ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
א. האבות בחרו לקבוע את דירתם בחברון ולא בירושלים. בחברון גרים יהודים 4000 שנה. בירושלים, רק 3000 שנה.
ב. יהושע בן נון לא יישב יהודים בירושלים אלא שרף את העיר.
ג. פתחו של גן העדן הוא בחברון, לעומת זה פתחו של גיהנום מצוי בירושלים.
ד. מערת המכפלה היא המקום הראשון שנקנה בארץ ישראל על ידי אבי האומה, והיא בבחינת המפתח לקניינה של כל ארץ ישראל, המקופלת, מכופלת תחתיה.
ה. דוד המלך בחר קודם כל בחברון ורק אחר כך עלה לירושלים.
הראי"ה (עיינו באגרות כרך א אגרת לט) הוכיח וביקר קשות את אנשי חברון. הוא לימד אותם כי על פי חכמי האמת, לאחר בנין המקדש בירושלים, גם מערת המכפלה עברה אל הר הבית, לכן קדושת ירושלים כוללת גם את מעלת חברון. הראי"ה גם הזהיר אותם שהעדפת מקום אחר על ירושלים כמוה כהקרבה בבמות, בזמן איסור במות. חטא שהוא בבחינת אביזריהו דעבודה זרה!!!
ננסה להסביר, אם כך, מדוע קדמה חברון לירושלים?
לשיטות ראשונים רבות, אברהם אבינו עלה ארצה פעמיים.
העליה הראשונה מתוארת בפסוקים האחרונים של פרשת נח. בני משפחת אברהם עזבו את אור כשדים, הגיעו לארץ כנען וגרו בה שנים רבות. שיאה של עליה זו, היה בחברון שם נכרתה עם אברהם ברית בין הבתרים. ברית זו נכרתה כאשר אברהם היה בן שבעים. בסופו של דבר בגלל שינויים פוליטיים ואחרים הם נאלצו לחזור חזרה לחרן, ששכנה סמוך לאור כשדים (גבול סוריה טורקיה של היום).
העליה השניה מתוארת בתחילת פרשת לך לך, אז היה אברהם בן שבעים וחמש. שיאה של עליה זו היה בנסיון העשירי - עקידת יצחק על המזבח בראש הר המוריה, בירושלים.
הקשר של עם ישראל לארץ ישראל מבוסס על שני עמודים רוחניים, ברית אבות וזכות אבות (עיינו שבת נה ע"א ותוס' שם ד"ה ושמואל אמר בשם ר"ת). הברית מבטאת את הקשר הסגולי של כל יהודי, באשר הוא, לארץ ישראל. הזכות מבטאת את הקשר הנוצר מתוך בחירת חופשית ועשיית מצוות מתוך מודעות.
הסגולה קודמת לבחירה, היא הבסיס האיתן שאיננו תלוי במעשים ובבחירה חופשית. חברון מסמלת את הסגולה. הבחירה היא הקומה השניה שמעלה אותנו מעלה במדרגות הרוחניות. לכן, חברון - עיר הסגולה קדמה לירושלים - עיר הבחירה, בה נבנה בית הבחירה.
עכשיו מובן מדוע הפתח של גן עדן נמצא בחברון, מכיוון שהאדם הושם בגן עדן, לא בגלל שבחר בחירה חופשית בטוב ועמד בנסיונות. לעומת זה, ההגעה לגיהנום ח"ו, היא תמיד תוצאת הטעויות של בחירה חופשית. לכן, הפתח של גיהנום הוא דווקא בירושלים, בגלל מעלתה.
כשאברהם עלה ארצה פעמיים, הוא סלל את הדרך גם עבור בניו, שקשורים אליה רק בגלל הסגולה, וגם עבור בניו שעולים אליה בגלל הבחירה. הראשונים עולים לארץ ישראל והשניים עולים אל ארץ הקודש. המעולים הם אלה שעולים בגלל שתי הסיבות.
דווקא אחרי המאורע הנורא של רצח אחינו ואחיותינו, בבית הכנסת בפיטסבורג - פנסילבניה,
נזכור שאנחנו כולנו בני אברהם יצחק ויעקב הן מהצד הסגולי והן מהצד הבחירי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
