיהה על העניין. הפרשייה פותחת באדם שלוקח אישה, אך מיד ממשיכה בכך ש"אם לא תמצא חן בעיניו...ושלחה מביתו", כלומר בעניינים של גירושין, חלילה.. בפרשתינו יש גם פרשייה נוספת שעוסקת באיש הלוקח אישה, וגם היא עוסקת באדם המוציא עליה עלילות דברים ושם רע (כב, יג- יד). וכאן עולה השאלה – למה נושא הקידושין נלמד מתוך פרשייה העוסקת בעיקרה בגירושין, חלילה? מדוע לא הביאה התורה את הקידושין כעומדים בפני עצמם?
ואולי, כאן למדו חז"ל מהתורה, שהקידושין עניין של מורכבות ועבודה הם. החיבור המופלא בין שני אנשים שונים, כרוך הוא בדרך הטבע במורכבות ואף – במריבות, ורק מי שיודע זאת ומוכן לעמול לגשר וליישב מריבות אלו, יזכה בעזרת ה' לחיי נישואין מאושרים.
חשוב לציין זאת באוזני זוגות מאורסים, שלא ילחצו מהמריבות שלהם, וידעו שאצל כולם זה כך. עליהם לדעת שמריבות אלו מעידות על האהבה ביניהם, ועל כך שאכפת להם זה מזו, ולכן החיבור ביניהם חשוב להם, ואף ההבדלים יוצרים מתחים ומריבות. כמובן, אל להם להזניח מריבות אלו, אלא עליהם לדבר, למצוא את הדרך לגישור ולחיבור, ומכוח כל מריבה כזו – לצאת לתוספת של אהבה וחיבור.
בעזרת ה', כשחולפות שנים רבות של זוגיות טובה, הרי שלומדים מראש לחיות נכון ולהצמיח אהבה גם בלי מריבות דווקא בזכות הדרך של הרבי מקוצק. הכיצד?
הרבי מקוצק מלמד אותנו כאן נקודה חשובה מאד. הוא מאבחן שיש כאן תהליך בסיסי בטבע העולם. במצב כזה, לא כדאי להילחם ולבטל את הטבע הבסיסי, אלא לתעל אותו למשהו צדדי ובכך לצאת ידי חובה. הרבי מוצא עניין פעוט וצדדי להתקוטט עליו, כשברור שאין זו מריבה אמיתית, ובכך הוא יוצא ידי חובה, ומסיים את העניין.
דרך חשיבה זו יכולה לעזור לנו במצבים רבים בחיים. לדוגמא, בחיי זוגיות, אם נאתר מראש את 'נקודות הפיצוץ' האפשריות, נציף אותם בשיחה זוגית, ונשוחח עליהם כשהם עדיין קטנות, נפתור את הבעיה. וכך הלאה בתחומים רבים.
שנזכה להרבות אהבה ואחווה ושלום בית בין איש לאשה, בעם כולו, ובינינו לאבינו שבשמיים!
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
