ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- גמילות חסדים
- שיעורים כלליים
לאיזה משפחה עדיף לעזור? ( על פי הספר 'כל משאלותיך' פרשת וירא)
יוסי איש עסוק מאד, אולם הוא מקפיד מידי שבוע לצאת אל השטח ולעזור למשפחות הנמצאות במצוקה. רשויות הרווחה כבר מכירות את מנהגו מזה שנים, ומעבירות לו מדי פעם רשימות חדשות.
מזה כמה חודשים הוא מגיע לשתי משפחות על בסיס שבועי. למשפחת כהן הוא מגיע בימי שני, והללו מקבלים אותו במאור פנים. מיד כשנכנס הילדים צועקים "המלאך הגיע!" ומודים לו על כל דבר שעושה- החל בנקיון הבית וכלה בקניות ובהבאת מטעמים מעשי ידי אישתו. אמנם, אבי משפחת כהן, דוד, משתדל מאד לדאוג לצרכי ביתו. אולם מאז פטירתה של אשתו המצב בבית אינו פשוט. פעמים רבות הוא עובד עד שעות הלילה המאוחרות והילדים נשארים בבית לבד ללא מענה הולם. בזמנים אלו נכנס יוסי ולעיתים אף יושב ולומד עם ילד שמבקש עזרה בשיעורי הבית.
מדי שבוע, כשמגיעה שעת הפרידה, כל בני הבית נפרדים ממנו בחיבוקים וברכות חמות.
גם בימי חמישי מגיע יוסי למשפחה אחרת, משפחת לוי. אולם כאן המצב שונה. ההורים, אנשים קשי יום, אינם אומרים ליוסי דבר. פעמים רבות יוסי מגיע לבית ואיש אינו נמצא. רק רשימת בקשות מודבקת לדלת. יוסי משתדל למלא אחר הבקשות ולדאוג לכך שהמקרר יהיה מלא ושהבית יהיה נקי ומסודר. אולם, התחושה כאן היא אחרת. לעיתים נדמה לו שאולי הוא רק מפריע להם ואינו עוזר כלל. כבר כמה פעמים ניגש לעובדת הסוציאלית ושטח בפניה את תחושותיו, אך היא השיבה לו מיד: "אין לך מושג איזו מצווה גדולה אתה עושה! ייתכן ואינם מרגישים בנוח לקבל את סיועך, אך האמת היא שזה מציל אותם והם מחכים בליבם פנימה ליום שבו אתה מגיע".
לאחרונה, בשל דרישות חדשות בעבודה, לפעמים יוצא ליוסי שיש לו רק יום אחד בשבוע שהוא יכול לעזור למשפחה נזקקת.
כאן החל יוסי להתלבט. הוא יודע שגם אצל משפחת כהן וגם אצל משפחת לוי העזרה שלו נצרכת מאד. אמנם, נעים לו יותר להכנס למשפחת כהן. האם עדיף שיוותר על ההתנדבות אצל משפחת לוי שהרי ממילא אינם מכירים לו טובה, או שמא דווקא בשל כך עדיף שיישאר לעזור למשפחת לוי, ולא ייפחת שכרו בשמים מהתחושה הנעימה שהוא מקבל ממשפחת כהן?
תשובה :
הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א:
בירושלמי במסכת פאה (פרק ח, הלכה ו) כתוב שהיו אורחים אצל רבי אלעזר ובירכו אותו. אמר רבי אליעזר "לית דין אגר טוב", כלומר - אין זה שכר טוב. שוב באו אליו אורחים וקיללו אותו. אז אמר "דין אגר טוב", - זה שכר טוב.
לכן יש להעדיף לעשות חסד דווקא למשפחת לוי שאינם מכירים לו טובה. (לא שאם הוא יעשה חסד עם משפחת כהן שמכירים לו טובה ייפחת שכרו מהכרת הטוב שלהם, אלא שיש יותר שכר כאשר עושה חסד ללא קבלת הטובה בחזרה).
הגאון הרב דב ליאור שליט"א:
אין זה שיקול עיקרי העניין הזה. מה שצריך לבדוק זה מי צריך יותר עזרה. לו יצויר ששתי המשפחות צריכות באופן שווה אז שיעזור למי שיותר מכיר לו טובה. יותר נעים לעזור להם. בנוסף זה מעודד הכרת טובה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














