ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
החת"ם סופר היה גם מגדולי נותני ההשראה לעלייה וליישוב ארצנו הקדושה, ותלמידיו היו הן מראשי 'היישוב הישן' בארץ, והן מראשוני מייסדי תנועת חובבי ציון, ותלמידי תלמידיו היו גם ממייסדי פתח תקווה.
ומסופר עליו, שפעם פנה אליו ראש הקהילה, אדם עשיר ומכובד, ובכה בפניו על כך שהפסיד את כל כספו בעסקים, וכעת גם כבודו יאבד, כשיתפרסם שהפך לעני ואף הפסיד כספים שאחרים נתנו לו. הלווה לו החת"ם סופר את צרור הכסף ששמר לחתונת ביתו, וברכו שיצליח בעסקה הראשונה שתזדמן לו.
נסע העשיר ליריד, והנה בא אליו חבר בבקשה לקנות מיידית ספינה טעונה בקפה, תמורת התחייבות לשלם בהמשך את סכום הקנייה. התלבט העשיר אם להיכנס להתחייבות כה גדולה, אך נזכר שהרב בירכו שיצליח בעסקה הראשונה, וקנה את הקפה. והנה, תוך זמן קצר, מחיר הקפה עלה פלאים, והעשיר הרוויח סכום עצום.
חזר העשיר לרב, והשיב לו את ההלוואה, ואף הוסיף והביא מתנה... קופסת בשמים מזהב המשובצת יהלומים. הרב לקח את הקופסה והילל ושיבח את יופייה באריכות, אך בסוף פנה לעשיר ואמר – זוהי ריבית, ואסור לי מהתורה לקחתה.
באותו זמן ישבו שני בניו של הרב בבית, וכשיצא העשיר, התפלאו הם באוזני אביהם – מדוע שמחת כל כך בקופסא, וגרמת לנו לחשוד שברצונך להיכשל חלילה באיסור ריבית?
ענה הרב – למדתי זאת ממורי ורבי, רבי נתן אדלר. פעם, העלילו הנוצרים עלילה קשה על אחת מקהילות ישראל. ביקשו אנשי הקהילה, שרבי נתן יסע וישתדל בשבילם אצל מושל העיר. כמובן, שרבי נתן הסכים, ובמסירות גדולה נסע בלילה למענם, למרות שירד שלג כבד מאד. בדרך, שקעה העגלה, והעגלון הלך לכפר הסמוך, כדי להביא צמד סוסים נוסף שיעזור בחילוץ העגלה.
שב העגלון לעגלה, כשהוא מוליך עימו צמד שוורים במקום סוסים, והחל לרתום אותם לצד הסוסים הוותיקים, שכבר משכו בעגלה. כשראה זאת רבי נתן, קפץ מעגלה והחל לרקוד בשלג. כששאלתיו לפשר השמחה והריקוד, השיב לי – ראה, כעת אני זוכה לקיים את המצווה להינזר 'מכלאי בהמה', (שהרי אסור לחרוש בשור ובחמור יחדיו).
כל ימי הצטערתי ורציתי לקיים מצווה זו. בדרך הטבע לא הייתי אמור לקיים מצווה זו, שהרי בדרך כלל ספון אני בביתי, אולם כעת שהתחלתי במצוות הסיוע לקהילת ישראל נרדפת, הרי ש'מצווה גוררת מצווה', ולכן זיכני הקב"ה לקיים גם מצוות לא תעשה של 'כלאי בהמה'.
סיים החת"ם סופר את סיפורו, ואמר – גם אני זכיתי במצוות הלוואה, שלא בדרך הרגילה, שהרי נדיר שאדם עשיר יפנה לרב בבקשת הלוואה. וכעת, כשזכיתי במצוות הלוואה, זיכני ה' גם במצווה להישמר מאיסור ריבית, שגם היא מצווה לא צפוייה בשבילי, שהרי מי יעלה בדעתו לתת לרב ריבית. לכן שמחתי במיוחד בקופסא ובכך שניצלתי מהאיסור, (לפי שרי המאה ח"א, פרק ח').
יש כאן אמירה מאד חשובה, המתאימה לכולנו בימים שבין שמחת תורה לשבת בראשית. רבי נתן אדלר והחת"ם סופר שמחו במיוחד כשהמצווה גררה מצווה נוספת, והם זכו למצווה באופן היוצא מגדר הרגיל. השמחה הגדולה ביותר היא כש'מצווה גוררת מצווה'. השמחה ורצף המצוות כרוכות זו בזו משני הכיוונים – (א) גם השמחה מביאה את המצוות וגם (ב) המצוות מביאות את השמחה. מדוע?
(א)אדם יכול לעשות מצווה כעול וכמשימה, אך אז אין לכך המשכיות. הוא מעדיף לסיים וללכת. אולם אדם ששמח במצווה, הרי היא חלק מחייו, והוא מעוניין בה, ובוודאי ימשיך ויעשה מצוות נוספות.
(ב) המצוות מביאות את השמחה, כי הם נותנות משמעות לחיי האדם, ואדם שמח כשיש לו משמעות. מי שזוכה לכך ש'מצווה גוררת מצווה', הרי שהוא ממש מרגיש איך הקב"ה אוהב אותו ונותן משעות לחייו, וזה וודאי ממלא אותו שמחה וסיפוק.
בימים אלה, אנו נמצאים במצב של שמחה ב'מצווה גוררת מצווה'. זכינו, ושמחנו בשמחת תורה על כך שסיימנו את התורה. ומיד, אנו מתחילים מחזור חדש של קריאת התורה בשבת בראשית, וכך המצווה של הסיבוב הקודם, גוררת מיד את המצווה של הסיבוב החדש. ואנו מתמלאים בשמחה ובסיפוק על כך ש'אשרינו מה טוב חלקנו', שאנו זוכים לחיים של תורה מלאי משמעות ועומק, שבהם אפשר תמיד ללכת ולעלות מדרגה לדרגה.
וכך גם עצם השמחה בכך גוררת את המצוות, כפי שכתוב במשנה ברורה, שדוד המלך, ההאר"י הקדוש והגר"א ועוד מגדולי ישראל היו שמחים מאד ומרקדים לכבוד התורה, ובזכות זאת זכו למעלותיהם הגדולות. ועניין זה גם מעיל לחינוך ילדים, כי כשיש שמחה, הילדים מרגישים שהתורה והמצוות טובות ומשמחות, ויש לכך המשכיות, בבחינת 'מצווה גוררת מצווה' – המצווה של ההורים גוררת את המצווה של הילדים.
נשמח כולנו בהתחלה המחודשת של התורה הקדושה ופרשת בראשית, ומתוך כך נשמח תדיר בתורה ובמצוות, ונלך בעזרת ה' ונעלה מחיל אל חיל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
