ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
"כתוב בתפילת ראש השנה 'אתה יודע רזי עולם' ולא כתוב 'רזי תורה'. רזי תורה הקדוש ברוך הוא מוסר לחכמים ולצדיקים של הדור, אבל רזי עולם רק אתה יודע, ואף אחד מאיתנו לא יודע ולא מבין אותם". וכדי להמחיש זאת סיפר שני סיפורים שהתרחשו בעת ובעונה אחת.
פעם נסע סוחר יהודי שלווה כסף רב בשביל לקנות סחורה לבעלי חנויות בעיירה שלו. הוא נסע ליריד רחוק, קנה שם בעמל רב את הסחורה שחיפש, מצא עגלון פנוי, העמיס את סחורתו על העגלה והחל לנסוע חזרה לעיירתו. בדרך חזרה הוא היה עייף מאוד, ונמנם בעגלה. הנסיעה נמשכה בהנהגתו של העגלון והסוחר נרדם. לפתע התעורר ומצא שהעגלון טעה בדרך, והם הגיעו למקום בוצי, עד שהעגלה והסוס שקעו עמוק בתוך הבוץ ואי אפשר היה לחלץ אותם. לא רק שאי אפשר היה לחלצם, אלא שהתעוררה סכנה שכל הסחורה היקרה והעדינה תתלכלך ואז הוא יפסיד כל מה שרכש בכסף שלווה. הכסף אינו כספו והסחורה אינה שלו, הוא רק מקבל אחוזי רווח, ומה יעשה?! הסוחר הבין את מזל הביש שנקלע אליו והחל לבכות ולצעוק לה' שיושיעו.
באותה עת עבר בדרך יהודי אמיד ששמע קול בכי תמרורים. הוא התקרב לראות מה פשר הדבר וראה יהודי עומד ובוכה על כך שהעגלה עם סחורתו טובעת בבוץ. הוא רצה לעזור, אבל מה יכול היה לעשות?! היהודי האמיד הפשיל את שרווליו וניסה לעזור לסוחר ולעגלון להוציא את העגלה מהבוץ, אך לא הצליח. הוא השקיע את כל כוחו ועדיין לא הצליח במאומה. ואז הסתכל העשיר לשמיים ואמר: "ריבונו של עולם, אתה יודע שאני רוצה לעזור ליהודי המסכן הזה. אם הדבר היה תלוי בכסף, יש לי כסף, והייתי נותנו כדי להציל את היהודי הזה, אבל העזרה לא תלויה בכסף אלא בכוח, וכוח אין לי...".
המשיך האדמו"ר הזקן וסיפר שבאותו זמן ממש, במרחק עשר פרסאות משם, היה יהודי אחר, בחור צעיר בעל כוח, גיבור חיל, שהלך ברחוב ושמע בכי. הוא חשב שאולי גזלנים התנפלו על מישהו, התקרב למקום וראה שם אנשים רבים סביב משפחה יהודית ובני המשפחה בוכים ומייללים על מר גורלם. הוא היה בטוח ששודדים עשקו אותם, ולכן תפס כל מי שניצב סביב המשפחה האומללה והחל להכותו. אמרו לו בכעס: "רגע, רגע, מה אתה משתולל?! אנחנו אנשי משטרה שפועלים מטעם החוק. הוא בעל אכסניה שלא שילם את חובו לפריץ וחייב ללכת לבור האסורים. אנחנו פועלים מטעם החוק. אלה חוקי המדינה".
היהודי החסון שאל: "כמה כסף צריך לשלם כדי לפדות אותם?".
אמרו לו השוטרים שהם חייבים כך וכך רובלים. לבחור החזק לא היה כסף. הוא הרגיש חסר אונים וצעק כלפי שמיים: "ריבונו של עולם, אתה נתת לי כוח רב. אם היו פה סתם שודדים וגזלנים, והדבר היה תלוי בכוחי, הייתי יכול להצילם, אבל פדיון המשפחה לא תלוי בכוח אלא בכסף, וכסף אין לי...".
סיים האדמו"ר הזקן את שני הסיפורים ואמר: "על סיפורים תמוהים כאלה צריך לכוון ב'אתה יודע רזי עולם' בעת התפילה, שרק אתה הקדוש ברוך הוא יודע מדוע העשיר שאין לו כוח הגיע למקום שצריך כוח ולא כסף, ואילו הבחור בעל הכוח שאין לו כסף הגיע למקום שצריך כסף ולא כוח. לכאורה, אם אנחנו היינו מנהיגים את העולם, היינו עושים בדיוק להפך - שהעשיר היה מגיע למקום שצריך לפדות את המשפחה מידי הפריץ והבחור עם הכוח היה מגיע למקום שצריך לחלץ את העגלה מהבוץ, אבל רק אתה יודע רזי עולם...".
רבי לוי יצחק מברדיטשב, סנגורם של ישראל, אמר בערוב ימיו כאשר שמע את הסיפור: "לאורך כל חיי הרגשתי שאם היו נותנים לי להנהיג את העולם, הייתי מנהיגו באופן אחר ממה שהקדוש ברוך הוא מנהיג. הייתי מנהיג הכול אחרת: הייתי שולח את העשיר להוציא את המשפחה החפה מפשע מבור האסורים, ואת הגיבור להוציא את העגלה של האומללים מהבוץ, ומתקן את כל העוולות שקיימות למראית עינינו בעולם. רק כעת, בסוף חיי, הגעתי למסקנה של האדמו"ר הזקן, שהייתי מנהיג את העולם בדיוק כמו הקדוש ברוך הוא...".
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
