ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
משרשי מצוה זו. מה שכתבנו לזכר נסי מצרים. ומפני שנעשנו בני חורין ואדונים באה המצוה עליו שיהא נאכל במקום החבורה ולא נוציאהו לחוץ, כדרך מלכי ארץ, שכל המוכן להם נאכל בהיכלם ברב עם שלהם. ודלת הארץ בעת יכינו סעדה גדולה, ישלחו ממנה לחוץ מנות לרעיהם, לפי שהוא חדוש אצלם.
דיני המצוה, כגון זה, מה דינו של בשר כשיוצא חוץ, (פסחים שם, א') וההקף שצריכה החבורה לעשות, (רמב''ם ק''פ ט, ג') ודין מחיצה שנפרצה בין החבורות, (פסחים ס:) ויתר פרטיה מבוארים בפסחים (שם).
ונוהגת בזמן הבית בזכרים ונקבות. ועובר עליה והוציא מן הבשר לחוץ, עבר על לאו ולוקין עליו, והוא שיעשה בה עקירה מן הבית והנחה לחוץ, כדין הידוע בהוצאה של שבת (פסחים שם)
מצווה ט''ו-שלא להוציא מבשר הפסח חוצה.
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
15 - שלא נאכיל מן הפסל לגר ותושב.
16 - שלא להוציא מבשר הפסח חוצה
17 - שלא לשבר עצם מן הפסח
טען עוד
והנה מבואר בגמ' (פסחים פ''ה:) דבאיסור זה כלול לא רק מה שנלמד מפשט הפסוק שלא להוציא את בשר הפסח מהבית שהוא נאכל בו, אלא כלול בזה עוד איסור שלא להוציא את הפסח מחבורה לחבורה, ועוד איתא (שם) דכדי ללקות על איסור זה לא מספיק להוציאו אלא צריך עקירה והנחה, דהוצאה כתיב ביה כשבת .
ויש לחקור באיסור זה דהוצאת הפסח אם הוא איסור על המעשה הוצאה וכמו שמצינו באיסור הוצאה בשבת וכמו שבאמת נראה ממה דילפינן איסור זה מהא דאינו עובר אלא כשעשה עקירה והנחה, או שהאיסור הוא איסור בחפצא שלא לגרום לבשר לצאת חוץ למקומו וכמו שרואים ממה שהבשר נפסל על ידי שהוא יוצא ממקומו.
והגאון הרוגאצ'ובער כתב לחדש (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח''ג אות רצ''ד ד''ה קרבן פסח) שיש חילוק בין הוצאה מחוץ לבית שאז נפסל מחמת מעשה ההוצאה, לבין הוצאה מחוץ לחבורה שאז נפסל מחמת התוצאה שאינו בחבורה אחת .
והנה קשה באמת בענין זה, דבגמ' (סוכה ג.) איתא דבית שאין בו דע''ד אמות אינו חייב במזוזה, אינו מטמא בנגעים וכו', ועוד כמה דינים שיש נפקא מינה לגביהם אם יש למקום דין בית או לא, ויש לעיין אמאי לא הוזכר שם דין בית לענין אכילת קרבן פסח במקום אחד.
עוד קשה מה שהקשה המנחת חינוך דלמאי דפסק הרמב''ם (פ''ט ה''א מקרבן פסח) דאין מוציא אחר מוציא חייב כיון שכבר נפסל הקרבן, אם כן מטעם זה לא יתחייב אפילו בהוצאה הראשונה, שהרי אינו חייב עליה עד שיניח ואילו הקרבן נפסל מיד כשהוציאו קודם שהניחו.
ונראה לבאר, דהנה רש''י עה''ת על הפסוק דבבית אחד יאכל (ומקורו מדברי התנחומא) כתב: "בבית אחד יאכל - בחבורה אחת, שלא יעשו הנמנין עליו שתי חבורות ויחלקו בו, אתה אומר בחבורה אחת או אינו אלא בבית אחד כמשמעו, וללמד שאם התחילו והיו אוכלים בחצר וירדו גשמים שלא יכנסו לבית, תלמוד לומר על הבתים אשר יאכלו אותו בהם, מכאן שהאוכל אוכל בשני מקומות. לא תוציא מן הבית - מן החבורה... (שם שם מ''ו).
ומבואר להדיא ברש''י שאין שני איסורים נפרדים, האחד שלא לאכול את הפסח בשתי בתים והאחר שלא לאוכלו בשתי חבורות, אלא רק איסור אחד שלא לאוכלו מחוץ לחבורה.
ואם כן י''ל גם בדעת הרמב"ם שאין כאן ב' דינים נפרדים וכל הציווי לאכול את הפסח בבית אחד הוא משום שבית הוא האופן להגדיר מהי חבורה אחת ואין כאן שני דינים נפרדים, ומה שכתב הרמב''ם (קרבן פסח פ"ט, ה"א) כמה דינים הנוגעים לבית וכמה דינים הנוגעים לחבורה , אין זה משום שהם שני דינים נפרדים אלא משום שהם שני אופנים של חבורה אחת ובכל אחד מהם יש פרטי דינים אחרים מתי הוא נחשב חבורה אחת.
וכן מבואר בדברי הרמב''ם בספר המצוות (מצוה קכ''ג) שכשמנה מצווה זו כתב שמצוה לאוכלו בחבורה אחת ולא הזכיר בית כלל, וביד החזקה (פרק ט' מהל' קרבן פסח ה"א) כתב קצת דינים הנוגעים לבית, ומבואר מזה שההוצאה מהבית אינה איסור בפני עצמו, אלא שאם מוציא מהבית הרי נחשב שמוציא מהחבורה, והדברים פשוטים.
והנה נחלקו הצל''ח והמנחת חינוך במחלוקת יסודית ביותר בענין זה, דהצל''ח (פסחים פ''ה: ד''ה 'אבר שיצא') כתב דאף שאינו עובר על איסור הוצאת הפסח אא"כ כן עשה עקירה והנחה, מכל מקום הבשר נפסל מיד שהוא יצא מחוץ למחיצות , אבל המנחת חינוך (אות ט''ו) חלק עליו בחריפות וכתב דאם אינו עובר איך ייפסל הבשר ביוצא?!
ויעויין במנחת חינוך (כאן) שתמה על הרמב''ם למה לא מנה את הכתוב ''בבית אחד ייאכל'' למצוות עשה, ותירץ, שענין זה כלול במצוות עשה דאכילת הפסח, שאחד מפרטי המצווה לאכול אותו כמשפטו הוא לאכלו בבית אחד, וכמו שאכילת בשר הפסח צלי אינה נמנית למצווה אלא היא פרט אחד ממצוות אכילת הפסח .
ומעתה יש לבאר, דיש שני דינים נפרדים באיסור הוצאת הפסח החוצה, האחד הוא המצווה דבבית אחד ייאכל, ודין זה הוא דין בחפצא של בשר הקרבן, שכדי שיהיה ראוי לאכילה צריך להיות בבית אחד, ולענין זה מיד שיצא הבשר מן הבית אי אפשר עוד לקיים בו מצוה זו גם אם לא הניחו במקום אחר, אבל בנוסף לזה איכא לאו דלא תוציא מן הבית, ולאו זה הוא לאו על הגברא שלא לעשות מעשה הוצאה בקרבן הפסח ולכן צריך שיהיה מעשה של עקירה והנחה בכדי לעבור עליו, והטעם שעובר בהנחתו בחוץ אף שנפסל הבשר קודם לכן ביוצא וכמו שכתב הצל''ח, י''ל דכיון שהתחיל את מעשה ההוצאה כשהיה הבשר כשר, אף שכשמניח פסול עובר , ואכתי צ"ע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
